פרשת חיי שרה - סימן ש..

האם מותר לעשות סימנים כמו אליעזר בחפשו אישה ליצחק? אם הולך בקלות ומהר, האם זה אומר שהקב"ה מרוצה מהמעשה?

תגיות: ניחוש,

האזן לשיעור:

דף מקורות - פרשת חיי שרה - סימן ש..

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכב' חשון תשע"ג
א) ויקרא יט' – לא תנחשו.. רש"י - כגון אלו המנחשין בחולדה ובעופות, פתו נפלה מפיו, צבי הפסיקו בדרך.

ב) רמב"ם הלכות עבודת כוכבים יא' - אין מנחשין כעכו"ם שנאמר לא תנחשו, כיצד הוא הנחש כגון אלו שאומרים הואיל ונפלה פתי מפי או נפל מקלי מידי איני הולך למקום פלוני היום שאם אלך אין חפציי נעשים, הואיל ועבר שועל מימיני איני יוצא מפתח ביתי היום שאם אצא יפגעני אדם רמאי.. וכן המשים סימנים לעצמו, אם יארע לי כך וכך, אעשה דבר פלוני, ואם לא יארע לי לא אעשה, כאליעזר עבד אברהם, וכן כל כיוצא בדברים האלו, הכל אסור, וכל העושה מעשה, מפני דבר מדברים אלו, לוקה.

השגת הראב"ד - וכן המשים לעצמו סימנים.. וכו'. א"א זה שבוש גדול, שהרי דבר זה מותר ומותר הוא, ואולי הטעהו הלשון, שראה כל נחש שאינו כאליעזר ויונתן אינו נחש, והוא סבר שלענין איסור נאמר, ולא היא, אלא ה"ק אינו ראוי לסמוך, ואיך חשב על צדיקים כמותם עבירה זו, ואי הוו אינהו, הוו מפקי פולסי דנורא לאפיה.

ג) בראשית כד' – ויאמר, ד' אלוקי אדוני אברהם, הקרה נא לפני היום, ועשה חסד עם אדוני אברהם.. והיה הנערה אשר אומר אליה, הטי נא כדך ואשתה, ואמרה, שתה וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך ליצחק.. ויהי הוא טרם כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת.. וירץ העבד לקראתה, ויאמר הגמאיני נא מעט מים מכדך, ותאמר שתה אדוני.. ותכל להשקותו, ותאמר גם לגמליך אשאב.. והאיש משתאה לה, מחריש לדעת ההצליח ד' דרכו אם לא.

רש"י - אותה הכחת - ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים וכדאי ליכנס בביתו של אברהם... ובה אדע - לשון תחינה, הודע לי בה. כי עשית חסד - אם תהיה ממשפחתו והוגנת לו, אדע כי עשית חסד. משתאה - משתומם ומתבהל על שראה דברו קרוב להצליח. אבל אינו יודע אם ממשפחת אברהם היא אם לאו. ויאמר בת מי את - לאחר שנתן לה שאלה, לפי שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקב"ה דרכו.

ד) שמואל א' יד' – ויאמר יהונתן.. אם כה יאמרו אלינו, דומו עד הגיענו אליכם, ועמדנו תחתינו לא נעלה.. ואם כה יאמרו עלו עלינו, ועלינו, כי נתנם ד' בידנו, וזה לנו האות.. ויגלו שניהם אל מצב פלישתים.. ויענו אנשי המצבה את יונתן.. ויאמרו, עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר, ויאמר יהונתן אל נושא כליו, עלה אחרי כי נתנם ד' ביד ישראל.

רש"י שמואל שם - אם כה יאמרו דומו ונעלה אליכם שעתם מצלחת ולבם רם עליהם. ואם כה יאמרו עלו עלינו - פחד הקב"ה בלבם ויראים לזוז ממקומם.

ה) חולין צה: – רב הוה קאזיל לבי רב חנן חתניה, חזי מברא דקאתי לאפיה, אמר: מברא קאתי לאפי, יומא טבא לגו.. והאמר רב: כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש! ..רב בדיק במברא, ושמואל בדיק בספרא, רבי יוחנן בדיק בינוקא.. תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: בית תינוק ואשה, אף על פי שאין נחש, יש סימן. אמר ר' אלעזר: והוא דאיתחזק תלתא זימני, דכתיב: יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו.

רש"י - כל נחש שאינו - סומך עליו ממש, כאליעזר עבד אברהם, שאם תשקני אדבר בה, ואם לאו לא אדבר בה.

תוספות - כאליעזר עבד אברהם - ואם תאמר אליעזר היאך ניחש.. וי"ל דההוא תנא סבר שלא נתן לה הצמידים עד שהגידה לו בת מי היא, ואע"ג דכתיב ויקח האיש נזם זהב וגו' והדר כתיב ויאמר בת מי את, אין מוקדם ומאוחר בתורה, וכן מוכח כשספר דכתיב ואשאל אותה ואומר בת מי את. וכיונתן בן שאול - וא"ת היאך ניחש? ויש לומר דלזרז את נערו אמר כן, ובלאו הכי נמי היה עולה.

ו) רמב"ם שם - מי שאמר דירה זו שבניתי סימן טוב היתה עלי.. ובהמה זו שקניתי מבורכת היתה מעת שקניתיה עשרתי, וכן השואל לתינוק אי זה פסוק אתה לומד, אם אמר לו פסוק מן הברכות, ישמח ויאמר זה סימן טוב, כל אלו וכיו"ב מותר, הואיל ולא כיון מעשיו ולא נמנע מלעשות אלא עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר היה ה"ז מותר.

ז) בית יוסף יו"ד קעט' - סמ"ג כתב, מצינו כמה גדולים שאמרו לינוקא פסוק לי פסוקיך, ועושים מעשה על פי הפסוק, וחושבין זה כעין נבואה ע"כ. כלומר זה לא היה מין נחש אלא מין נבואה, ומשום הכי שרי.

ח)  עזרת כהן ז' - ..בדבר שידוך ששם הכלה ואם החתן שוה.. נ"ל שבדברים כאלה, שיש בהם גדר של קפידא מצד מזל וכיו"ב, יש מקום גדול להקל בארץ ישראל יותר מבחו"ל, שהיא ארץ אשר ד' אלוקיך דורש אותה, ומופקעת משליטת מזלות לגמרי. ונראה משטעם זה אין נוהגין כאן להזהר במה שכתוב מפורש בשו"ע יו"ד סי' קעט', שאין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה, שהוא מטעם מזל, וס"ל דאין בארץ ישראל קפידא בזה..

ט) צדקת הצדיק לט' – פעמים נדמה לאדם, שיש לו סיעתא דשמיא לדבר שהוא עושה, אל יסמוך על זה לאמר שדבר טוב הוא, שלולי כן לא היה הקב"ה עוזרו.. דמכל מקום פעמים יש דלנסיון סייעוהו..

י) צדקת הצדיק כג' – בכל מעשה השי"ת, יש סימן ניכר למטה.. כי חסרון שמגיע לצדיק הוא לסימן לו, שידע שאותו החסרון בשכינה כביכול.. 

יא) אורות הקודש ג' קנ' – כל מה שעובר על אדם יחידי ועל נפשו, מאורעותיו מיום התחלת יצירתו עד הגמרו בשכלולו, עליותיו והדרגותיו חליפותיו ותמורותיו, הכל בגודל עבר ועובר על היצירה הגדולה, על כל עולמים, ומה שעבר ועובר על כל עולמים, עובר על כל אדם.