פרשת ראה – הרחבת הגבול

תורת ארץ ישראל מגלה את הדרור הנשמתי הגנוז בגבולות התורה שבכוחו להרחיב את התפשטות האור על כל מערכות חיינו

תגיות: תורה, הדור, ארץ ישראל,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - פרשת ראה – הרחבת הגבול

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכז' אב תשע"ח
א.    דברים יב' – כי ירחיב ד' אלוקיך את גבלך.. בכל אות נפשך תאכל בשר.. רש"י - אבל במדבר נאסר להם בשר חולין אלא אם כן מקדישה ומקריבה שלמים. שה"ש רבה ז' - צופה פני דמשק, א"ר יוחנן עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק שנא' (זכריה ט') משא דבר ה' בארץ חדרך.. רבי יהודה אמר מקום הוא שנקרא חדרך.. רבי נחמיה אמר זה מלך המשיח שהוא חד ורך, חד לאומות ורך לישראל, ד"א חדרך זה מלך המשיח שעתיד להדריך כל באי העולם בתשובה לפני הקב"ה ודמשק מנוחתו.. והלא אין מנוחתו אלא בית המקדש.. אמר לו עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה עד שתהא מגעת לשערי דמשק וגליות באות ונינוחות תחתיה לקיים מה שנא' ודמשק מנוחתו עד דמשק מנוחתו.

ב.     ישעיהו נד' – הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי. כי ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש.. אלשיך - שבקרקע ירושלם שיש בה כח רוחניות מהנשפע בה להתרחב..  ושמא תאמרי אם אתרחב אצא מכנגד הקדושה המכוונת למעלה נגד ירושלים, ויהיה העודף נגד מה שהוא נגד חו"ל.. לז"א ויריעות משכנותיך יטו.. אל תמנעי ירושלם של מטה מהתרחב.. כי הלא גם יריעות משכנותיך העליונים יטו.. ראש מילין - "סמ"ך". סמיכת המציאות.. בכל ערכיה, היא בהסגרה בגבולה, בהיותה נשמרת מבלי לעבור חוקה וערכה.. כי בה תופע הנהרה של הצטיינות המציאות הנשארת סמוכה לאותו התוכן והחלק המיוחד שהחיים קולעים שם את מטרתם. דברים יא' - כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה.. רמב"ן – ומכאן יצא לרבותינו (חלה פ"ד מ"ז) המחלוקת בסוריא שקורין אותה כיבוש יחיד.. כי דוד כבש אותה ברצון נפשו שלא שאל באורים ותומים ולא נמלך בסנהדרין, כי היה חייב להוריש כל שבעת הגוים בתחלה ואחרי כן אם ירצה ילך אל ארץ אחרת כאשר הבטיח השם..

ג.     בראשית רבה סד' ח' - וישב יצחק ויחפור וגו' כמה בארות חפר אבינו יצחק.. ורבנן אמרי חמש כנגד חמשה ספרי תורה.. עשק, כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקב"ה וברא את העולם.. שטנה, כנגד ספר ואלה שמות על שם וימררו את חייהם.. באר מים חיים, כנגד ספר ויקרא, שהוא מלא הלכות רבות, ויקרא אותה שבעה כנגד ספר וידבר, שהוא משלים שבעה ספרי תורה.. רחובות, כנגד משנה תורה, על שם כי ירחיב, כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ.

ד.     קובץ ח' רי' - זהו המכאוב היותר גדול, כשהנשמה רוצה להתגלות בכל עז חילה, מעינותיה עצורים בקרבה, והיא חפצה להשטיף אותם, לשום ברחובות פלגי מים, והיא עצורה בכלא. אין מכיר את צערה. וכשבאים לפקוד אותה ברחמים, אין נותנים לה את תפקידה, לתן לה פתחון פה שתוכל לרוץ את ארחה, ולהוציא אל הפועל את המון כחותיה, אלא מטרידים אותה בהשמעות אזנים, בהקשבה, בהקלטה את מה שבא מן החוץ. והרי היא מוסיפה צער על צערה, עד שיבוא מנחם לה, ויכיר את מכאובה, ויראה לה את הדרך הישרה, איך להתהלך ברחבה, להופיע באור נגהה, ולפשט יפה את כל הנהורים של שיעור קומתה. רק אז ישוב ורפא לה, ותחוש באמת את חוש חייה. וזה הדין נוהג בנשמה יחידית אישית של כל יחיד, ונוהג ג"כ בנשמה כללית של האומה כולה, שהיא חולת אהבה, עד שיבא גואלה ורופאה, רעיא מהימנא, שיכיר את מחלתה בדפיקת לבבה, ויתן לה פתחון פה להוציא לאור את כל מאוייה, המון עולמים לאין תכלית, הם וכל אשר בהם.

ה.    עין איה ברכות ט' רעז' - אם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר כו' ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס כו'. חבת התורה תלויה בעיקר בהכשרת הנפשות וטהרת הלבבות להבין ערכה הגדול של התורה, המאור שבה וההצלחה האמתית שהיא מצלחת את העוסקים בה ואת הכלל כולו על ידם.. וזה הכלל שכל נפילה מוסרית שתהיה בעולם התחלתה באה בסבת נפילת הדעת, כשמשתבשות הדיעות מתקלקלת השורה של ההנהגה הישרה.. וסבת קלקולי הדיעות בא ברוב מפני שנשתנו סדרי החיים, וההבנה שהיתה מתלבשת בצורה ידועה לפי ערך הדור הקודם, שהיתה מספקת לחבב את התורה על הדור אינה מספקת כעת. מפני שבדור הקודם היו מבינים מאותם הציורים.. את התוך הפנימי שבהם והיו נמשכים על ידם לתורה ואהבתה. והדור הזה לא ישכיל לקחת מאותם הציורים את הכונה הפנימית, כי לפי מצבו ודרכיו אין אותם הציורים.. מספיקים לדורו. ע"כ החובה להוסיף דעת בדברים הגדולים שהם עקרי תורה, לברר הדברים ביותר בעומק הגיון. וכשישכילו משכילי הדור היחידים את החסר להם באמונות ודיעות, תועיל ההדרכה, שבהמשך הזמן תתוקן הנהגתם ויחשם אל התורה, וממילא תשוב ג"כ החבה לתורה בכלל הדור.

ו.      אוה"ק ג' צפיה לישועה יז' - ההתקשרות האלוקית, העליונה והטהורה, אינה מנגדת כלל את העולם ואת החיים, לכל עמקי תוכניהם, אלא גם מכשרת אותם ומרחיבתם. אלמלא חטאו ישראל לא היו צריכים כלל לסגל להם איזה סגולות מן החוץ כדי להשלים את עצמם בכל ערכי החיים. אבל החטא גרם, שהמחשבה העליונה הועמה, ומה שנשאר הוא אור של תולדה, שאין לו אותו הבוהק העליון וההכללה הגמורה של העליוניות המוחלטת, של המחשבה האלוקית, וממילא אין לו אותה סגולת ההרחבה, עד שבא הדבר, שההתיחדות עם התכונה של ההתקשרות האלוקית, החסירה את הכשרון לשארי כשרונות, והוצרך הפיזור של הגלות לבוא כדי להשלים את החסרונות הללו, לספג את כל היתרונות של כל הגויים אל תוכם כדי להשלים את צביונם, והשלמת הצביון והזיכוך הארוך של הנפש הלאומית בכור הברזל של הגלות גרם לאפשר את החזרת האורה העליונה. זאת היא תכונת אורו של משיח, המיועדת לנו, בכל גדולתה. וגדולים יחידים בכל עת ובכל זמן מפלפלים הם בחכמה ומצפים לישועה, ומסתכלים הם באורו של משיח, ודעתם מתרחבת, עד שבעוצם ההתקשרות האלוקית הם זוכים לדברים הרבה, והעולם כולו כדאי הוא להם. זאת היא נחלת העוסקים בתורה לשמה, ההולכים בדרכי רבי מאיר, שתורתו היתה אומרת כתנות אור, ואמר, הא משיחכון, כלומר הארתו של משיח, שתורתו יכולה ומוכרחת להתפשט על כל קהלות גויים וסדרי ממשלותם, ועל כל ארחות החיים והבלטות פרטיהם עם כל מילוי העז וההוד שבהם.