יוסף מסכן את חייו והולך אל אחיו כשהוא יודע שהם ויתרו עליו משום שהוא מבין שאם גם הוא יוותר עליהם יבוא החלום הישראלי לקיצו
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכ' כסליו תש"פ
א. בראשית לז' – ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני. ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך.. וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש. ויאמר את אחי אנכי מבקש.. ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן. ויראו אתו מרחק.. ויתנכלו אתו להמיתו. ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא.. ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו.. לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו. רש"י - נסעו מזה, הסיעו עצמן מן האחוה. נלכה דתינה - לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם. רא"ש - מנא ליה לרש"י הא אלא י"ל זה גימטריא י"ב כמנין בני יעקב.. אלשיך - דותינה ולא דותנה, לומר כי עשו אחוה מהעשרה לבדם ולא כללו בתוכם את שני בני רחל.
ב. בראשית כח' - ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים. ריקאנטי - ובמלת זה ארמוז לך סוד בפסוק זה אלי, וזה לך האות, והבן זה. בראשית לא' - זה לי עשרים שנה בביתך.. רבינו בחיי - וע"ד הקבלה, זה לי עשרים שנה, כמו "זה אלי ואנוהו", וכן "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".. ידבר בשכינה, כי היה ה' יתעלה עמו כל עשרים שנה שהיה בביתו, ומזה סמך לו, "לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי", והבן זה. שמות ג' - ויאמר משה.. מי אנכי כי אלך אל פרעה.. ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות.. רמב"ן - ועל דרך האמת, וזה לך האות כמו זה לי עשרים שנה.. ריקאנטי - כתב הרמב"ן.. וכוונתו ידועה כי מלת זה רומזת לצדיק שהיה עם יעקב, ובפסוק זה אלי תבין. שמות טו' – זה אלי ואנוהו.. ריקאנטי - ..זה רמז לצדיק. ובספר הזוהר [לך לך צג:] תנא זה וזאת בחד דרגא אינון ולא אתפרשן. אלי למלכות.. וכן הנה זה עומד אחר כתלינו, זה כותל מערבי שלא זזה השכינה משם.. שמות יג' - והגדת לבנך.. בעבור זה עשה ד' לי.. רמב"ן - ..כמו זה אלי ואנוהו.. בעבור שמו וכבודו.. והיה זה לך לאות על זרוע עזך.. ובעבור שהכל בכלל הוא האות על היד העתיקו אבותינו ממשה מפי הגבורה שיהיה בית אחד כענין שאמר הכתוב אחותי כלה.. רבינו בחיי - בעבור שמו וכבודו.. שהוא השכינה עד הויה העליונה..
ג. זוהר וישב קפד. - את אחי אנכי מבקש וגו', ויאמר האיש נסעו מזה וגו', ר' יהודה פתח, מי יתנך כאח לי.. האי קרא כנסת ישראל אמרו למלכא דשלמא דיליה, מי יתנך כאח לי כיוסף על אחוי דאמר ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם..
ד. אורות התחיה כא' - כל חשק עבודה, שמחת מצוה, התמדת תורה, ברק חדושים והתנוצצות רוח הקודש בלב השרידים אשר ד' קורא, כונת התפלה ואור שלהבתה, כל אלה, ותולדות הנשמות בשלמותן, בכללותן ותמותן, מוכרחים הם להפגם ע"י הכנסת יסוד פירוד בכללות כנסת ישראל, חלילה.
ה. ישעיהו כה' - ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ד' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו. תענית לא. - אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר, עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו.. שפת אמת - לכל צדיק יש השגה מיוחדת וכל א' מראה בהשגה המיוחדת לו גם לחבירו כמ"ש ומקבלין דין מן דין.. ישעיהו ו' - וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו. יונתן - ומקבלין דין מן דין ואמרין.. רש"י - וקרא זה אל זה, נוטלין רשות זה מזה שלא יקדים האחד ויתחיל ויתחייב שריפה אלא אם כן פתחו כולם כאחד וזהו שיסד ביוצר אור קדושה כולם כאחד עונים כו'
ו. שמות יד' – ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל.. ולא קרב זה אל זה כל הלילה. מגילה י: - ואמר רבי יוחנן, מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה, בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה. רבינו בחיי - ובפרקי ר' אליעזר פרק מ"ב, אל תהי קורא ולא קרב זה אל זה אלא ולא קרא זה אל זה כל הלילה, כלומר ממה שכתוב וקרא זה אל זה ואמר קדוש. יוצר - כולם אהובים כולם ברורים כולם גבורים כולם קדושים כולם עושים באימה וביראה רצון קוניהם וכולם פותחים את פיהם בקדושה ובטהרה בשירה ובזמרה ומברכין ומשבחין ומפארין ומקדישין ומעריצין וממליכין את שם האל המלך הגדול הגבור והנורא.. וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה קדושה כולם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה.. אור חדש על ציון תאיר.. הבוחר בעמו ישראל באהבה. שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד.
ז. אוה"ק ב' החיות העולמית כ' - כשהננו נשאים על כנפי נשרים בעולם הרוחני, נשמתנו מושכת אותנו לדבר ולהגות על דבר הכללים היותר כוללים, וכל הערכים שברוח בכל מקצעות חייו נעשים לפנינו מוצגים בחטיבה אחת, המתחלקת להמון מפלגות לאין תכלית, וכל המפלגות גם הן מתחלקות להמון שבילים לאין חקר, אבל כולם אחוזים וארוגים זה בזה, ומחוברים חיבור אורגני, שרוח חיים וכח חיים אדיר וגדול הולך בהם, רצוא ושוב כמראה הבזק. והדברים הולכים ומתכללים, עולמים שונים מתאחדים, ומנוצצים זה לזה את ניצוצי אורותיהם, והכל עלז ושמח ומלא חדוה. והקודש והחול זה מול זה עומדים, הבדלתם נכרת מאד, ועם כל זה הננו רואים ביניהם אהבה ואחוה, שלום ורעות.
ח. אוה"ק ד' השלום יז' - כשתהיה האורה האלהית הפנימית, שהיא דוחקת את כל הנשמות, להסתופף בצל שדי, מתגלה בעולם, יוכר שכל תנועה, בין גשמית בין רוחנית, שנתהוה בעולם החיים והחברה לא באה כי אם כדי להוציא את העולם מן המיצר, והצמצום האפל, שמעכב בעד האור העליון מלהגיה אורו בשפעת רחבו האין סופי, ואז יכירו כל בני אדם, כל העמים השונים, כל הגזעים, כל הלשונות, וכל בני הדתות, והסגנונים השונים שבמהלך המחשבות והרגשות, שאיזה רעיון נשגב ונאצל, ואיזו שאיפה אדירה וקדושה, היא מקפת את כולם.. ואז יגשו זה לזה, כל הלוחמים, כל המריבים והשונאים, ויתאחדו באחוה טהורה, כשיבורר הניב, והלשון יזדכך, להוציא לאור את המצפון המאוחד בלא שום גמגום והסתרה כלל. כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה, לקרא כולם בשם ד' לעבדו שכם אחד.