בשביל לגימה מתקציבי קורח הם בדו שקרים ולעגו למשה עד שלגמה אותם האדמה, הלגימה של פורים מתקנת את חטאם
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, א' דר"ח תמוז תשע"ח
א. במדבר טז' - ויקח קרח.. ויקהלו על משה.. ומדוע תתנשאו.. וישמע משה ויפל על פניו. סנהדרין קי. - מה שמועה שמע, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שחשדוהו מאשת איש, שנאמר ויקנאו למשה במחנה. אמר רבי שמואל בר יצחק מלמד שכל אחד ואחד קנא את אשתו ממשה, שנאמר ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה. תורה תמימה - ואפשר לומר עפ"י מ"ש בסוטה ד' ב' כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש, וקרח ועדתו הלינו על משה כי מתנשא הוא עליהם.. וכדי לאמת דבריהם חשדוהו גם בעונש הבא לרגלי הגאוה.. וכדי להרעימו קנא כל אחד את אשתו כשהלכה אל משה אל האהל, להראות כי חשוד הוא אצלם בזה מפני גאותו לדעתם.. ולכן לקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה כדי שיפול החשד, דמסתמא לא תלכנה יחידות אליו באין איש עמהן.. סוטה מב. - א"ר ירמיה בר אבא, ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה, כת ליצים, וכת חניפים, וכת שקרים, וכת מספרי לשון הרע.
ב. במדבר טז' - ..והיה האיש אשר יבחר ד' הוא הקדוש רב לכם בני לוי. רש"י – דבר גדול אמרתי לכם. ולא טפשים היו שכך התרה בהם וקבלו עליהם לקרב, אלא הם חטאו על נפשותם.. וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן. אמר בשבילו אני נמלט, וכ"ד משמרות עומדות לבני בניו כולם מתנבאים ברוח הקודש.. אמר אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום, לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה, ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט. אשר יבחר ה' הוא הקדוש, טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה, ומשה היה רואה. רב לכם. דבר גדול נטלתם בעצמכם לחלוק על הקב"ה.
ג. סנהדרין נב. - אמר ריש לקיש, מאי דכתיב (תהלים לה') בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו, בשביל חנופה שהחניפו לקרח על עסקי לגימה - חרק עליהן שר של גיהנם שניו.
ד. תהלים לה' - בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו. רש"י - בשביל חניפות של ליצנות אכילה ושתיה שמחניפין לשאול בשביל שיאכילם וישקם חורקים עלי שיניהם, מעוג לשון אכילה.. מצודת דוד - המה יתחברו עם החנפים הלועגים ומתלוצצים בבני אדם ובעבור מתן החררה שמקבלים ממי שרוצה בזה וכל אחד מהם חרק עלי שניו דרך כעס וקצף.
ה. סנהדרין קג: - אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא, גדולה לגימה, שהרחיקה שתי משפחות מישראל, שנאמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. ורבי יוחנן דידיה אמר, מרחקת את הקרובים, ומקרבת את הרחוקים, ומעלמת עינים מן הרשעים, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתו עולה זדון. מרחקת את הקרובים - מעמון ומואב, ומקרבת את הרחוקים - מיתרו. דאמר רבי יוחנן, בשכר קראן לו ויאכל לחם, זכו בני בניו וישבו בלשכת הגזית.. ומעלמת עינים מן הרשעים - ממיכה, ומשרה שכינה על נביאי הבעל - מחבירו של עדו הנביא, דכתיב ויהי הם ישבים אל השלחן ויהי דבר ה' אל הנביא אשר השיבו. ושגגתה עולה זדון - דאמר רב יהודה אמר רב, אלמלי הלווהו יהונתן לדוד שתי ככרות לחם לא נהרגה נוב עיר הכהנים, ולא נטרד דואג האדמי, ולא נהרג שאול ושלשת בניו.
ו. במדבר טז' – ..ותבקע האדמה.. ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם.. וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ.. אלשיך - הבקיע תחלה האדמה אשר תחתיהם, ועדיין לא נפלו.. ואחר כך ותפתח הארץ את פיה, הוא אותו כח הבולע.. ששאף ובלע אותם.. עד שאול מטה תחת כל מעבה האדמה.. חיים מתחת לארץ. תנחומא קורח יא' - אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא אזלינא באורחא ואמר לי ההוא טייעא תא אחזי לך בלועי דקרח.. שמעי דהוו קאמרי משה אמת ותורתו אמת והן בדאין.. ולעתיד לבא הקב"ה עתיד להוציאן ועליהן אמרה חנה ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.
ז. סנהדרין נח: - ואמר רבי חנינא, הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה, שנאמר מוקש אדם ילע קדש.
ח. במדבר כו - ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם.. ובני קרח לא מתו. מגילה יד. - מן הרמתים צופים.. רבי חנין אמר אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם. ומאן נינהו, בני קרח.. תנא משום רבינו, מקום נתבצר להם בגיהנם, ועמדו עליו. רש"י - לשון גבוה, כמו ובצורות בשמים. תהלים מב' - למנצח משכיל לבני קרח. רש"י - אסיר ואלקנה ואביאסף הם היו תחלה בעצת אביהם ובשעת המחלוקת פרשו וכשנבלעו כל סביבותיהם.. נשאר מקומם בתוך פי הארץ.. ושם אמרו שירה ושם יסדו המזמורים הללו ועלו משם ושרתה עליהם רוח הקודש ונתנבאו על הגליות ועל חרבן הבית ועל מלכות בית דוד. ב"ב יד:- דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים, ע"י אדם הראשון, ע"י מלכי צדק, ע"י אברהם, וע"י משה, וע"י הימן, וע"י ידותון, וע"י אסף, וע"י שלשה בני קרח. תנחומא ויקרא ח' - אמר לו לדג.. הראני כל מה שבים ובתהומות.. והראהו תחת היכל ה'.. וראה שם אבן שתייה קבועה בתהומות, וראה שם בני קרח עומדין ומתפללין עליה, אמר לו ליונה הרי אתה עומד תחת היכל ה' התפלל ואתה נענה.. ועמד הדג, והתחיל יונה להתפלל..
ט. עולת ראי"ה א' תלז' - מגילה. סתם מגילה היא מגילת אסתר.. מחצדי חקלא נקראים בעלי הסוד, ושורש הנסתרות לד' אלוקינו הוא י"ה, ע"כ מגילה אותיות מגל י"ה.. וגמל, אעלך גם עלה, סימן טהרה הפנימי, שחזירתו לטהרה תלויה בעליית כל הירודים, שהוא למעלה מחזיר, העתיד להחזר לטהרתו מצד עצמו לבדו, מצד סימן טהרה החיצוני שבו, גמל י"ה, ומתתקנת בזה הלגימה, דעדת קרח, בחנפי לעגי מעוג, בשביל לגימה נפלו, סימן אחד דטהרה הנבלע בטומאה, העלאת גרה בלא הפרסת פרסה, ובלועי קרח יעלו, מוריד שאול ויעל, ע"י אכילה דקדושה, שפורים הוא לעומת יוה"כ שאין בו אכילה ושתיה, מרובה דוקא באכילה ושתיה.. פסחים קיט: - דרש רב עוירא.. ויגדל הילד ויגמל, עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. בראשית כד' - ..ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל. בראשית לא' - ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל.. תהלים יג' – ..אשירה לד' כי גמל עלי.
י. ישראל ותחיתו א' – ישראל מספרים תהלת ד'.. והאמת העליונה הזאת.. כל טבועי שאול בחילה יעלו ויעמדו במרחב..