וזאת הברכה ובזאת יבוא אהרון השכינה הקדושה הרמוזה במילה וזאת היא מקור הברכה והכפרה היורדת ושורה במדינת ישראל
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לז' תשרי תשע"ה
א. דברים לג' א' – וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו. רשב"ם - מוסב למעלה וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם האזינו השמים וגו' וזאת הברכה. אחר התוכחה של האזינו חזר ובירכן לישראל.. כלומר זאת השירה וזאת הברכה. ילקו"ש וזאת הברכה תתקמט' - לפי שאמר להם משה לישראל דברים קשים תחלה.. חזר ואמר להם דברי נחומים וזאת הברכה אשר ברך משה, וממנו למדו כל הנביאים..
ב. אורות התשובה יז' - הננו מתעכבים בדרך ההשלמה והננו מפגרים בה, מפני החרדה היתרה שהננו מרגישים בנפש בעת אשר רעיון התשובה עובר לפנינו. הננו נשארים מלאי חלחלה ומחוסרי איל, משפעת דכאותה של התשובה. ובשביל כך עצמו דוחים אנו את הרעיון הזה, מקור כל ההצלחות, מרשמי נפשנו, והננו נשארים תועים במדבר החיים. אבל לא יוכל מצב כזה להתקיים. אנחנו חייבים להתאזר בגבורת נשמה, בכחה של שירת התשובה. כל היגון שלה מוכרח להתהפך אצלנו לשירה רעננה, המחיה ומעודדת, המנחמת ומרפאה. ואז תהיה לנו התשובה עם כל הגיונותיה חטיבה נעימה ומתוקה, שנהגה בה תמיד ועל פיה נסדר את כל מצעדי חיינו, לטובתנו הפרטית והכללית, בעולם הזה ובעולם הבא, ולגאולת הפרט ולגאולת הכלל כולו, לתחית האומה ולשיבת שבותה כימי עולם וכשנים קדמוניות.
ג. ב"ר ויחי ק' - וזאת אשר דבר להם אביהם, יעקב אין כתיב כאן אלא אביהם, עתיד אדם אחד כיוצא בי, לברך אתכם, וממקום שפסקתי, הוא מתחיל, שנאמר וזאת אשר דבר, כיון שעמד משה, פתח בזאת שנאמר (דברים לג) וזאת הברכה.. במה שסיים להם יעקב אביהם פתח להם משה, אמר משה (תהלים קיט) מזקנים אתבונן, יצחק כשבירך את יעקב.. במה חתם? ויקרא יצחק את יעקב, ואף יעקב במה שפסק אביו, משם התחיל שנאמר ויקרא יעקב אל בניו, וחתם כשבירכן בזאת.. ממקום אשר פסק, משם התחיל משה וזאת הברכה, ובמה חתם משה? אשריך ישראל, ואף דוד כשבא לומר תהלה, ממקום שפסק משה, משם התחיל, אשרי האיש וגו', הוי מזקנים אתבונן.
ד. ילקו"ש תתקנ' - וזאת הברכה אל תקרי הברכה אלא הבריכה, מה בריכה מטהרת טמאים אף משה מקרב רחוקים, להלן לטייה וכאן יחי ראובן ואל ימות.
ה. רמב"ן - על דרך האמת, וזאת - היא הברכה, כי מאת ה' היתה זאת (תהלים קיח'), וכן ביעקב נאמר (בראשית מט') וזאת אשר דבר להם אביהם, זאת הברכה, הוא שאמר דוד (תהלים קיט) זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי, ירמוז לציון עיר דוד, כי שם צוה ה' את הברכה, חיים עד העולם, והמשכיל יבין. ולזה הסוד נתכוונו רבותינו במדרש שאמרו, וזאת אשר דבר להם אביהם, עתיד אדם כיוצא בי לברך אתכם וממקום שפסקתי אני משם הוא מתחיל, כיון שעמד משה רבינו פתח להם בוזאת הברכה מאותו מקום שפסק להם אביהם, הוי וזאת אשר דבר להם אביהם, אמר להם הברכות הללו אימתי מגיעות אתכם משעה שתקבלו את התורה שכתוב בה וזאת התורה וגו'. כי המלה הזאת תרמוז לברכה שהיא התורה, והיא הברית דכתיב (בראשית יז י) זאת בריתי, וכבר הזכרתי זה (ויקרא טז ג).
ו. ויקרא טז' ג' – בזאת יבוא אהרון אל הקודש, בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה. רמב"ן - וסוד בזאת יבא.. כסוד זאת אות הברית אשר הקימותי (בראשית ט יז).. ורבותינו רמזו בו, אמרו בויקרא רבה (כא ו) רבי יודן פתר קריה בכהן גדול בכניסתו לבית קדשי הקדשים חבילות חבילות של מצות בידו. בזכות התורה, וזאת התורה.. ובזכות מילה, זאת בריתי.. בזכות שבת, אשרי אנוש יעשה זאת (ישעיה נו). בזכות ירושלים, זאת ירושלים (יחזקאל ה). בזכות שבטים, וזאת אשר דבר להם אביהם. בזכות יהודה, וזאת ליהודה. בזכות כנסת ישראל, זאת קומתך דמתה לתמר (שה"ש ז ח). בזכות התרומה, וזאת התרומה (שמות כה ג). בזכות המעשרות, ובחנוני נא בזאת (מלאכי ג י). בזכות הקרבנות, בזאת יבא אהרן. וזה צריך פירוש ארוך, אבל כבר הכל מבואר בדברינו.
ז. תנחומא וזאת הברכה א' - למשה נאה לברך את ישראל שנתן נפשו עליהם בכל שעה ושעה לכך נאמר וזאת הברכה.
ח. ילקו"ש תתקנא' - אמר רבי אבין כל ימיו של משה היה מבקש לברך את ישראל ולא היה מניחו מלאך המות, מה עשה נטלו וכפתו והניחו תחת רגליו וברכן לפניו, הדא הוא דכתיב וזאת הברכה אשר ברך וגו' [לפני מותו] לפני מי לפני זה שהיה מושלך תחת רגליו, ומה ברכה ברכן הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם (תהלים כח' ט').
ט. מלבי"ם תהלים כח' - עמך, נחלתך. כ"מ שבאו נרדפים יצייר בשם נחלה הקשר הקניני הדבוק לדור דורים..
י. ספורנו - כשהראהו הא-ל יתברך את כל הארץ לפני מותו כדי שיברך את הארץ ואת ישראל בה, כמו שהיתה כוונתו באמרו אעברה נא ואראה, וכן כוונת הא-ל יתברך כאשר אמר לו וראה את הארץ (במדבר כז) זאת היא הברכה שבירך.
יא. אורות התשובה יב' ג' - ..יחידי הסגולה המקוים לאור ד', סובלים מחטאת הצבור כולו. אהבתם אל הכלל עזיזה היא לאין חקר. עצמות הטוב שבנשמתם עורגת דוקא אל הטוב הכללי, והכלל - כשהם נמשכים אליו, הרי הוא עלול לטמא אותם במגעו מפני החטאים הנדבקים בו. אמנם צדיקי אמת סובלים הם ברצון את כל הסיתומים, כל היסורים החמריים והרוחנים, ובלבד שיבואו למטרתם להשכיל ולהיטיב, להרבות טוב ואור קודש, לפלס נתיב סלול לאור ד' ונעמו, שיכנס ישר בכל לב ורוח, למען יתענגו הכל על טוב ד', למען ישמח ד' במעשיו.
יב. אורות התשובה יג' ג' - צריך אדם להיות מחובר תמיד עם תמצית הטוב האלוקי המקושר בשורש הנשמה של כנסת ישראל כולה, ובזה הוא זוכה לתשובה.. ומתוך שכנסת ישראל חובקת בקרבה את הטוב האלוקי, לא רק לעצמה, כי אם לכל העולם, ליקום כולו, הרי הוא בא מתוך הדבקות העזה בתוכיות נשמת האומה – לדבקות באלוקים חיים, על פי הברכה האלוקית המלאה כל, ואור שכינה שורה עליו בכל הדרה ועוזה.