הכרזת העצמאות נוסח תשע"ט לוקחת את הכרזת תש"ח לשלב הבא הוא שלב חשיפת מהותה האמתית של מדינת ישראל היא מדינת האמונה
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לג' אייר תשע"ט, לכבוד יום העצמאות
א. קול מבשר א' כא' – הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' אייר) שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת (שהם נבחרי רוב הצבור) ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצוה לעשותו שמחה ויו"ט ולומר הלל.. ויפה כיוונו המנהיגים שקבעו את היום הזה דוקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחירות ע"י הכרזת העצמאות, ואלמלא נעשית ההכרזה באותו היום והיתה נדחית ליום אחר אז היינו מאחרים את המועד ולא היינו משיגים את ההכרה וההסכמה של המעצמות הגדולות שבאומות העולם, כידוע, ונס זה משך אחריו גם את הנס השני של ההצלה ממות לחיים הן במלחמתנו נגד הערביים בא"י והן הצלת יהודי הגולה מיד אויביהם במקומות מגוריהם שעלו לא"י, ובא על ידי כך הנס השלישי של קיבוץ גליות.
ב. חיים שאל ב' יא' - הנה אמרינן בפסחים דף קי"ז ע"א הלל זה מי אמרו נביאים שביניהם תקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם ולכשנגאלים אומרים אותו על גאולתן, וכפ"ז היה נראה דשפיר נאה לתקן לומר הלל כשנעשה נס לקהל ישראל בעירם.. אמנם לבי מהסס טובא שלא ראיתי להרי"ף והרמב"ם והרא"ש שכתבו זה.. ועלה על לבי לומר דאפשר דסברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דתקנת נביאים היתה כשנעשה הנס לכל ישראל דוקא. אבל עתה כי הן בעון עם ישראל מפוזר ומפורד ואיתרחיש ניסא לקהל ישראל אשר בעיר אחת בזה לא תקנו נביאים לומר הלל ומשו"ה השמיטוהו.
ג. לנתיבות ישראל א' קפג' – לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו.. "האי יומא דקא גרים". אומץ הגבורה ועוז הרוח הזה של אנשי צבוריותנו, אשר נתכנסו ביום ה' אייר בבית המשכיות בתל אביב והודיעו אל מרחבי העולם כולו וממשלותיו כי יש מדינת ישראל, ואלה סברו וקיבלו ברצון ובחיוב וכגל של אגוזים המשיכו לסדר הכרה, התקרבות ויחסים - אחד הוא עם רוח הגבורה הנשגבה של גיבורי צבאותינו קדושינו.. מוסרי נפשותיהם הטהורות על קדושת ד' וארצו ועמו ותורתו, אחד הוא מתוך המקור האחד של אוזר ישראל בגבורה ועוטרו בתפארה, המוליכו קוממיות לחרות עולם ומחדש ימיו כקדם בתשובת נחלתו וחזרת שכינתו. אומץ הגבורה הזה.. אשר הפיח בתוכנו א-להי אבותינו קורא דורותינו, הוא הנהו יסודם ושרשם של כל הנסים והנפלאות אשר בהתגלותו זאת עלינו.. על דברי הגמרא בבבא מציעא ק"ו, כי הצלת הרועה את הצאן מן הזאב ומן הארי חשובה היא בתור נס כמו גם מה שנאמר בדויד שהכה את הארי ואת הדוב להצלת צאנו, מבואר בתוספות שם כי זהו "ברוח הגבורה והדעת להלחם" שבא עליו במצבו זה. מבואר כי "רוח הגבורה והדעת" המתגלה באדם, להתגבר על כוחות המשחיתים ומתנגדים לקיומו, הוא נס המופיע ממרומים בכח הדחיפה הרוחנית העליונה והפנימית העושה את ההתעוררות וההתאמצות ואת ההתחכמות וההתגברות לתנופת ההצלה והתקומה.. רוח הגבורה הזה נמשך ממקור הנשמה של כנסת ישראל כולה וממרומי מעמקיה, מאת הנותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה, למתנחלים עליה ומחדשים בה את תחיית אמתם ואת תשובת טהרם..
