פרשת ראה – מזל וברכה

דף מקורות - פרשת ראה – מזל וברכה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכד' מנחם אב תשע"ד
א.    דברים יא' – ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ד'.. והקללה אם לא תשמעו אל מצות ד' אלוקיכם, וסרתם מן הדרך אשר אנוכי מצוה אתכם..ללכת אחרי אלוקים אחרים אשר לא ידעתם. והיה כי יביאך ד' אלוקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל. הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה. רש"י – הוא שכם.. אבן עזרא – ונתת. בפה..

ב.     שם – אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון.. אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים.. את אלוהיהם.. ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלוהיהם תגדעון..

ג.     בראשית יב' – ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה.. רש"י -  הראהו הר גריזים והר עיבל ששם קבלו ישראל שבועת התורה. שם - וירא ד' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת.. דברים כט' – הנסתרות לד' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו.. רש"י - ואם תאמרו מה בידינו לעשות, אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד.. והלא אין אדם יודע טמונותיו של חבירו. אין אני מעניש אתכם על הנסתרות, שהן לה' אלוקינו והוא יפרע מאותו יחיד, אבל הנגלות, לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו.. נקוד על לנו ולבנינו, לדרוש, שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה.

ד.     בראשית מט' – בן פורת יוסף בן פורת עלי עין.. רמב"ן – לשון ברכה ושבח.. ברכות כ. - ואמר רבי אבהו: אל תקרי עלי עין אלא עולי עין. רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא: (בראשית מח') וידגו לרב בקרב הארץ, מה דגים שבים, מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם - אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם. ואי בעית אימא: עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו - אין עין הרע שולטת בו.

ה.    שמות לד' – ואיש לא יעלה עמך.. רש"י - הראשונות על ידי שהיו בתשואות וקולות וקהלה, שלטה בהן עין רעה, אין לך מדה יפה מן הצניעות.

ו.      תענית ח: - ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר (דברים כח') יצו ה' אתך את הברכה באסמיך. תנא דבי רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנאמר יצו ה'.. ת"ר: הנכנס למוד את גרנו אומר: יהי רצון.. שתשלח ברכה במעשה ידנו. התחיל למוד אומר: ברוך השולח ברכה בכרי הזה. מדד ואחר כך בירך - הרי זו תפלת שוא. לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין.

ז.     פנקס יג' יא' – הכח הדמיוני להרע.. כשמצייר לו מושגי רעדה ופיחוד על ידי גודל הצעת חסרונו.. וע"י נפילת הרוח יבוא לעצבות ועצלות, ומזה נמשכת ג"כ נפילה מוסרית. וכל זה נמשך ממה שימשך ביותר אחרי ההשפעה החיצונה להתהדר בעיני זולתו, ולא לחוש על הענין הפנימי שבעומק נפשו, וממילא בעומק נפשו חותרת העצבות ע"י התביעות הפנימיות ומוסר הכליות יותר ויותר. ע"כ ההגנה של עין הרע, נמשכת ליוסף ממה שקידש שם שמים בסתר, דהיינו החוזק הפנימי מבלי הבטה אל ההשפעה של ההתהדרות מחוץ..

ח.    הגר"א משלי יט' ג' – אולת אדם תסלף דרכו ועל ד' יזעף לבו.. אמרו ז"ל "הבא ליטהר מסייעין אותו", ולפעמים אדם מתחיל ללמוד תורה ולעשות מצוות, ואחר כך פורש מחמת שקשה לו מאד, לפי שאין מסייעין לו, וזועף על ד' למה לא סייעוהו, ובאמת הוא מחמת איולתו. והיינו, כי כל אדם צריך לילך לפי דרך הצריך לו.. שהאיולת שלו, שאינו יודע דרכו, יסלף אותו, והלך לפי דרך שאין צריך לו..

ט.    שפת אמת ראה תרלד' - ראה כו' היום. הוא בכל יום ויום כי הקב"ה מחדש בכל יום מ"ב וכשנתחדש הבריאה נמשך ברכה חדשה. ולכן בכל יום יש לבחור א' מהדרכים. וההתחדשות ניתן לבנ"י כדכתי' החודש כו' לכם.. וחז"ל דרשו היום סתם על שבת דכתי' בי' ג"פ היום.. והוא ענין שבת שמתחדש בו חיות כל ימי השבוע ע"י הביטול להשי"ת. וז"ש נותן לפניכם כמ"ש במד' שנמסר הכל ביד האדם.

י.      אורות הקודש ג' נג' – רצונו של האדם הוא קשור ברצון האלוקים, והוא נובע מזיו אורו. רק כל זמן שאין האדם מגלה בעצמו את היחש הזה, אין מתגלה ברצונו אותה הסגולה האלוקית שבו. אבל כל מה שהאדם משים אל לבו לדעת, שאין לנו שום רצון אחר כי אם התגלות מאור הרצון האלוקי, לפי מידת הגילוי הזה מתגלה כח הסגולה ברצונו להיות פועל, מהוה, מחדש וגוזר. ולפי אותה המידה באה התפילה ומראה את נפלאותיה, ובא גם כן הביטוי הרגיל ועושה נפלאות, ולפעמים גם שלא בכונה כמו ברכת חכם וקללתו על תנאי, אף על פי שלא נתקיים התנאי, ושגגה היוצאת מלפני השליט, לטוב ולמוטב, וגם בהתגלות של איזה תנועה, כמו שליף חד מסאני ואתי מטרא. טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע.