עם ישראל מאחה את העולם כולו ומחברו אל הקב"ה ביום ראש השנה דוקא בארץ ישראל שעיני ד' בה ומכוחה שופע הטוב לכל העולם
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכז' אלול תש"פ
א. אחות קטנה - פיוט ר' אברהם חזן – אחות קטנה. תפלותיה. עורכה ועונה תהלותיה. אל נא רפא נא למחלותיה. תכלה שנה וקללותיה. בנעם מלים. לך תקראה. ושיר והלולים. כי לך נאה. עד מה תעלים עינך ותראה. זרים אוכלים נחלותיה.
ב. שיר השירים ח' - אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה. אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז. אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. רש"י - אחות לנו בתחתונים שהיא מתאחה ומתחברת ומתאוה להיות עמנו והיא קטנה ומקטנת את עצמה מכל האומות כענין שנאמר לא מרובכם וגו' שהם מקטינים עצמם. אחות. לשון איחוי.. ושדים אין לה. כענין שנאמר בגלות מצרים, שדים נכונו בהגיע עת הגאולה, אבל זו שדים אין לה, עדיין לא הגיע עתה לעת דודים. מה נעשה לאחותנו ביום שידבר בה. כשהאומות מתלחשים עליה להכחידה.. אם חומה היא. אם תחזק באמונתה וביראתה להיות כנגדם כחומת נחשת שלא יכנסו לתוכה ר"ל שלא תתחתן בם והם לא יבואו בה ולא תתפתה להם. נבנה עליה טירת כסף. נהיה לה לעיר מבצר ולכתר ולנוי ונבנה לה את עיר הקדש ובית הבחירה. ואם דלת היא. הסובבת על צירה ובהיקש עליה היא נפתחת, אף היא אם תפתח להם להיות הם באים בה והיא בהם. נצור עליה לוח ארז. נשים בדלתה נסרים של עץ הנרקבים והתולעת גוררתן ואוכלתן, וכנסת ישראל אומרת. אני חומה. חזקה באהבת דודי. ושדי כמגדלות. אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות המניקים את ישראל בדברי תורה. אז באמרי זאת. הייתי בעיניו כמוצאת שלום. ככלה הנמצאת שלימה ומוצאת שלום בבית בעלה.
ג. אחות קטנה – חילה קבעו. הגוי כלו. וטובה שבעו. ובזזו איש לו. ולבה קרעו ובכל זאת לא ממך נעו. מעגלותיה.
ד. פיוט הושענות – אם אני חומה. ברה כחמה. גולה וסורה. דמתה לתמר. ההרוגה עליך. ונחשבת כצאן טבחה. זרויה בין מכעיסיה. חבוקה ודבוקה בך. טוענת עלך. יחידה ליחדך. כבושה בגולה. לומדת יראתך. מרוטת לחי. נתונה למכים. סובלת סבלך. עניה סוערה. פדוית טוביה. צאן קדשים. קהלות יעקב. רשומים בשמך. שואגים הושע נא. תמוכים עליך. שפת אמת פורים תרנ"ח - ושמעתי ממו"ז.. המוקפין חומה הם אותן שדברי תורה כחומה אצלם כמ"ש אום אני חומה.
ה. אחות קטנה – נחה בנחת. לנוה רבצה. רב נזנחת. מדוד חפצה. והיא כפורחת. עלתה נצה. לא הבשילו. אשכלותיה.
ו. אוה"ק א' חכמת הקודש קו' - יש צדיק כזה, שיכול לערוב, שיתוקן העולם כולו, וכל ישראל ישובו בתשובה שלמה, ובזה הם מקבלים שפע חיים, וטוב גדול, בהקפה, מהאוצר העליון, מקור הברכות. וצדיקים כאלה מוכרחים להמצא בעקבתא דמשיחא, שכל ההשפעות באות בדרך הקפה, בסוד טוב איש חונן ומלוה. ואורח צדיקים זה מקדים את הטובה לבא לעולם, ומכשיר את הדעות לקבל הופעות חדשות, שאינן ראויות להן כלל. ומכל מקום לא תצא מזה שום תקלה, כי אם תועלת ותיקון, מפני שהדעות העליונות הללו יש בכחן להכשיר את הדור בהופעתן, שיוכל לקבל את האור הגדול שבהן, ולהשתמש בו כראוי. ההכשר הראוי לזה הוא העסק ביחודים, בבהירות הדעת, ואומץ טהרת הרצון..
