פרשת צו ופורים – מוקפות חומה

מדוע מספרת המגילה שאחשורוש הטיל מס על המדינות? למי אכפת? פסוק תמים שנראה שולי, אך בו כנוס סוד המהפכנות היהודית

תגיות: פורים, בית המקדש, קרבנות,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - פרשת צו ופורים – מוקפות חומה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליג' אדר ב' תשע"ו
א.    ויקרא ו' - צו את אהרן ואת בניו.. זאת תורת העלה.. על מוקדה על המזבח כל הלילה.. רש"י - אמר ר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס. זאת תורת.. וללמד על הפסולין איזה אם עלה ירד, ואיזה אם עלה לא ירד.. אור החיים - ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון שאנו בו לנחמנו מעצבון נפשנו..

ב.     אסתר י' - וישם המלך [כתיב: אחשרש] אחשורוש מס על הארץ ואיי הים. מגילה יא. - אמר רב.. אחיו של נבוכדנצר הרשע שנקרא ראש.. ור' חנינא אמר שהכל נעשו רשין בימיו, שנאמר וישם המלך אחשורוש מס. יומא עו: - רב כהנא רמי כתיב תירש וקרינן תירוש זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש. ר"ה טז: - ואמר ר' יצחק כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה שנאמר מרשית השנה.. רש"י - שישראל עושין עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפילה..

ג.     אלשיך - כאשר ביטל עבודת בית המקדש מרדו בו מאה ושלש עשרה איפרכות, וממאתים וארבעים שהם כל העולם לא נשארו לו רק שבע ועשרים ומאה כמאמרם ז"ל (אסתר רבה א ה), ולמען קשר אהבתו עם שרי המדינות הנותרים הביאם לפניו ויעש להם משתה גדול בהראותו את עושר כבוד מלכותו, ולא היה רודה בחזקה לשים עליהם עול מס כי אם מראה כי רב עשרו ובלתי צריך אליהם. אך עתה שהטיב לישראל אין צריך לומר שחזרו לו כל מאתים וארבעים האיפרכות, כי אם שהיה רודה בחזקה וישם מס על הארץ שהוא על כל הארץ כי זה כל הישוב, וגם על איי הים.

ד.     ילקו"ש מלכים א' ריא' - ואחשורוש מלך בחציו של עולם והלא חציו של עולם אינו אלא קי"ו איפרכיות אלא בזכותה של אסתר ניתוספו לו אחד עשר איפרכיות הה"ד, הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה.

ה.    בראשית ל' - ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך.. בראשית מט' – יששכר.. ויהי למס עבד.

ו.      יהושע ב' יא' - ונשמע וימס לבבנו.. מפניכם.. ישעיהו לא' ח' – ונפל אשור.. ובחוריו למס יהיו. מצודת דוד - הנשארים מחילו ימס לבבם מפחד. איוב ו' יד' - למס מרעהו חסד ויראת שד-י יעזוב. רש"י - למי שמונע חסד מחבירו..

ז.     דברים טז' י' - ועשית חג שבעות לד' אלוקיך מסת נדבת ידך אשר תתן.. חגיגה ח. - מסת מלמד שאדם מביא חובתו מן החולין.. מאי משמע דהאי מסת לישנא דחולין הוא? דכתיב וישם המלך אחשורוש מס על הארץ.

ח.    מגילה ב: - ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא מנצפ"ך צופים אמרום ותסברא והכתיב, אלה המצות, שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ועוד האמר רב חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין.. אלא שכחום וחזרו ויסדום.

ט.    מגילה ז. - רב ורב חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו בכוליה סדר מועד כל כי האי זוגא חלופי רבי יוחנן ומעייל רבי יונתן שלחה להם אסתר לחכמים כתבוני לדורות, שלחו לה הלא כתבתי לך שלישים.. עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה כתב זאת זכרון בספר, כתב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, זכרון מה שכתוב בנביאים, בספר מה שכתוב במגילה.

י.      קובץ א' תתסז' – מ"ס שבלוחות בנס היו עומדין, לרומם גם ס"מ ממעמקים, ולהחזיר הכל לא-ל נאדר בקודש.

יא.   תפארת שלמה רמזי פורים - ובבא משה לפני ד' לדבר אתו יסיר את המסוה וכו' ויצא ודבר אל בנ"י וכו' ואח"כ נאמר כי גם.. כשדבר אל בנ"י לא השיבה. אך הנה רמז ענין מסוה מ"ס ו"ה מ"ס הם מאה ברכאין גימ' מ"ס שהמשיך אל ו"ה ז"א.. כשיצא ודבר אל בנ"י כשקבל המאה ברכאין הסיר את המסוה מעל פניו להריק הברכאין על ישראל. וזהו יסיר את המסוה עד צאתו יציאת האורות והברכות על ידו לבנ"י שיצא ודבר להשפיעם ולהנהיגם לבני ישראל. וזה שמסיים המגילה וישם המלך אחשורוש מ"ס על הארץ בהיפך אתוון ס"ם ונהפך לטובה מ"ס עולה מאה ברכאין..

יב.   אסתר ח' יז' - ..ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם. אסתר ט' א' - ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם.

יג.    ירמיהו לא' - הציבי לך ציונים שימי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכת שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה. עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא ד' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר.

יד.   הגר"א תיקוני זו"ח כז' – ..יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש.

טו.   ראש מילין – "יו"ד" - ..צמצום וריכוז, נגיעה ציורית, והתעלות אל מה שאפס בו כל תואר וכל ציור. והציור בעצמו הוא רק דמות אפיסת ההכרה, נקודה שחורה שאין בה שום חישוף של לובן ושל בוהק.. "המי'ם" - ..במבטאה, מתאימה לתכונת המים, הצורות המוזרחות בפרטיותיהן נתמזגו, ונעשות חטיבה אחת עשירה ומפריאה.. הנו"ן - ..אור החיים אשר הוא מזדרח בנקודות המיוחדות מאוצר השטף הכללי, יסוד המי"מי.. נקודות חיים רבים לרבבות אין מספר מתגלים. דגי הים בתואר מעורפל הנם מתראים, בשפת התרגום השואבת את אורה מהמקוריות האיתנה מתגלה תוכן הדגי. הנו"ן, התגלות החיים המרובבים, מתוך האוצר המזהיר.. "הסמ'ך" - ..הסגירה בתוך הגבולים.. אינו מקור הגבורה, אבל הוא נושא בקרבו את הסמך היותר חזק לשמירת מהותיותו..

טז.  מגילה ב. - כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. מגילה ז: - אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

יז.    מידות הראי"ה אהבה ו' - מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון, ואפילו עמלק אינו נמחה כי אם מתחת השמים, אבל ע"י הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב, אשר הוא מעל לשמים, ונכלל הכל באהבה העליונה, אלא שצריך כח גדול וטהרה עצומה ליחוד נשגב זה.