444. פרשת ואתחנן – דבקות לאומית

הדבק הישראלי בנוי מחיבור נשמתי שניזון מהחיבור אל האידאל הישראלי הגנוז בתורה ובמצוות המצוותות אותנו לעם אחד

תגיות: אחדות, שמיעה, לימוד אמונה, תשובת הדור,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 444. פרשת ואתחנן – דבקות לאומית

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לח' מנחם אב תש"פ
א.    דברים ג' - ואתחנן אל ד'.. ולא שמע אלי.. דברים ד' - ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים.. למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ.. דברים ה' - ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים.. אנכי ד' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני.. ויהי כשמעכם את הקול.. ותאמרו הן הראנו ד' אלוקינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלוקים את האדם וחי. ועתה.. אם יספים אנחנו לשמע את קול ד' אלוקינו עוד ומתנו. כי מי כל בשר אשר שמע קול אלוקים חיים מדבר מתוך האש כמנו ויחי. קרב אתה ושמע.. ואת תדבר אלינו.. ושמענו ועשינו. וישמע ד' את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר ד' אלי שמעתי את קול דברי העם הזה.. היטיבו כל אשר דברו. מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם. דברים ו' - ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר ד' אלוקי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש. שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד. ואהבת את ד' אלוקיך..

ב.     דברים ד' – ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים.. למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ.. כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ד' אלוקיך מקרבך. ואתם הדבקים בד' אלוקיכם חיים כלכם היום.. ונשמרתם מאד לנפשתיכם.. כי ד' אלוקיך אש אכלה הוא א-ל קנא. כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם.. העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה.. והפיץ ד' אתכם בעמים.. בצר לך.. ושבת עד ד' אלוקיך ושמעת בקלו. כי א-ל רחום ד' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך.. חזקוני – ונושנתם בארץ, ותהיו נואשים ותאמרו כבר נתישבנו בה ולא נפסיד עוד. רש"י - רמז להם שיגלו ממנה לסוף שמונה מאות וחמשים ושתים שנה, כמנין ונושנתם. והוא הקדים והגלם לסוף שמונה מאות וחמשים והקדים שתי שנים לונושנתם, כדי שלא יתקיים בהם כי אבד תאבדון וזהו שנאמר (דניאל ט יד) וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' א-להינו, צדקה עשה עמנו שמהר להביאה שתי שנים לפני זמנה.

ג.     ברכות מ. - ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא, בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק, מלא אינו מחזיק. אבל הקב"ה אינו כן, מלא מחזיק, ריקן אינו מחזיק, שנאמר, ויאמר אם שמוע תשמע, אם שמוע תשמע, ואם לאו לא תשמע. דבר אחר, אם שמוע בישן, תשמע בחדש, ואם יפנה לבבך, שוב לא תשמע.

ד.     קובץ א' רב' - דוקא אם שמע בישן תשמע בחדש. אחד מהיסודות המציל את המחשבה מכליון, הוא ההתעמקות בהישן. יעלה החדש ויפרח, יציץ ציץ ויפרח וישגא מאד, בכל זאת אנו צריכים תמיד לעומק הרוח של הישן. ביותר הדבר אמור בהשקפות רוחניות מופשטות, וממילא הולך הדבר ומשתרג על עוד המון סעיפים המתיחשים להן. כל אשר רוחו נשאו לתור בחכמה, לדעת את רוח המדע הנאצל ברום חפשיותו, שיוכל להיות מתואר בזמנינו, הוא, ודוקא הוא, ימלא אז את אוצרו רכוש רב, כאשר יפנה אל הישן, אל התורה והמסורת, אל כל דברי חכמים וחדותם, אל ההגיון הגלוי והצפון. כל העושר יחד יציב לפנינו את קומת המחשבה במלא חטיבתה. שוכח הוא הזמן בשאון גאונו לדבר על דבר הבורא, נחלש הוא מעז ההרגשה לברך את שם כבודו, נרפה הרוח מבהלות לצים, ריקי מוח, והרעיון מתדלדל והרגש מטפש. צריך לשבר כבלי ברזל כאלה, בחופש ובגבורה. צריכים לשוב אל הישן, אל הסגנון הבריא, אל הדרת קודש, להכרת היוצר והיצירה, להרגשת הטוב והמטיב. תשתחרר אז השירה, ינשא הפיוט למרומי שמיו, וכל השקפות העולם הנובעות מהחיים והטוב, המקושרות עם הטוהר והצדק, בין שהן השקפות גלויות, מתבארות בשכל והגיון, בין שהן השקפות גנוזות, אשר רק הסקירה הרזית ומעין של רוח הקודש באיזה אופי שהוא מפכה פלגים כמו אלה, הכל צריך שיבואר, שיפורש, שיוסבר ויגלה. ולא יבינו כל רשעים, אין בכך כלום, כי המשכילים יבינו. החופש העליון של המחשבה יבטל את זחיחות הדעת, ואת קטנות האמנה, ודברים שלא נשמעו סופן להשמע, והשמיעה תתקבץ לקשב גדול, לכח חודר, לקול מעורר, משיב נשמות נדחות למעון רבצם, מחזק רוחות נכשלים מכובד פשעם, משים שפלים למרום, ומשגב קודרים ישע.

ה.    קהלת יב' יג'- סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. ברכות ו: - ואמר רבי חלבו אמר רב הונא, כל אדם שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין, שנאמר, סוף דבר הכל נשמע את הא-להים ירא וגו'. מאי כי זה כל האדם. אמר רבי אלעזר, אמר הקב"ה כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה. רבי אבא בר כהנא אמר, שקול זה כנגד כל העולם כולו. רבי שמעון בן עזאי אומר, ואמרי לה רבי שמעון בן זומא אומר, כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה.

ו.      דברים א' - ..שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו.. דברים יא' - והיה אם שמע תשמעו.. ישעיהו נב' - מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלוקיך. שיר השירים ח' יג' - היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני. שמואל א' טו'- וישמע שאול את העם.. רד"ק – כמו ויאסוף..

ז.     דברים ל' כ' - לאהבה את ד' אלוקיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ד' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם. אור החיים - ישיבת הארץ היא מצוה כוללת כל התורה, צא ולמד ממאמרם ז"ל (כתובות קי"א א) שכל ההולך בה ד' אמות יש לו חלק לעולם הבא שכולו חיים. אורות ישראל ו' ה' - מפני שבכח של הרוחניות, הנוגע לרצון של הקיבוץ הלאומי, נטמא ישראל, ע"י טומאת עבודה זרה, נתחלחלה הטומאה כ"כ עד אשר הכרח הי' לשבור הכל.. ועתה אף שנטהר הרוח הרבה, ע"י צירוף הגליות, מ"מ הוא עדיין צריך טהרה מרובה, כדי שנוכל לבא אל הקודש בכל בחי' שבכנסת ישראל, כי לפעמים רוח לאומי יהי' כרוך ברוח של טומאה ושל רשעה, עד שישפיע רשעות גם על הדבקים בו. אמנם באחרית הימים, כשיתעוררו ישראל לאהבת ארץ ישראל, ותהיה תשוקת האומה גדולה אליה, יהיה נקל לקדש את הרוח, מפני שרעיון הקדושה קשור הרבה בארץ ישראל, כמו שעצם הקדושה בפועל נעוצה בה. ע"כ תטהר גם את הרוח אשר נפגע וקלט בקרבו איזה זוהמא, כי "וכפר אדמתו עמו כתיב".