פרשת בראשית – שירת יובל

יפרוט אור בראשית על מיתרי כנורות נשמותינו ותתנגן בעולם המנגינה הישראלית שאינה אלא יובל המוביל את העולם לשורשו באור ד'

תגיות: ניגון, יובל, חירות,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - פרשת בראשית – שירת יובל

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכד' תשרי תשע"ט
א.    בראשית ד' – ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב. אבן עזרא - ..והיא חכמה גדולה. רד"ק - ואמר בלשון תפישה לפי שהאומנת ההיא בתפישת יתרי הכנור והעוגב ביד השמאלית.. ריקאנטי - השירה רומזת לדין כד"א ובלילה שירה עמי, ועל כן הלוים הם על השיר כאשר יתבאר בגזירת הא-ל, ועל כן יצא השיר מתולדת קין. מלבי"ם - שהגם שאח"כ שב הנגון לדבר נכבד, הממציא הראשון היה להמשיך לב נשים, וע"כ נקרא שמו עוגב מלשון שיר עגבים.

ב.     תהלים מב' ט' - יומם יצוה ד' חסדו ובלילה [כתיב: שירה] שירו עמי תפלה לא-ל חיי. רש"י - תהא חנייתו בתוכנו, שירה לשון חניה כדמתרגמי' ויחן ושרא.. ומדרש האגדה.. לשון שיר.. מצוה.. שצויתנו ביום בערב פסח ושמרנוה ובלילה גאלתנו ושרנו לפניך את ההלל.. אלשיך – גאולה הנמשלת ליום ע"י מה שבלילה של גלויות שירה עמי היא תורתו..

ג.     שמות יט' - ..במשך היבל המה יעלו בהר. רש"י - קול ארוך הוא סימן סלוק שכינה.. וכיון שנסתלק הם רשאין לעלות. היבל - הוא שופר של איל, שכן בערביא קורין לדכרא יובלא, ושופר של אילו של יצחק היה [פדר"א לה']. רמב"ן - ולא הבינותי זה, כי אילו של יצחק עולה.. אבל לפי דעתי.. הקול הוא פחד יצחק.. ולא השיגו דבור בגבורה הזאת זולתי קול..

ד.     ויקרא כה' - וספרת לך שבע שבתת שנים.. והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש.. וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו. רש"י - ..יובל שמה, על שם תקיעת שופר. רמב"ן - לא קראו הכתוב יובל על התקיעה רק על הדרור.. שבה יובל כל איש אל אחוזתו ואל משפחתו יובילוהו רגליו מרחוק לגור.. ויהיה פירוש יובל.. הבאה.. כי תבאו ותשובו איש אל אחוזתו.. ועל דרך האמת, "דרור" מלשון דור הולך ודור בא (קהלת א'), וכן "יובל" שישוב אל היובל אשר שם שרשיו, והיא תהיה לכם. רבינו בחיי - "יובל היא", מלשון: (ירמיה יז') "ועל יובל ישלח שרשיו".. כי כל הדורות יובלו אל הסבה הראשונה, ולכך נקרא היובל בשם "דרור" כי הוא היובל אשר שם שרשי הדורות והנבראים כולן, כי משם נאצלו בבריאת עולם.. ושמה תשובתם.. וחכמי המחקר הזכירו בלשונם: הכל היה מהסבה הראשונה והכל שב אל הסבה הראשונה..
ירמיהו יז' - ברוך הגבר אשר יבטח בד'.. והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו.. רד"ק - ועל פלגי מים.. מלבי"ם - מים המוכנים להפריא הצמחים ולתת יבולם ומשתתף עם יבול שמורה על הפראה.

ה.    מלכים ב' ג' - ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך, לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך.. לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך. ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ד'. שמואל א' טז' - ורוח ד' סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת ד'.. ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר וד' עמו.. ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה.

