נסתמו עיני ישראל ונסתמו עיני יעקב שכבדו מזוקן ובכל זאת הוא רואה, מה פשר סתימת ופתיחת העיניים ואיך זה קשור לגאולתנו
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליא' טבת תשפ"ג
א. בראשית מז' – ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה.. רש"י - למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם. דבר אחר שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו. בראשית מח' – וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה.. רש"י – בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה. ויאמר מי אלה - מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה. בראשית מח' - ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות.. ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי א-להים גם את זרעך.. וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה.. וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו. אבן עזרא - ואחר שאמר וירא ישראל את בני יוסף איך יאמר לא יוכל לראות? רק טעמו לראות היטיב שיכירם. רבינו בחיי - וירא ישראל את בני יוסף. ראיה זו בעין השכל היא, איננה בחוש העין, שהרי נאמר בו ולא יכול לראות.
ב. דברים כט' - ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל אשר עשה ד' לעיניכם.. המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם. ולא נתן ד' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה.
ג. יחזקאל מ' - במראות א-להים הביאני אל ארץ ישראל.. וידבר אלי האיש, בן אדם, ראה בעיניך ובאזניך שמע, ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה.. רש"י - הובאתה הנה – מבבל.
ד. אוה"ק א' חכמת הקודש נג' - כשמסבירים עמקי הקודש בדעת השכל, בראית התבונה האנושית, הולכים מימין לשמאל. כשמרימים את כל ערכי התבונה האנושית אל הרום העליון, ומבארים את הכל על פי שפעת הקודש, הולכים מן השמאל אל הימין. בחיבורם של שני כחות כאלה מתכונן בנין שלם. מדת הנטיה מן השמאל אל הימין, מאוצר רוח חכמה שבאדם אל רוח א-להים, היתה בבצלאל, מדת הנטיה מן הימין אל השמאל, משפעת הקודש אל התבונה הקצובה, המאירה באדם, ברוחו ושכלו, בציוריו ובכח יצירתו, היתה באהליאב, ועל פי שניהם יחדיו נתכוננו כל כלי המשכן ומעשיהם. היסוד העקרי הוא הפונה מן השמאל אל הימין, מאוצר החול אל רום מבוע הקודש. אבל אתו צריך להיות מלווה גם כן הכח ההולך מן הימין אל השמאל, השואב ממעינות הקודש ומשקה את מטעי החול. בצלאל ואתו אהליאב עשו את כל אשר צוה ד' את משה.
ה. ישעיהו נב' - קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ד' ציון. מלבי"ם - עד עתה ג"כ ראו הנביאים שיבת ציון בעין המחזה שהוא עין הפנימי הרואה בנבואה, אבל לא בעין בשר וחוש החיצוני, אבל עתה עין בעין יראו, העין החוזה יראה בעין החושיי ובפועל שוב ה' ציון.
ו. ברכות מז: - אמר רב הונא: תשעה וארון מצטרפין. משנה הלכות י' כ' - על השכינה נאמרה כלומר דבתשעה ושכינה מצטרפין לעשרה וארון כוונתו עם הס"ת. ברכות י. - מה הקב"ה רואה ואינו נראה - אף נשמה רואה ואינה נראית. בראשית נ' - וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים.
ז. בראשית מט' - ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. רש"י - בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים.
ח. רות ב' - ויאמר בעז אל רות.. עיניך בשדה אשר יקצרון.. זוהר שמות ויקהל ריח. - בעז חמא ברוח קדשא דזמינין לנפקא מינה מלכין עלאין שליטין דאינון עיינין דכלא, כמה דהות תמר דכתיב בה (בראשית לח) ותשב בפתח עינים, אתישבת בפתחא דנפקין מינה מלכין שליטין עלאין דאקרון עיינין כמה דאת אמר (במדבר טו) אם מעיני העדה.
ט. משך חכמה – ויחי יעקב בארץ מצרים וכו'. הענין, שהאדם, יש אחד שחי לעצמו [גם זה טוב], ויש שחי לבני ביתו, ויש שחי לעירו, ויש שחי לכל העולם, ועל זה נאמר (משלי י, כה) "וצדיק יסוד עולם". ויעקב אבינו, לא בעירו לבד היה חי, ולא בארץ גושן לבד, רק בכל ארץ מצרים. והיינו שפסק הרעב ממצרים, שבירך לפרעה שיעלה היאור בשבילו.
י. אוה"ק ב' הקודש הכללי יג' - הארת הנשמה שבחושים, עין רואה ואזן שומעת, שלא ממקורם הפרטי הם לוקחים את אורם, אלא אותה הארת החיים, השוטפת מאור הנשמה, להחיות את הגויה כולה, מקנה איכות חיים של ראיה ושמיעה, שעל ידי התפרצות הכח, בבאו עד הנקודה היותר מוכשרת לגילויו, יוצא הוא אל הפועל, בתור ראיה בעין ושמיעה באזן.
יא. אוה"ק ג' עבודת הקודש כח' - כל חושיו של צדיק אמיתי נתונים הם להקישור הא-להי של העולמות כולם. תאותיו, חפציו, נטיותיו, הרהוריו, פעולותיו, שיחותיו, מנהגיו, תנועותיו, עצביו, שמחותיו, צעריו, ענוגיו, כולם בלא שום שיור הנם אקורדים של המוסיקה הקדושה, שהחיים של הא-להות, בהיותם מפכים בעולמות כולם, נותנים על ידם את קולם קול עז.
יב. אורות התשובה טו' יא' – האומה שלנו תבנה ותתכונן, תשוב לאיתנה למכונות חייה כולם, על ידי מה שהאמוניות שלה, היראיות שלה, דהיינו התוכן האצילי המקודש הא-להי שלה, יתפשט, יתגבר, ישתכלל ויתאמץ. כל בוני האומה יבואו לעומק האמת של נקודה זו, ואז בקול מלא גבורה ועז יכריזו על עצמם ועל עמם בקול גדול: לכו ונשובה אל ד'. והתשובה תשובת אמת תהיה, והתשובה מכון גבורה תהיה, והתשובה תתן עז ותעצומות לכל הסעיפים המעשיים והרוחנים, לכל ההליכות כולן הדרושות לבנין האומה ושכלולה ליקיצתה לתחיה, להתעודדות עמדתה. העינים תפקחנה, הנשמה תזך, אורה יבריק, מעופה יתגדל, ועם נברא יקום, עם גדול עצום ורב, אור א-להים עליו וגדולת לאום לו, כלביא יקום וכארי יתנשא.