פרשת קדושים - קדושים ואוהבים

ישראל קדושים כשהם בוחרים להתחבר לקדושתם העצמית הם מחברים את העולם כולו לשורשו באהבה גדולה

תגיות: קדושה,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - פרשת קדושים - קדושים ואוהבים

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכג' ניסן תשע"ד
א.     ויקרא יט' – וידבר ד' אל משה לאמר, דבר אל כל עדת בני ישראל, ואמרת אליהם, קדושים תהיו, כי קדוש אני ד' אלוקיכם. רש"י - דבר אל כל עדת בני ישראל - מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה. חזקוני - ..נאמרה בכנוס כעשרת הדברות, ולמה לפי שכל הדברות כלולות בה. תורה תמימה – שרוב הדינים שבפרשה זו שייכים לידיעת כל המון העם בדרכי החיים.. ולא כמו שאר מצות שאין היחיד עושה אותם בלי הוראת רב ומורה. גם י"ל.. שרוב גופי תורה תלויין בה, מפני דכתיב בפרשה זו המצוה ואהבת לרעך כמוך, שעליה אמרו (שבת ל"א א') זו היא כל התורה..

ב.     רש"י שם - קדשים תהיו. הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה, אשה זונה וחללה וגו' אני ה' מקדשכם, (ויקרא כא ז - ח) ולא יחלל זרעו, אני ה' מקדשו (ויקרא כא טו)..  אבן עזרא - וטעם להזכיר זאת הפרשה אחרי העריות, שלא יחשבו, כי בעבור שמירת העריות לבדם יעמדו בארץ..

ג.      רא"ש - וא"ל הקב"ה לישראל, הואיל והתקדשתם בשמי עד שלא נברא העולם, היו קדושים כמו שאני קדוש. רמב"ן - כי קדוש אני ה' אלהיכם - לומר שאנחנו נזכה לדבקה בו בהיותנו קדושים. רבינו בחיי - וע"ד הקבלה: קדושים תהיו, קדושים נמשכים מן הקדש.. ספורנו - שהכונה בכל אלה האזהרות היא.. כדי שידמו ליוצרם..

ד.     שיחות הרצי"ה 183 – עם ישראל מוגדר בחמש מדרגות ש"מעלין בקודש".. ישראל רחמנים.. ישראל ענוים.. ישראל מאמינים.. ישראל נביאים.. ישראל קדושים. למעלה מהכל "ישראל קדושים". "קדושים תהיו" וקדושים הנכם במציאות הטבע שלכם. כל הדברים העומדים ביסוד המציאות, הם ציווי וברכה גם יחד, כמו אמונה ותשובה, גם קדושה שייכת להכרחיות הטבע שלנו. זאת ברכה אלוקית הבאה בכפייה מעצם יצירתנו האלוקית. קדושה מחוברת לטהרה וגורמת לטהרה. לכן טבע ישראל חייב להתגלות בטהרה ובצניעות..

ה.     ילקו"ש קדושים תרד' - כי קדוש אני, אם מקדישים אתם את עצמכם, מעלה אני עליכם כאלו קדשתם אותי, או אינו אומר אלא אם קדשתם אותי הריני מקודש ואם לאו איני מקודש, ת"ל כי קדוש אני, בקדושתי אני, בין מקדשין בין שאינן מקדשין.

ו.      זוהר רעיא מהימנא אמור צג. - קדוש איהו סטר עלאה דאשתכח ראשיתא לכל דרגין, ואע"ג דאיהו סטר טמירא ואקרי קדש, מתמן אתפשט פשיטו דנהיר בחד שבילא דקיקא טמירא גו אמצעיתא, כיון דאתנהיר גו אמצעיתא כדין אתרשים חד ו' דנהיר גו האי קדש, ואקרי קדוש, מהאי נהירו אתפשט פשיטו לתתא סופא דכל דרגין, כיון דאתנהיר בסופא, כדין אתרשים בנהירו חד ה', ואקרי קדושה, והא אוקימנא, ומה דאקרי קדוש קדוש קדוש דהא קדש מבעי ליה רזא דראשיתא דכלא, הואיל ומתמן אשתכח, ואי הכי אמאי אקרי לעילא קדוש דהא תמן ו' לא אשתכח, אלא רזא הכי הוא ודאי וישראל מקדשי לתתא.. וכיון דישראל קא מקדשי סלקי מתתא לעילא יקרא עלאה עד דאסתלק ו'.. נהיר ההוא קדש בהו וכדין אקרי לעילא קדוש.. כיון דאיהו נטיל כלא כדין אקרי קדוש..

ז.      במדבר טו' – דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, ועשו להם ציצת.. ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת, והיה לכם לציצת, וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצות ד' ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי, והייתם קדושים לאלוקיכם. אני ד' אלוקיכם..

ח.     רמב"ן שם - ..הזכרון הוא בחוט התכלת, שרומז למדה הכוללת הכל שהיא בכל והיא תכלית הכל, ולכן אמר וזכרתם את כל - שהיא מצות השם. וזהו שאמרו, מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד וכו', והדמיון בשם. גם הגוון תכלית המראות, כי ברחוקם יראו כולם כגוון ההוא, ולפיכך נקרא תכלת. ואמר ולא תתורו אחרי לבבכם - להזהיר ממנה שלא יטעו בה. וזה הוא שדרשו רבותינו (ספרי שלח קטו) אחרי לבבכם, זו המינות, אשר אתם זונים, זו ע"ז, שלא יהרהרו מן התכלת במינות או בע"ז, אבל יהיה לכם הכל לציצית וראיתם אותו וזכרתם. ואמרו ואחרי עיניכם זו זנות.. ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה בפסוק ויתרון ארץ בכל הוא (קהלת ה ח), ומאי ניהו ארץ דנחצבה ממנו שמים, והוא כסאו של הקדוש ברוך הוא והיא אבן יקרה, והיא ים החכמה וכנגדה תכלת בטלית ציצית, דאמר רבי מאיר מה נשתנה תכלת וכו'.

ט.     שפת אמת שמות תרלא' – מי שדבוק בפנימיות, ובכל מעשה שעושה, אינו נדבק בחיצוניות הדבר, יש לו תמיד זה ההתחדשות, ולהיות נקי בבחינת יוסף שמירת הברית.. שלא יהיה שום מעשה נפרש מפנימיות חיות השי"ת שבו..

י.      אורות הקודש ג' ש' – מבשרו יחזה האדם אלוק. אם יש באדם כח לאחד את כל כוחות נפשו וכל נטיותיו, למטרה שכלית ומוסרית אחת, כבר רואה הוא את האחדות בעולמו הפנימי, והאחדות של העולם הכללי.. התאוה המינית כוללת בעצמותה.. את החלק היסודי מכל הנטיות כולן. אם היא עומדת באדם במצב כזה, שהרוח האצילי שבו יוכל.. להקיפה, לאחדה עם כל המון הכוחות הגשמיים והרוחניים שבאדם, למטרה אחת מוסרית עליונה, אז האחדות מתגלה בעצמותו, וגילוי האחדות האלוקית מתחזה בו בבשרו.