פרשת עקב – קשה עורף חלק א'

מדוע לומר לעם הסגולה אתם עם קשה עורף? מה פשר המחמאה הזו? קשיות העורף של המאמינים הגדולים שמנצחים את העולם כולו

תגיות: קשה עורף,

האזן לשיעור:

דף מקורות - פרשת עקב – קשה עורף חלק א'

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליז' מנחם אב תשע"ג
א) דברים ט' – אל תאמר בלבבך.. בצדקתי הביאני ד' לרשת את הארץ הזאת.. לא בצדקתך.. אתה בא לרשת את ארצם, כי ברשעת הגוים האלה.. ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ד' לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב. וידעת כי לא בצדקתך ד' אלוקיך נותן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה, כי עם קשה עורף אתה. זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ד' אלוקיך במדבר, למן היום אשר יצאת ממצרים, עד בואכם עד המקום הזה, ממרים הייתם עם ד'. ובחורב הקצפתם את ד'.. ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה, מקציפים הייתם את ד'. ובשלוח ד' אתכם מקדש ברנע לאמר, עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם, ותמרו את פי' ד' אלוקיכם, ולא האמנתם לו  ולא שמעתם בקולו. ממרים הייתם עם ד' מיום דעתי אתכם. ואתנפל לפני ד'.. זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב, אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו... והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה.

ספורנו – כי עם קשה עורף אתה. שאי אפשר שיהיה צדק ויושר לבב עם קשי העורף, כי אמנם קשה העורף הוא ההולך אחרי שרירות לבו ומחשבתו, אף על פי שיודיעהו איזה מורה צדק בראיה ברורה, שמחשבתו הוא בלתי טובה ומביאה אל ההפסד. וזה כי לא יפנה אל המורה, כאלו ערפו קשה כגיד ברזל, באופן שלא יוכל לפנות אנה ואנה, אבל ילך אחרי שרירות לבו כמאז. זכור אל תשכח. ויעיד על היותך עם קשה עורף, כי הנה חזרתם להקציף פעם אחר פעם, ככלב שב על קיאו (ע"פ משלי כו, יא), אף על פי שבכל פעם ראיתם את מוסר ה' אלוקיכם ואת גדלו. ובחורב הקצפתם. ויעיד על רוע מדת קשי העורף, כי אמנם כשהקצפתם את ה' בחורב, לא היה אומר להשמידכם אלא בשביל שאתם עם קשה עורף, כאמרו ית' ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא, הרף ממני ואשמידם, וזה כי אמנם קושי העורף מסיר את תקות התשובה.

ב) שמות לב' – ויאמר ד' אל משה ראיתי את העם הזה, והנה עם קשה עורף הוא. רש"י - מחזרין קשי ערפם לנגד מוכיחיהם, וממאנים לשמוע. אבן עזרא - משל לאדם הולך, ואם אדם יקראנו, לא ישיב ערפו.

ג) שמות לד' – ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך ד', ילך נא ד' בקרבנו, כי עם קשה עורף הוא, וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו.  חזקוני - אתה אמרת כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה אדרבה כי על ידי כן שעם קשה ערף הוא אני מבקש שתלך אתה בקרבנו.

ר' חיים פלטיאל - הזכיר זכותם, כי עם קשה עורף, לפשוט צוארם על יחוד השם.

ד) דברים לב' – הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו.

רש"י - לאותו הזמן ישבחו האומות את ישראל, ראו מה שבחה של אומה זו, שדבקו בהקב"ה בכל התלאות שעברו עליהם ולא עזבוהו, יודעים היו בטובו ובשבחו.

ה) אורות התשובה ה' ה' - העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת ולהתמך בה בחבלי החטאת שנעשו למנהג, בין במעשים, בין בדעות, היא מחלה הבאה מתוך שקוע בעבדות קשה, שאינה מניחה את אור החרות של התשובה להאיר בעוצם חילה. כי התשובה היא שואפת לחופש מקורי אמתי שהוא החפש הא-ל-ו-ה-י, שאין עמו שום עבדות. 

ו) אבן עזרא שמות יג' יז' - בין ארץ מצרים על הדרך הישרה ובין ארץ כנען עשרה ימים. והנה לא ראו מלחמה, והיו עבדים תחת יד אחרים, והנה כאשר יצא פרעה אחריהם, אין בהם מרים יד. גם עמלק יצא על ישראל במתי מעט, ויזנב אחריו והיה נחלש מפניו, לולי משה בחירו.

ז) עולת ראי"ה ב' רס' – אמנם העבדות ודאי גרמה כמה דברים רעים, כמה תכונות נשחתות.. אבל גם תכונת ההכנעה, וההשתעבדות למי שראוי להשתעבד, להיות עבד ד' באמת, להיות יכולים לבטל הרצון העצמי והנטיה העצמית בשביל קבלת עול מלכות שמים, שישראל מצטיינים בה, ושהביאו בזה ועתידים להביא טובה רבה להם ולעולם, גם זה ההכשר נקנה על ידי קנין העבדות והרגל השעבוד, שאחרי שסיגיו יצורפו, וכח השפלות המוריד את ערך האדם יוסר, על ידי התרוממות הנפש של גאון שם ד'.. הוא ישלים את החירות הגמורה, בהיות האדם כל כך בן חורין, עד שיוכל בחירותו המוחלטת גם כן לשעבד עצמו במקום הראוי, ולהיות עבד במקום שהעבדות היא החירות האמיתית..

ח) אגרות הראי"ה אג' רעד' - .. ואין לי דרך אחר כי אם לחזק את ידי החינוך הנותן חלק לידיעות העולם והחיים, והמדריך את הילדים ברוח צהלת החיים, בעוז ואומץ לב.. שכל אלה כשהם מצטרפים אל הדרכת התורה ויראת שמים של אמת, מעטרים הם אותה ומאמצים את חילה, וסוף כל סוף מלאך רע בעל כרחו יענה אמן, ומה אעשה שבדרך זו, שאין לי כל ספק שרק בה אנו צריכים ללכת, הנני נתון בסבך המלחמה מימין ומשמאל.. מתוך שאין רוב הלומדים, אפילו הגדולים שבדור, משימים ליבם להיות גדולים בהלכות יראת שמים, בהרחבה גדולה הראויה למנהיגי הדור, על כן אין כוחם יפה ללכת בשבילים חדשים וראויים לפי הזמן, ולכוונם כלפי הקודש, והם אנוסים לפי דעתם לעמוד על הנקודה של הסגנון הישן, בלי לקחת כל נקודה טובה מהדרכים החדשים, לתקן על ידם את מעמד הדור, ובשום אופן לא ירצו ליתן תודה, שמקצוע עיקרי, שהוא כולל כל התורה וכל האמונה כולה, הוא עזוב מהם, ושבשביל כך הננו מגששים בצהרים, כאשר יגשש העיוור באפילה. ועל כן הולך ההמון ותועה, הולך ומתפקר, והם אינם אשמים כלל, כיון שאין מי שיראה להם דרך ישרה, בחיבור קדושת התורה והאמונה, עם החיים, הולכים הם ומתפקרים.. וכל אשר נצרף אל החינוך כל מידה טובה, ונלמד את בנינו את הלימודים הנותנים פרנסה וכבוד לאדם, מצורף אל התורה, יתחזק ויוסף אומץ יסודה של תורה.