374. פרשת ויקהל – שבת

האור של שבת קודש המאיר בנשמות ישראל הוא האות והדגל הלאומי שמעיד על סגולת ישראל ותפקידם להאיר את העולם כולו באור ד'

תגיות: חטא העגל, שבת, עם ישראל,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 374. פרשת ויקהל – שבת

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכב' אדר א' תשע"ט
א.    שמות לה' – ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם, אלה הדברים אשר צוה ד' לעשות אותם, ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לד'.. ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ד' לאמר. קחו מאתכם תרומה לד'.. רש"י – ויקהל. למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר.. אבן עזרא - ויאמר הגאון, כי אלה הדברים על מצות שבת.. והנכון בעיני שאלה הדברים הם דברי מעשה המשכן וכליו.. שבת ע. - רבי נתן אומר.. דברים, הדברים, אלה הדברים, אלו שלשים ותשע מלאכות.. בעל הטורים - לעשת. אותיות ל' תשע.. וכן תמצא מ"ויקהל" עד "לא תבערו אש וגו' ביום השבת" ל"ט תיבות, חוץ ממלת "השבת".

ב.     ילקוט שמעוני ויקהל תח' - מתחלת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד, אמר הקב"ה עשה לך קהלות גדולות, ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים, להקהיל קהלות בכל שבת ושבת, ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני. מכאן אמרו, משה תקן להם לישראל שיהיו דורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות החג בחג. אמר משה לישראל, אם אתם עושים כסדר הזה, הקב"ה מעלה עליכם כאילו המלכתם אותי בעולמי, שנאמר ואתם עדי נאם ה' ואני אל. וכן דוד הוא אומר: 'בשרתי צדק בקהל רב', וכי מה בשורה היו ישראל צריכין בימי דוד, והלא כל ימיו של דוד מעין דוגמא של משיח היה אלא פותח ודורש לפניהם דברי תורה שלא שמעתן אזן מעולם. קהלת א' – דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים. רש"י – וי"א שהיה אומר כל דבריו בהקהל. שה"ש רבה א' ח' - א"ר יודן ללמדך שכל מי שהוא אומר דברי תורה ברבים זוכה שתשרה רוח הקדש עליו וממי אתה למד משלמה שע"י שאמר דברי תורה ברבים זכה ששרתה עליו רוח הקודש, ואמר שלשה ספרים..

ג.     אורות התשובה ו' ג' - יראת חטא הטבעית היא הטבע האנושי הבריא ביחס למוסר הכללי, והיא הטבע הישראלי המיוחד ביחש לכל חטא ועוון מצד התורה והמצוה מורשה קהלת יעקב. ואין טבע זה חוזר לישראל כי אם על ידי תלמוד תורה בהמון, תלמוד תורה לגדל תלמידי חכמים, ותלמוד תורה של קביעות עתים לתורה להמון הרחב.

ד.     שמות לא' - ..אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ד' מקדשכם.. ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם. ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש. שבת הארץ – הקדמה – היחיד מתנער מחיי החול לפרקים קרובים – בכל שבת, "בא שבת באה מנוחה", מתחלת הנפש להשתחרר מכבליה הקשים, "ביום הניח ד' לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה אשר עובד בך" ומבקשת היא לה אז נתיבות עליונות, חפצים רוחנים, כפי טבע מקורה.. "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם"! יום קדוש, אשר בו תתגלה נטית האומה – הנטיה של החיים האלוקיים כמו שהם – ביחידיה. אות היא לאומה שיש בסגולת נשמתה צורך ויכולת להתענג על ה' – ונועם אלוקי, המתכנס לנקודה רוחנית של נשמה יתרה, שרוי בלבו של כל יחיד מבניה. בעל הטורים - כי קרן עור פניו וסמיך ליה פרשת שבת לומר שאינו דומה קירון פנים של שבת לשאר הימים. ב"ר יא' ב' - ויברך אלוקים את יום השביעי.. ברכו באור פניו של אדם, קדשו באור פניו של אדם, לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת, כמו שהוא דומה בשבת. ביצה טז. - אמר רבי חמא ברבי חנינא הנותן מתנה לחברו אין צריך להודיעו, שנאמר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו. מיתיבי לדעת כי אני ה' מקדשכם, אמר לו הקב"ה למשה.. מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיע אותם.. לא קשיא, הא במתנה דעבידא לאגלויי, הא במתנה דלא עבידא לאגלויי. שבת נמי מתנה דעבידא לאגלויי. מתן שכרה לא עבידא לאגלויי.

ה.    שבת פח. - דרש רבי סימאי, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים.. וכיון שחטאו.. ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה, ופירקום.. אמר רבי יוחנן וכולן זכה משה ונטלן.. אמר ריש לקיש, עתיד הקב"ה להחזירן לנו שנאמר ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם. רש"י - מזיו שכינה. תוספות - של הוד היו לפיכך כשנטל משה קרן עור פניו.

ו.      אורות המלחמה ד' - לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח. רק החטא גרם ונתאחר הדבר אלפי שנים, וכל מסבות העולם הנן אחוזות זו בזו להביא את אור ד' בעולם, וחטא העגל ימחה לגמרי וממילא כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ד', והעולם יתוקן באורח שלום ורגשי אהבה, ונעם ד' יוחש בכל לבב, לענג רוח ולעדן נשמה ולכל בהם תחיה נפש כל חי. שבת קיח: - אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו. במדבר טו' - ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת.

ז.     ישעיהו נו' - אשרי אנוש יעשה זאת.. שמר שבת מחללו.. ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ד' לאמר הבדל יבדילני ד' מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש. כי כה אמר ד' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי.. ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת. ובני הנכר הנלוים על ד' לשרתו ולאהבה את שם ד' להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי. והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי.. כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים. נאם ד' אלוקים מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו. שבת קיח: - ואמר רבי יוסי, יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בצפורי. אורות התחיה כד' - ההכרה הפנימית, שהננו שריגים מעץ חיים רב דליות ושגיא פרי, שכל מה שאנו יותר מעורים בגופו של אילן הננו חיים את החיים היותר שלמים ורעננים, בהווה ובנצח, היא תביא את תחית האומה למגמתה, היא ואך היא תקיץ את הקץ, שאליו אנו עורגים..