ז. אחות קטנה –חזקו וגילו. כי שוד גמר. לצור הוחילו. בריתו שמר. לכם ותעלו. לציון ואמר. סלו סלו מסלותיה. תחל שנה וברכותיה. בראשית רבה לך לך לט' ג' - ויאמר ה' אל אברם, רבי ברכיה פתח, אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו', אחות לנו קטנה זה אברהם שאיחה את כל באי העולם, בר קפרא אמר כזה שהוא מאחה את הקרע, קטנה שעד שהוא קטן היה מסגל מצות ומעשים טובים, ושדים אין לה, לא הניקוהו לא למצות ומעשים טובים, מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה, ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך כבשן האש, אם חומה היא נבנה עליה, אם מעמיד דברים כחומה יבנה עליה, ואם דלת היא נצור עליה, אם דל הוא במצות ובמעשים טובים, נצור עליה לוח ארז, מה הצורה הזו אינה אלא לשעה, כך אין אני מתקיים עליו אלא לשעה, אמר לפניו רבון העולמים אני חומה מעמיד אני דברי, ושדי כמגדלות, זה חנניה מישאל ועזריה, אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, שנכנס בשלום ויצא בשלום.
ח. ישעיהו נז' - ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי. רש"י - כה אמר הנביא בשמי לעמי: כבשו מסילה סלולה פנו יצר הרע מדרכיכם. ישעיהו סב' - למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה.. וראו גוים צדקך.. לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה.. על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים.. עברו עברו בשערים פנו דרך העם, סלו סלו המסלה סקלו מאבן.. אמרו לבת ציון הנה ישעך בא.. תהלים פד' - נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד' לבי ובשרי ירננו אל א-ל חי.. אשרי אדם עוז לו בך מסלות בלבבם.. ילכו מחיל אל חיל יראה אל א-להים בציון. מלבי"ם - אשר הוא בלתי מתיאש רק מצפה בעוז לישועת ה'.. אשר בלבבם ימצאו מסילות כבושות שבם ישובו לציון.. שהגם שהמסילות האלה אינם עוד בפועל, הם אצלם בלב, שלבם מלא תקוה בעוז ה' וחוזה מסילות כבושות וסלולות.
ט. דברים יא' - ארץ אשר ד' אלוקיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה. רש"י - כביכול אינו דורש אלא אותה, ועל ידי אותה דרישה שדורשה דורש את כל הארצות עמה. אורות התחיה ח' - היהדות בגולה, לולא היניקה שהיא מקבלת מטל החיים של קדושת ארץ ישראל לא היה לה בסיס מעשי בעצם, כי אם על ידי חזון הלב, המיוסד על ציורים של תקוה ושל הגות יקר, מצד העתיד והעבר. אמנם יש קצבה כמה כח יש בחזיון לב זה לשא עליו את משא החיים ולסול בכחו נתיבה לחיי עם, והקצבה נראה שכבר מלאה צבאה. ע"כ יורדת היא היהדות בגולה פלאים, ואין לה תקוה כי אם לנטע אותה במקור חיים של חיים ממשיים, של קדושה עצמית, שאינה מצויה כי אם בארץ ישראל. אפילו ניצוץ אחד של החיים הממשיים הללו יחיה המון גדול ורב של חיים חזיוניים. החיים הממשיים של קדושת היהדות אינם מתגלים כי אם בשיבת האומה לארצה, שהיא המסלה הסלולה לשיבתה לתחיה, וכל העליונות שברוחה ובחזון לבה יקומו ויחיו כפי אותה המדה, שהיסוד המעשי יתפוס מקום להחיות את החזיון המתעלף. זוהר ויקרא ה. - גדול ד' ומהלל מאד בעיר א-להינו.. עם עיר א-להינו.. בלא מטרוניתא לאו הוא מלכא, ולאו הוא גדול ולא מהולל..