496. פרשת ראה – שמיטת כספים

מה הקשר בין שמיטת קרקע לשמיטת כספים? מדוע היא נעשית במוצאי שמיטה? מה הקשר לגאולה? איך זה מחזק את שלטון ישראל?

תגיות: שמיטת כספים, שמיטה,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 496. פרשת ראה – שמיטת כספים

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכו' אב תשפ"א
א.    דברים טו' – מקץ שבע שנים תעשה שמטה. וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי  קרא שמטה לד'. את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך. אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך ד' בארץ אשר ד' א-להיך נתן לך נחלה לרשתה. רק אם שמוע תשמע בקול ד' א-להיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום. כי ד' א-להיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו. חזקוני - לא יגש המשה את רעהו ואת אחיו כי קרא הלוה שמטה לשדותיו לשם שמים ואין לו במה יפרע ואינו זורע ואינו קוצר, אבל בשאר שנים אדם זורע וקוצר ואם המלוה דוחקו אומר לו המתן לי עד שאמכור את תבואתי.

ב.     רמב"ם הל' שמיטה ויובל ט' ד' - אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה שנאמר מקץ שבע שנים תעשה שמטה.. ושם הוא אומר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות, מה שם אחר שבע אף השמטת כספים אחר שבע, לפיכך הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה, וכשתשקע חמה בלילי ראש השנה של מוצאי שביעית אבד החוב.

ג.     דברים לא - ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות. בבוא כל ישראל לראות את פני ד'.. תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת.. סוטה מא. - פרשת המלך כיצד? מוצאי יום טוב הראשון של חג בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה.. חזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכ"ג נותנה למלך, והמלך עומד ומקבל וקורא יושב. תענית כט. - כשחרב בית המקדש בראשונה אותו היום ערב תשעה באב היה ומוצאי שבת היה, ומוצאי שביעית היתה.. מגילה יז: - ומה ראו לומר גאולה בשביעית. אמר רבא, מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית. והאמר מר, בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא. מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא.

ד.     מועד קטן ב: - תנן, משקין בית השלחין במועד ובשביעית. בשלמא מועד משום טירחא הוא, ובמקום פסידא שרו רבנן. אלא שביעית, בין למאן דאמר משום זורע, ובין למאן דאמר משום חורש, זריעה וחרישה בשביעית מי שרי? אמר אביי, בשביעית בזמן הזה, ורבי היא. דתניא, רבי אומר, וזה דבר השמטה שמוט - בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים. בזמן שאתה משמט קרקע, אתה משמט כספים, ובזמן שאי אתה משמט קרקע, אי אתה משמט כספים. שבת הארץ מבוא א' - פשטם של דברי הסוגיא דמו"ק (ב' ע"ב) מורה, שעל דברי רבי.. אין על זה שום מחלוקת, שכונתו במה שאמר "אין אתה משמט כספים" היינו שאין נוהג אז דין שמיטה, שבה יש השמטת כספים, שזהו מבדיל את השמיטה מן היובל מה שביובל אין השמטת כספים נוהגת, והשביעית משמטת כספים. וכן הוא פסק הרמב"ם.. עכ"פ זהו פשוט, לכאורה, שכונת הברייתא דרבי, "בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים", שבכלל שביעית אין נוהגת אז מן התורה, לא שמיטת כספים.. ולא לכל דיני שמיטת קרקע ועבודותיה.. שהלכה פסוקה היא כרבי, דשביעית בזמן הזה, גם בעבודת הארץ, היא רק מדרבנן.

ה.    קידושין לח: - כל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ, נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ, לאחר כניסתן לארץ, אינה נוהגת אלא בארץ, חוץ מן השמטת כספים ושילוח עבדים.. נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ. השמטת כספים חובת הגוף היא. לא נצרכא אלא לכדתניא; דתניא, רבי אומר.. בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים. ואימא: במקום שאתה משמט קרקע, אתה משמט כספים.. ת"ל, כי קרא שמיטה לה', מכל מקום.

ו.      גיטין לו. - זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה.. עמד והתקין פרוסבול. וזה הוא גופו של פרוסבול, מוסרני לכם פלוני דיינין שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי אצל פלוני שאגבנו כל זמן שארצה, והדיינים חותמים למטה או העדים. ומי איכא מידי, דמדאורייתא משמטא שביעית, והתקין הלל דלא משמטא? אמר אביי, בשביעית בזמן הזה, ורבי היא. תוד"ה מי איכא - ואף על גב דדרשינן בספרי ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך, ולא של אחיך בידך, מכאן אמרו, המלוה חבירו על המשכון והמוסר שטרותיו לב"ד אין משמיטין מ"מ לא היה לו לעשות תקנה ללמד לעשות כן שביטל בכך השמטת כספים שצותה תורה.

ז.     שביעית י' ח' - המחזיר חוב בשביעית יאמר לו משמט אני אמר לו אף על פי כן יקבל ממנו שנא' וזה דבר השמטה. רמב"ם - הלמידות היא ממלת דבר, כלומר משדבר בדבר זה דיו. שביעית י' ט' - המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה ממנו. רבינו בחיי דברים טו' - שלא הזכיר הכתוב ללוה שלא יפרע את חובו כמו שעשה ברבית שמנע לשניהם.. אבל בשמטה לא הזהיר אלא למלוה שלא יגוש את הלוה לפרעו ולא ינהוג אדנות בעצמו להכריחו על פרעונו.. וזהו כי קרא שמטה לה', אבל אם הביא לו הלוה מדעתו מותר לו למלוה לקבל מידו..

ח.    קהלת ח' – באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה. שומר מצוה לא ידע דבר רע.. אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות.. את כל זה ראיתי ונתון את לבי.. עת אשר שלט האדם באדם לרע לו.

ט.    מאמרי הראי"ה 423 - נודע שהכוחות הרעים נמשלו לדבורים.. וכדחז״ל שהדבורה מתה בנשיכתה (תנחומא שלח הוספה כ), כמו כן עליהם נאמר ׳אשר שלט האדם באדם לרע לו׳, כי עי״ז המה כשלו ונפלו, רק שהם שמחים בהצלחתם לשעתם.

י.      אורות המלחמה ג' - עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות. זהו הזמן שאנו מקוים.. והנה הגיע הזמן, קרוב מאד, העולם יתבסם ואנו נוכל כבר להכין עצמנו, כי לנו כבר אפשר יהיה לנהל ממלכתנו על יסודות הטוב, החכמה, היושר וההארה הא-להית הברורה.