פרשת וישלח – אמת או פופולריות

דף מקורות - פרשת וישלח – אמת או פופולריות

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליד' כסליו תשע"ג
א) בראשית לד' – ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, עכרתם אותי, להבאישני ביושב הארץ בכנעני ובפריזי, ואני מתי מספר, ונאספו עלי והכוני, ונשמדתי אני וביתי. ויאמרו, הכזונה יעשה את אחותנו.

ב) שם לג' – ויאמר נסעה ונלכה.. ויאמר אליו, אדוני יודע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי, ודפקום יום אחד, ומתו כל הצאן. יעבר נא אדוני לפני עבדו, ואני אתנהלה לאיטי.. עד אשר אבוא אל אדוני שעירה..

רש"י­ – הרחיב לו הדרך, שלא היה דעתו ללכת אלא עד סכות. אמר אם דעתו לעשות לי רעה, ימתין עד בואי אצלו, והוא לא הלך. ואימתי ילך, בימי המשיח, שנאמר (עובדיה א כא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו.

ג) בראשית לב' – ויותר יעקב לבדו, ויאבק איש עימו, עד עלות השחר.. ויאמר שלחני כי עלה השחר, ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני. ויאמר אליו מה שמך. ויאמר יעקב. ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך, כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל. רש"י – ויאבק איש - ופירשו רבותינו ז"ל שהוא שרו של עשו. לא יעקב - לא יאמר עוד, שהברכות באו לך בעקבה וברמיה, כי אם בשררה ובגילוי פנים..

ד) במדבר יד' – ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עימו, וימלא אחרי, והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה..

רש"י - רוח אחרת - שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, למרגלים אמר, אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר האמת, ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר 'ויהס כלב', שהיו סבורים שיאמר כמותם..

ה) יבמות סה: - ואמר ר' אילעא משום ר' אלעזר בר"ש: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. ר' אבא אומר: חובה, שנאמר: אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך (משלי ט').

ו) אורות הקודש א' ד' – כל מה שהאמת היא יותר גבוהה, היא יותר פשוטה, ויותר נחוצה לכל. צרות הלב של האדם, עלולה היא לנסות לנתח את האמת לחלקים, להקטין אותה. מתירא הוא מפני גדלה, וחושב שבהקטנתה,  תהיה יותר פופולרית. יותר שוה לכל נפש, ובאמת בזה הוא מכביד יותר, ומונע מהכל את היותר נחוץ לו. האמת האחרונה, האמת האלוקית, נתבעת בחזקה מכל, ודוקא בכל אמיתה ברום גובה אורה, במלוא האמת שלה.. אשרינו מה טוב חלקנו, שבשביל השבת האמת הגדולה והפשוטה בעולם, שבה חיי כל נשמה תלויים, וחידוש אור העולם ומלואו שלובים, - נבחרנו אנו.

ז) אגרת תתקמז' – סוכת דוד נופלת היא במעמד הפוליטי כעת, מפני שאין קורא בשם ד', ואין מדבר בחזקה באומץ לב ורוח, נגד כל העמים, כי את מעמדם הם מהרסים, אם הם מעכבים את גאולתנו..

ח) אגרת תתקמו' - ..מה שדרוש כעת, על פי מה שנתברר לי ממצב הדברים בכלל, הוא להדגיש ביותר, את תוכן הקודש שבשאיפתנו לארץ ישראל. חדא מפני שזוהי האמת המוחלטת השרויה בלב האומה כולה, ועוד שרק ההכרה הזאת, תוסיף עטרת כבוד, ותעורר רגש הוד בלב העמים..

ט) אגרת תתלב' – אנחנו מחוייבים ומוכרחים לבאר לכל האנושיות הלוחמת, את חובותיה אלינו. אנחנו נתנו הרבה לאנושיות. הפחנו במוסר האנושי כח חיים, בתמציתה של כל הדתיות התרבותית חי רכושנו הרוחני, אנחנו הצלנו ומצילים את כל האנושיות, מצד אחד מהאליליות החשוכה העבדותית, ומצד אחר משכחת אלוקים החלשה.. והעמים השיבו לנו כגמולנו יפה מאד: בגזול את אדמתנו, בגרש אותנו ממנה, ובשריפת מקדשינו והריסתם, בשחיטות אכזריות, בחרוך להבות האוטו-דה-פה, בטלאים הצהובים, בקריאות "הפ הפ" ברחובות, בהכאות מסמרות במוחותינו, ועוד הרבה מאד מעשים טובים כאלה.. ועתה כאשר כבר עומדים כנראה בסוף המלחמה.. עלינו, בשעה הנוראה הנפלאה והקדושה הזאת, חובה גדולה ונוראה, להודיע לכל האנושיות, ביחוד לעמים התרבותיים הלוחמים, כי אם עוולת העוולות תשאר על קדקדם, אם לא יתרחצו מהרצח ומהגזל שעוללו לנו, הם עושים את עצמם אומללים עוד יותר ממה שהם ממיטים אסונות עלינו. כי הם מעמידים אז בסכנה את כל תיקון העולם..

י) מלאכים כבני אדם 178 – בהופיעו בפני ועדת הכותל, שאל הרב את היו"ר.. – מה פירוש שהועדה תחליט למי הבעלות על הכותל? וכי הועדה או "חבר הלאומים" הם הבעלים על הכותל? ממי קיבלתם רשות לקבוע הבעלות על הכותל, של מי הוא. כל העולם הוא בבעלותו של הקב"ה בורא העולם, והקב"ה מסר לעם ישראל את הבעלות על כל ארץ ישראל, וממילא גם על הכותל המערבי, ושום כוח בעולם, לא "חבר הלאומים" ולא הועדה הזאת, יכולים להפקיע זכותנו האלוקית הזאת.

יא) מאמרי הראי"ה 299 – שתי מתנות טובות נשתלמו לנו במלואן מירושלים, עיר מקדש מלך: גאון הקודש וגבורת החיל. מעת אשר חרבה עירנו ושמם בית מקדשנו ונוטל כבוד מבית חיינו, נחשכו לנו שני המאורות הללו. גאון הקודש חדל תת את כוחו, אור הנבואה האלוקית הועם.. גבורת החיל חדלה גם היא..

ורוח התחיה.. הגיעה השעה לנער מעליו בבת אחת, את שכחת ד' ואת הרשלנות גם יחד, ולשוב לקבל את שני המתנות הטובות משולבות יחד: הקדושה והגבורה בחוברת, גאון הקודש וגבורת החיל.