יוסף הצדיק מתקן במצרים את התיקון המשיחי שיעשה המלך המשיח כשיהפוך את היצר והתאוה לכח אדיר של קדושה
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, נר שמיני של חנוכה תשע"ח
א. בראשית מה' - ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך. רש"י - כזאת - כחשבון הזה. רמב"ן - ואיננו נכון שירמוז על החשבון. אבל יתכן.. והכ"ף כאילו יתירה..
ב. זוהר בלק רז. - דא"ר יצחק אמר ר' יהודה באלין כתרין תתאין אית ימינא ואית שמאלא מסטרא דימינא חמרי כמה דאוקימנא ומסטרא דשמאלי אתני.. ודא הוא דא"ר יוסי יוסף כד אתפרש מאבוי ידע בחכמתא דלעילא ברזא דכתרין קדישין עלאין כיון דהוה במצרים אוליף בההיא חכמתא דלהון באינון כתרין תתאין היך אחידן אינון דימינא ואינון דשמאלא עשרה דימינא ועשרה דשמאלא חמרי ואתני ובגין כך רמז לאבוי ממה דאוליף תמן דכתיב (שם מה) ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים וגו' א"ר יוסי אינון דימינא כלילן כלהו בחד דאקרי חמו"ר והאי הוא ההוא חמור דכתיב (דברים כב) לא תחרוש בשור ובחמו"ר יחדיו, והאי הוא חמור דזמין מלכא משיחא למשלט עליה כמה דאוקימנא.
ג. זכריה ט' - ..הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות.
ד. בראשית לב' - וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו.. כה תאמרון.. עם לבן גרתי ואחר עד עתה. ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה.. בראשית רבה עה' ו' - רבנן אמרי שור זה משוח מלחמה, שנאמר בכור שורו הדר לו, חמור, זה מלך המשיח, שנאמר עני ורוכב על חמור וגו', צאן, אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד) ואתנה צאני צאן מרעיתי, ועבד ושפחה, (תהלים קכג) הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם, (שם קכג) חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז. דברים לג' - בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה. רש"י - בכור - מלך היוצא ממנו והוא יהושע. שורו - שכחו קשה כשור לכבוש כמה מלכים. יחזקאל כג' – ..בשר חמורים בשרם..
ה. ע"ז ה: - א"ר יוחנן משום רבי בנאה, מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור, אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם, שנאמר אשריכם זורעי על כל מים, ואין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד, ואין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים. משלחי רגל השור והחמור. תנא דבי אליהו לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי.
ו. ב"ק יז. - א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי, מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור, כל העוסק בתורה ובגמ"ח זוכה לנחלת שני שבטים.. אויביו נופלים לפניו כיוסף.. וזוכה לבינה כיששכר.. רש"י - דהכי משמע רגליכם ישולחו בנחלת השור והחמור יוסף ויששכר. מעוז צור – בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים.
ז. פרי צדיק וישלח - ומה שדרשו חמור על מלך המשיח שנאמר עני וגו', אף שהוא רוכב על החמור ולמה נרמז בחמור. אך בקדושה חמור זה יששכר שנדרש בגמרא.. זוכה לבינה כיששכר.. דעל ידי תורה וגמילות חסדים זוכה לקדושת יוסף וקדושת יששכר שהם בקדושה נגד קליפת שור וחמור שהוא כעס ותאוה כידוע. ויוסף שהוא שטנו של עשו שהוא קליפת הקנאה והכעס שמזה לא יהיה שריד לעתיד לבוא רק בהם עמים ינגח וילחם בקליפת הכעס וקנאה ויבטלה מה שאין כן קליפת התאוה שהוא חמור זוכין להכניס בקדושה להיות חמידו דאורייתא.. והיינו דעיקר מה שיושאר לעתיד הוא שיהיה החשק לדברי תורה שלתכלית זה נברא מה' יתברך וכדמסיק בגמרא ישים עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי.. וזה שדרשו אחר כך חמור זה יששכר וכו', ומקודם חמור זה מלך המשיח שהוא רוכב על החמור והוא יתקן שיבטל כל היצר הרע ויכניסו לקדושה שיהיה חמור בקדושה שהוא קדושת יששכר יודעי בינה.
ח. בראשית נ' - ..אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך.. ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלוקים אני. ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב.
ט. קובץ ב' קנ' - האדם הכואב תמיד על עוונותיו ועוונות העולם, צריך הוא תמיד למחול ולסלוח לעצמו ולעולם כולו, ובזה הוא ממשיך סליחה ואור חסד על ההויה כולה, ומשמח את המקום ומשמח את הבריות. ובתחילה צריך למחול לעצמו, ואחר כך הוא ממשיך מחילה כללית על הכל, וכל הקרוב קרוב קודם, על ענפי שרשיו, מצד הנשמה, ועל משפחתו, אוהביו, אומתו, דורו, עולמו, וכל העולמים. ובזה הוא יסוד עולם בדרגא עילאה, בדרגא של לשון הקודש, ולשון רכה תשבר גרם של חמור גרם דביש מלבר, ומתגלה כל הטוב הגנוז בכל, ובא לברכת אברהם, שאין דור שאין בו כמותו.
י. קובץ ז' מז'-מח' - ואותה האהבה הפנימית של הטבע, הגנוזה בעומק נשמתן של ישראל, היא יסוד היצר הרע הישראלי, שמחולק לאין קץ מתכונתו של היצר הרע של כל עם ולשון. שתחת אשר היצר הרע הכללי ששורה בכל אומה, הוא מיסוד הנחש הקדמוני בפנימיותו.. אין היצר הרע הישראלי כי אם לבוש בלבושים צואים, אבל תוכיותו הוא שלהבת אש קודש, אהבת החיים והמציאות, אהבת הטבע.. שתוצאותיו הנה כל תיקון וכל שכלול של עולם, כל פאר המדות וכל עדנת החכמות, אור האמת, אור ד' בעוצם גבורתו. מתוך שהפנימיות של היצר הרע הישראלי, הוא תוכן קדוש, ותבערת אש קודש רוממה ואידיאלית אלוקית, הכרח הוא שלבושיו הצואים שהוא לבוש כדי להוציא על ידם את התפקיד של משקל הרצון וחופש הבחירה.. הם יותר גרועים יותר מנוולים ומוסרחים מאותם הלבושים של שאר כל אומה ולשון. כי הגדיל לעשות, שמניח אומות העולם ומתגרה בישראל.. ובכל זאת אין כל פגיעה רעה זו, כי אם בשטח החיצון של התכונה הנפשית, וסופו שהוא עצמו, על ידי עיבודו והשתנותו בהעברת סרחונו וחדלונו השלילי, מתהפך לאור קודש, לשלהבת אש מקודשת בטוהר עליון, בגבורה קדושה ועזיזה שאין למצא לה דוגמא בכל שדרת היקום, עד שגם מלאכי מעלה תמהים על זה. כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל, לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ד' אלוקים עמו ותרועת מלך בו. וקדושי עליון מציצים בגבורה זו ומנהירים את האומה בכל חום שלהבתיה.