ד. אורות התחיה ט' - רוח האומה שנתעורר עכשיו, שאומרים רבים ממחזיקיו שאינם נזקקים לרוח א-להים.. מה שהם רוצים אינם יודעים בעצמם, כ"כ מחובר הוא רוח ישראל ברוח א-להים, עד אשר אפילו מי שאומר שאיננו נזקק כלל לרוח ד', כיון שהוא אומר שהוא חפץ ברוח ישראל הרי הרוח הא-להי שורה בתוכיות נקודת שאיפתו גם בעל כרחו.. ואם תמצא תמצא בזמן מן הזמנים התעוררות רוח כזאת, שיאמרו כל אלה בשם רוח האומה לבדה, וישתדלו לשלול את רוח א-להים מעל כל הקנינים הללו.. מה צריכים אז צדיקי הדור לעשות? למרוד ברוח האומה, אפילו בדבור, ולמאס את קניניה, זהו דבר שאי אפשר: רוח ד' ורוח ישראל אחד הוא. אלא שהם צריכים לעבוד עבודה גדולה לגלות את האור והקדש שברוח האומה.. עד שכל המחזיקים באותן המחשבות שברוח הכללי ובכל קניניו ימצאו את עצמם ממילא, שהם עומדים שקועים ומושרשים וחיים בחיי א-להים, מוזהרים בקדושה ובגבורה של מעלה.
ה. הכרזת העצמאות תשע"ט - יום העצמאות והציווי האלוקי 'לך לך', קשורים זה בזה, בקשר בל ינתק. הקריאה האלוקית 'לך לך', מהדהדת באזני כל יהודי, במהלך הדורות כולם, מאברהם אבינו ועד לעצם היום הזה. גם לאחר שבאנו לארץ ישראל, ממשיכים אנו לשמוע את הציווי האלוקי, 'לך לך אל הארץ אשר אראך', בלשון עתיד, משום שלארץ ישראל יש בנוסף על גבולותיה הגשמיים, גם עומק רוחני אינסופי, שאנו הולכים ומתעלים אליו ללא הפסק. מקימי המדינה בשנת תש"ח, הכריזו על הקמת המדינה במובנה הגשמי, ההסטורי, ואנו העומדים כאן היום, מכריזים על תקומתה והתחדשותה של מדינת ישראל במובנה האמוני הרוחני האלוקי. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי והאמונה היהודית. מדינה יהודית מאמינה ודמוקרטית, השואפת לתקון עולם במלכות ד', באור האושר האלוקי הצפון בתורת ד', בעבור העולם כולו. לשם מילוי תפקידה האוניברסלי, להיות אור לגוים, מצווה מדינת ישראל לשלוט על כל חלקי ארץ ישראל, על פי ההבטחה האלוקית, 'לזרעך אתן את הארץ הזאת', וליישב את הארץ, מתוך שאיפה לינוק את אורותיה הרוחניים, וליישמם במציאות העולמית, כמקור לכל אור וטוב, בעבור העולם כולו. אשר על כן, אנו מכריזים בזאת, על החלת רבונותה של מדינת ישראל, על ארץ ישראל כולה, לכל גבולותיה. מדינת האמונה היא מדינת ישראל, תשפוט את אזרחיה ותושביה על פי משפט ד', הוא העמוד האמצעי אשר יעמיד את בנין המדינה, על אדני האמונה, הצדק והשלום. צבא ההגנה לישראל, הוא צבא האמונה הישראלית, האמון על שמירת גבולות המדינה, הגנת תושביה, והבטחת שלטונה בכל רחבי ארץ ישראל. בשל תפקידו האלוקי, כל מחנה צבאי הוא מקום ראוי להשראת שכינה בישראל, וכך הוא יתנהל, כאמור בתורת משה, 'והיה מחניך קדוש'. אנו יודעים שעוד אין לנו דיינים סמוכים ולא סנהדרין, לא נביאים ולא בית מקדש, לא מלכות בית דוד ולא השראת שכינה. אנו גם יודעים שהגאולה באה קמעא קמעא, שלב אחר שלב, בסבלנות ובגבורה, ואנו נהיה גבורים וסבלניים. יחד עם זאת, נחושים אנו לעלות קומה במהלך הגאולה, ולמלא את שליחותנו אנו - לחשוף את עומק מהותה האמתית של מדינת ישראל, היא מדינת האמונה בד'.