ו.      פאת השלחן הקדמה - כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני זוהר, אי אפשר לידע בלעדה. ועל ידע יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה.. כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבינו עליו השלום מהר סיני.. קול הנבואה קמח' – תיקוני זוהר.. מציורים ודיוקנין עולים לקול ניגון שמות הקודש, וזה ענין מנגינות תקוני זוהר. בלי רנה, בלי שיר ניגון, בלתי מובנים הדברים. מתחילים לרנן, לנגן, לשיר, והרוח מתעורר, ועולים בשיר, והכל מובן. בראשית – שיר תאב. שמע ישראל – שיר א-ל. תיקון כא' - אורייתא בנגונא שכינתא בנגונא ישראל סלקין מגו גלותא בנגונא.

ז.     פרדס רימונים כג' – יובל היא הבינה.. כשהיא מנהרת בנ' שערים ומשפיע רב שפע וטוב..  כמו ועל יובל ישלח שרשיו.. וכאשר יגלגל עד הגיע לשער החמשים אזי בו מתדבק בחכמה.. ואז העולם כולו רחמים ורב שפע וחירות וגאולה..

ח.    אוה"ק ב' החיות העולמית ה' - הגלים העליונים פועלים על נשמתנו בלא הרף. תנועות הרוח הפנימיות שלנו הרי הן תוצאות מאותן ההמיות שהכנור הנשמתי שלנו הומה, מתוך הקשבותיו שהוא מקשיב את הד קול האצילות העליונה. אף על פי שלא נדע עד מה, ואין בידינו לא לפרט, וקל וחומר לסכם, ולא להקציב את הענינים, שההמולה העליונה עסוקה בהם, בכל זאת הננו מקשיבים הקשבה כללית, קול דברים אנו שומעים. אף על פי שאיננו מאזינים חתוכי אותיות, ופירודי מלים, כל עמלנו התורני והמדעי הוא רק לברר מאותו הקול העליון, שהולם תמיד באזננו הפנימית, כמה שאפשר, ברורי דברים, למען נוכל להציגם לפנינו ולפני זולתנו, בצורה המביאה לידי מעשה, ולידי עיון מסודר ומעורך כראוי. קובץ ח' ב' - כשמוצא את עצמו לואה במובן הרוחני, עד שאין כינורו האצילי מנגן בקרבו כראוי לו במנגינותיו הנאדרות והנעימות, אז צריך הוא לברר לעצמו מהו התוכן של הלאות הזאת, כדי לעמוד על מהלך רפואתה. לפעמים הסבה היסודית היא גופנית לגמרי, כלומר חולשת הבשר מהכיל את היגיעה הרוחנית.. אמנם יש שהלאות באה מתוך העינוי הנפשי, כלומר שהנשמה שואפת למרחבים גדולים.. ואין הרפואה באה כי אם על ידי שיקוי אמיץ ממשקה החיים העליונים של הציורים הצחים אשר בגבהי מרומים. יהושע י' - ..שמש בגבעון דום.. רש"י - דום מלומר שירה וכל זמן שהוא דומם, עומד ואינו מהלך, שבכל עת הילוכו הוא אומר שירה..

ט.    אוה"ק א' הגיון הקודש סח' - לפעמים מתחילים מהציור הדמיוני והדברים הולכים עד השכל היותר טהור, ועוד הגבה למעלה יותר מהשכל ושרשיו, והאושר האלוקי מתמלא בכל החיים של כל שרשי הנשמה, באדם ובעולם. ולפעמים ההתחלה באה מהופעה שכלית, או עוד עליונה ממנה, והיא מתפשטת והולכת עד הציור הדמיוני, וענפיו ההרגשים הגופניים כולם. ולפעמים שתי ההשפעות פוגשות זו את זו, בזרמן הקדוש, ואז האדם הוא סולם שמלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, ונימי הנשמה הנם הכנור, שהולכת הזרמים והובאתם מנעימות עליהם נועם קולם, קול עז, חכו ממתקים וכלו מחמדים.