פרשת ויגש – ויגש יהודה

דף מקורות - פרשת ויגש – ויגש יהודה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לד' טבת תשע"ו
א.    בראשית מד' יח' - ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני.. בראשית יח' כג' - ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע. רד"ק - אינו נגישת מקום אלא שנגש למשפט.. רש"י - מצינו הגשה למלחמה (ש"ב י' יג') ויגש יואב וגו', הגשה לפיוס (להלן מד' יח') ויגש אליו יהודה, והגשה לתפלה (מלכים א' יח' לו') ויגש אליהו הנביא, ולכל אלה נכנס אברהם, לדבר קשות, ולפיוס ולתפלה.  ב"ר ויגש צג' ו' - ר' יהודה ר' נחמיה ורבנן, ר' יהודה אומר הגשה למלחמה.. רבי נחמיה אומר הגשה לפיוס, המד"א (יהושע יד) ויגשו בני יהודה אל יהושע לפייסו, רבנן אמרי הגשה לתפלה.. ר"א אמר פשט להון אם למלחמה אני בא, אם לפיוס אני בא, אם לתפלה אני בא.. בראשית לג' - והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו.. ותגשן השפחות הנה וילדיהן.. ותגש גם לאה וילדיה.. ואחר נגש יוסף ורחל..

ב.     בראשית מה' ד' - ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם.. בראשית כז' - ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני.. ויגש יעקב אל יצחק אביו.. ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו.. ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני. ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו.. בראשית כט' י' - ויהי כאשר ראה יעקב את רחל.. ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו. בראשית מח' - ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם.. ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו.

ג.     שמואל א' יז' - ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום.. ויחגור דוד.. ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי.

ד.     שמואל א' ל' - ויאמר דוד אל אביתר הכהן בן אחימלך הגישה נא לי האפד ויגש אביתר את האפד אל דוד. וישאל דוד..

ה.    שמואל ב' י' - וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור.. ויערך לקראת ארם. ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון. ויאמר.. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו וד' יעשה הטוב בעיניו. ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה..

ו.      יהושע ג' ט' - ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה ושמעו את דברי ד' אלוקיכם. מלכים א יח' - ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים.. ויאמר אליהו.. גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח ד' ההרוס.. ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ד' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלוקים בישראל..      

ז.     שמות לד' - וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו.

ח.    שמות יט' טו' - ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה. שם כב' - וגם הכהנים הנגשים אל ד' יתקדשו.. רש"י - הנגשים אל ה' - להקריב קרבנות, אף הם אל יסמכו על חשיבותם לעלות. רבינו בחיי - ומזה כתוב: (ויקרא י' ג') "בקרובי אקדש", אמר "בקרובי" כנגד "הנגשים" ואמר "אקדש" כנגד "יתקדשו".

ט.    איוב מא' - אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם. איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו.

י.      זוהר בראשית רו. - תא חזי ויגש אליו תקרובתא דעלמא בעלמא לאתאחדא דא בדא למהוי כלא חד, בגין דיהודה איהו מלך ויוסף מלך אתקריבו דא בדא ואתאחידו דא בדא.

יא.   שמות כ' - ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלוקים. רש"י – לפנים משלש מחיצות, חשך ענן וערפל..

יב.   קובץ א' תצב' - נבאר את היהדות, אבל לעומק התהום של דעת, ולרום שמיו אנו צריכים לגשת. ועם זה לא נאבד דרך בחיי יום יום, במוסר הפשוט, בלב הטהור, בשמחה ובחן, בנחת רוח ובאהבה, ובכל עירות הרוח לחיי היחיד, הלאֹם והאדם. קובץ ב' שלג' - לפעמים היראה המטמטמת את הלב מתגברת, בעת שהאדם חפץ לגשת אל הקודש בתורה ובתפילה. צריך הוא להגביר את אור האמונה. כי אור ד' עימו באור תורה, וקרבת אלהים לו טוב בנועם התפילה.

יג.    אורות התשובה יז' ו' – הננו מתעכבים בדרך ההשלמה והננו מפגרים בה, מפני החרדה היתרה שהננו מרגישים בנפש בעת אשר רעיון התשובה עובר לפנינו. הננו נשארים מלאי חלחלה ומחוסרי איל, משפעת דכאותה של התשובה. ובשביל כך עצמו דוחים אנו את הרעיון הזה, מקור כל ההצלחות, מרשמי נפשנו, והננו נשארים תועים במדבר החיים. אבל לא יוכל מצב כזה להתקיים. אנחנו חייבים להתאזר בגבורת נשמה, בכחה של שירת התשובה. כל היגון שלה מוכרח להתהפך אצלנו לשירה רעננה, המחיה ומעודדת, המנחמת ומרפאה. ואז תהיה לנו התשובה עם כל הגיונותיה חטיבה נעימה ומתוקה, שנהגה בה תמיד ועל פיה נסדר את כל מצעדי חיינו, לטובתנו הפרטית והכללית, בעולם הזה ובעולם הבא, ולגאולת הפרט ולגאולת הכלל כולו, לתחית האומה ולשיבת שבותה כימי עולם וכשנים קדמוניות. 

יד.   אורות התחיה ז' - ממעמקי הגניזה של הנשמה נקח את האור אשר יחיה את העם כולו, להעמידו על רגליו. כח החיים הולך הוא ומתגבר, הוא פורץ לו את נתיבותיו, אבל אנו צריכים לחקר את תכנית רוחו. השאיפה לרוח הקודש עליון, רוח הקודש המתדמה לרוח גבורים אזורי כח אלוקים שהיה לנו בימים מקדם, בעת הכירה האומה את עצמה, היא מתגברת והולכת. דרך הזרמתה היא פורצת גדרים, היא מוחקת צורות של תמימות רגילה, ומאבדת על ידי זה אוצרות חיים נשגבים, ולכאורה נשאר המצב איום, קרח מכאן ומכאן. אבל אין זה כ"א מעבר, תיכף אנו צריכים לגשת אל ההזרחה העליונה, של אור החיים הנובע ממקורו הנשא מרום מראשון, שיטביע בכחו צורה איתנה, ממולאה בגבורת קודש יותר מכל מה שהתמימות הבינונית, שאינה מוארה כל צרכה מאור הקודש הטהור, יכולה ליתן.