האור של ארץ ישראל הולך ומאיר את נשמותינו ומביא אותנו לאחדות פנימית עמוקה, אך היא זקוקה למוליכים שיגלוה גם בחוצות ישראל
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לטו' טבת תשפ"א
א. בראשית מז' – ויחי יעקב בארץ מצרים.. ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו.. אל נא תקברני במצרים. ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך.. וישבע לו.. בראשית נ' - וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד א-להים אתכם והעלתם את עצמתי מזה.
ב. קובץ ו' פיסקה עא' - הלב מתגעגע אחרי ההשגה של ארץ ישראל, אחרי האמונה של ארץ ישראל, אחרי הקדושה של ארץ ישראל. איה לוקחים את השמחה של ארץ ישראל, את השלוה הפנימית של ארץ ישראל, את הדבקות של ארץ ישראל, את האמת של ארץ ישראל, את העז והאומץ של ארץ ישראל, את הבטחון של ארץ ישראל. חוסה ד', רחם נא, אל רחום וחנון, חמול נא וזכני נא לשוב אליך בתשובה שלמה, והשיבני נא אל ארץ חמדתך. זכני נא לראות בשמחת גוייך, להתהלל עם נחלתך. רחם, רחם, אב הרחמן, חוס נא, הושיעה נא, הא-ל המושיע.
ג. שמואל ב' ז' – ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ.. זוהר ויקרא צג: - בירושלם דלתתא יקרון ישראל אחד, מנא לן דכתיב: גוי אחד בארץ, ודאי בארץ הם גוי אחד, עמה אקרון אחד ולא אינון בלחודייהו.. לא אקרון אחד אלא בארץ..
ד. אורות התחיה כה' – סמוך לעקבא דמשיחא מתרבה סגולת האחדות באומה, המעשים הטובים והדעות והאור האלוקי הנמצאים בצדיקים, פועלים על קדושת הכלל, יותר מבשאר הזמנים. טמונה היא סגולה זו, במטמון של קטיגוריא ומריבות, אבל תוכו רצוף אהבה ואחדות נפלאה, שמעוררת הרגשה כללית לצפיה לתשועת הגוי כולו.
ה. בראשית מט' - ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. פסחים נו. - דאמר רבי שמעון בן לקיש, ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם. ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר, שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. אמרו, כשם שאין בלבך אלא אחד - כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
ו. שפת אמת ויחי תרסה' - וקריאת שמע היא מתוך אסיפת כלל ישראל כי העדות על הקב"ה אינו באיש יחידי רק כלל ישראל. וכמ"ש שמע ישראל שמע הוא קיבוץ ואסיפה וחל ע"ז שם ה' אלקינו וסופה להתקיים כמ"ש שפת אמת תכון לעד
ז. יוצר - כולם אהובים.. וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח.. כולם כאחד עונים.. אור חדש על ציון תאיר.. הבוחר בעמו ישראל באהבה. שמע ישראל.. תיקוני זוהר יט' לט. - ומלאכין לתתא מקבלין דין מן דין.. וכל חד וחד יהיב רשו לחבריה.. ומאן גרים דא, ישראל כד מקבלין דא מן דא, בין באורייתא בין בממונא, גרמין לקבלא לעילא דא מן דא ולאשפעא דא לדא.
ח. ספר חרדים מצוות התלויות בארץ פרק ז' - דתנן הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם.. וג' אלו נרמזו בק"ש.. הכבוד מי שהוא עבד לא יתגאה לפני המלך.. ודרך בני אדם להתכבד במלבושים.. ואין נאה ההדור והכבוד אלא למלכו של עולם.. ולרמז זה מצות ציצית בבגדינו והיה לכם לציצית.. לכם בהיפוך אותיות מלך.. והתאוה רמוזה בפרשה שניה דכתיב ואכלת ושבעת וכתיב בתריה השמרו לכם פן יפתה לבבכם.. והקנאה רמוזה בפ' ראשונה בפסוק ראשון דק"ש מקובלת בידינו מיעקב אבינו בעת שנסתלק מן העולם שצונו וזרזנו על יחוד ה'.. דכתיב הקבצו ושמעו בני יעקב וגו' וקשה מאי הקבצו הרי אמר להם האספו ואגידה לכם והרי הם לפניו אלא פי' האספו על הגופים ואחר שהיו לפניו צוה אותם שיסירו מלבם קנאה ושנאה ותחרות כאלו הם איש אחד ונפש אחד שאם לא יעשו כן אי אפשר לקבל עליהם יחוד שירצה וישרה עליהם כדכתב ר' שמעון בן יוחאי דהיינו והוא באחד ומי ישיבנו.. דהי' לו לומר והוא אחד מאי באחד אלא ר"ל והוא יתברך אינו שורה כי אם כשישראל ביחוד לב אחד בלי קנאה דוגמת מלאכי השרת דכתיב בהו כלם אהובים וכו' ואמרו באבות דר' נתן דהמלאכים מכבדין זה את זה וכל אחד אומר פתח אתה שאתה גדול ממני.. וכל אחד בעת ק"ש מיחד לבו עם כל עדת ישראל ומחבר אליהם שמע ישראל כלנו באהבה וקשר לב אחד בלי קנאה ושנאה..
ט. מאמרי הראי"ה – הסוכה האחת עמ' 148 - ..כל חטאות האדם, שהן נמשכות מפני התגבורת של הגסות החומרית.. הן גורמות, שברוחו של האדם מתגברת תפיסת החיים הדמיונית, שהיא בטבעה פרטית.. כל זמן שכח הדמיון הבא מתוך ההשפעה הרוחנית הירודה.. הוא השולט על המערכת של החיים, היחידיים והצבוריים.. אי אפשר לקוות לשיווי בדעות, ולאחדות של שלום. אבל אחרי אשר אור התשובה הופיע בעולמנו, על ידי קדושת יום הקדוש, יום הכפורים, וכל ישראל נטהרו מחלאת החטא, אז הטוהר הנשמתי מתגבר בקרבנו, ובמקום הדמיון המתעה יבא השכל הטהור הגנוז במעמקי נשמתנו להאיר את אופק חיינו, וקרני הוד מאורה של תורה מגרשים את צללי הדמיון המתעה מקרב נפשנו, אז, כאשר בא אחר כך החג הקדוש חג הסוכות ההולך ובא עלינו לטובה, הננו כבר מתכשרים לבא, על ידי טהרת השכל המאיר עלינו, לידי תפיסת החיים העצמיים השופעים ממקור האמת המוחלטת עלינו, ועל ידי זה יכולות הן הדיעות המופרדות על ידי צללי המחשכים של הדמיון להיות הולכות ומתאחדות, ותחת המאפל של הפרודים והמשטמות, ריבי המפלגות והסכסוכים האישיים, המשחיתים בנו כל חלקה טובה, ברוח ובחומר, יבא האור הטהור הנאצל על קדושתה של הסוכה ומגרש מאתנו את צללי הבלהות של הדמיונות המתעים. ואור תורה, וזוהר יראת שמים באהבת אמת, הולך ומתפשט על כל מהותנו, לאחד על ידם את הרעיונות למיניהם, ואז הרינו מתעלים ומגיעים ליקרת האחדות השלמה הראויה להיות מופיעה באור קדושתה על כל פזורי ישראל כולם. וכל ישראל נעשים ראויים לישב בסוכה אחת.