417. פרשת שמות – גרוטאות אידאולוגיות

לכל דור יש יעוד יחודי במהלך תיקון העולם ואם יתעקש להיתקע ביעודו של הדור הקודם הוא יראה כמו גרוטאה אידאולוגית

תגיות: כמות ואכות, הדור, תשובת הדור,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 417. פרשת שמות – גרוטאות אידאולוגיות

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליח' טבת תש"פ

לע"נ  ר' ישראל אהרון ב"ר נחמן ז"ל פישל ורעייתו חיה שיינא ב"ר שמעון ז"ל

א.    שמות א' – ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה.. ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש.. ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם.. ויקם מלך חדש על מצרים.. ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו פן ירבה.. וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ.. רשב"ם – מפני שרוצה לפרש ולומר.. פרו וישרצו.. הוצרך לכפול ולומר.. לא היו אלא שבעים.. רש"ר הירש - על הדור הזה לא יסופר לנו דבר, מלבד ריבויו הבלתי רגיל.

ב.     ויקרא רבה אמור לב' - רב הונא אמר בשם בר קפרא בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שנו את שמם ואת לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא ביניהן אחד מהן פרוץ בערוה. שמות יד' - ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ד'.. אבן עזרא - יש לתמוה, איך יירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם, ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם? התשובה, כי המצרים היו אדונים לישראל, וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה, ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו, והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה.. עד שקם דור אחר דור המדבר, שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה..

ג.     אורות התחיה מ' - הדור הראשון של עקבתא דמשיחא, בתחלת קץ המגולה של ישוב ארץ ישראל, הוא מכשיר את החומר של כנסת ישראל, והרוחניות צריכה לשמש בו שמוש של שמירת החיים הפנימיים, וכשיתחזק הכח החמרי של האומה, אז יגלו כל הסגולות הרוחניות הקדושות שבה, ותשוב התורה וכל מאורותיה לאיתנה, להיות לאור עולם, לעטרת תפארת בידי ד' ולצניף מלוכה בכף א-להי ישראל. אגרות הראי"ה שיא' - ..על ידי מה שנחזק את הישוב ההולך ואור בעזרת ד', ויתרבו אחינו העולים לישב את ארץ הקודש, יצמח אור גאולה וישועה, וסוף כל המורדים והפושעים לשוב בתשובה שלמה, מתוך אהבה ושמחה, על ידי שפע קדושת ארץ הקודש שתשפיע עליהם, על ידי סיוען של תלמידי  חכמים עובדי ד' ואוהבי ישראל באמת, שיתהלכו עמהם בנחת ואהבה..

ד.     יבמות סג: - ת"ר ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, מלמד, שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל, הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד, וזה לא עסק בפריה ורביה, לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל.. אחרים אומרים, גורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר, להיות לך לא-להים ולזרעך אחריך, בזמן שזרעך אחריך שכינה שורה, אין זרעך אחריך על מי שורה? על העצים ועל האבנים? ברכות כח. - תנא אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס.. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי.. ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה. רש"י - ..מתוך שרבו התלמידים רב החדוד והפלפול. ברכות נח. - תנו רבנן, הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים. שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה. רש"י - אוכלוסי - חיל גדול של ששים רבוא. חכם הרזים - היודע מה שבלב כל אלו.

ה.    אורות למהלך האידיאות בישראל ב' - בראשית מטעו של העם הזה.. נתגלתה השאיפה להקים צבור אנושי גדול אשר "ישמור את דרך ד' לעשות צדקה ומשפט".. למלואה של שאיפה זו צריך דוקא, שצבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית.. והאידיאה הא-להית המוחלטת מושלת שמה ומחיה את העם ואת הארץ במאור חייה. למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים, חסידים ונזירים ואנשי קדש, חיים באור האידיאה הא-להית, כי גם עמים שלמים.. הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות, מן רום האינטליגנציה האמנותית, הפרושית, המשכלת והקדושה, עד המערכות הרחבות, הסוציאליות, הפוליטיות והאקנומיות, ועד הפרולטריון לכל פלגותיו, אפילו היותר נמוך ומגושם.

ו.      אוה"ק ד' השלום טו' - יסוד הקב"ה גוזר גזירה וצדיק מבטלה היא ההגנה הכמותית של המציאות, התפשטות החיים והחסד על פרטים מרובים, אע"פ שהתוך והאיכות מתקטן, וזהו החפץ הא-להי, המתגלה ע"י אותה ההחשכה המצומצמת של רצון א-להי, קשור בקשורים גופניים, שהוא רצונם של צדיקים. וזהו חוט שני, עובר במערכת היש. מצד האיכות, שהכמות במציאותה האמיתית כבר כלולה בה, לא יש מקום לשום חידוש והויה עולמית כלל. יסוד החסד העליון בא להחיות רוח שפלים, להכתיר עטרת תפארת, משירות רשים, של ריבוי כמות הנראה ומתבלט ע"י סילוק האור האיכותי העליון. ומתוך כך מתרבה שפעת החיים של האיכות בדירותיהם של הקטנים בעלי הכמות.. אבל כאשר תאות הכמות יורדת היא, ובונה לה רשות לעצמה, מגדל ועיר, לעשות לה שם, הרי היא מתעכרת, יורדת ונשפלת..

ז.     שפת אמת שלח תרמג' - ..בודאי הרגישו המרגלים כי אינם מוכנים לכנוס לארץ ישראל.. וזהו שרמזו חז"ל עלה נעלה אפילו יאמר עשו סולמות לעלות לשמים כו'. הם הדברים שדברנו כי עפ"י הטבע לא היו מוכנים לעלות.. והכל תלוי ברצון בנ"י, שע"י תשוקה באהבה רבה להשי"ת, מעוררין רצונו ית' ואז אין מניעה מצד הזמן והטבע.

ח.    אוה"ק א' חכמת הקדש ה' - כשמגיע האיש היחיד, וכן הדור, לאותו המצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה היא לפעולתה, אז אי אפשר לו להיות משביע את צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל.. ומתוך כך רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים ונתבעים מן הדור. והעקשנות הגורמת למצא בצד הגלוי את כל הסיפוק הרוחני היא מדלדלת את הכח, מפזרת את הרוחות, ומובילה את התשוקה הסוערת למקום אשר תמצא ריקניות ומפח נפש, ובלב נואש תשוב עוד לבקש דרך. ולזאת קרואים הם אמיצי הכח, אלה הלבבות אשר אור ד' הוא כל תוכן חייהם. גם אם נשברו ונוקשו מרוב יאוש, גם אם נתעלפו ממיעוט אמונה בעצמם, גם אם עיפו במלחמתם נגד המון רב, ההולך בבטחה אל הרוח אשר עיניו הפקוחות לפי דעתו ישאוהו, לא יחדלו תת מתקם, לא יחדלו להתעודד, ודגל רזי תורה, וחוסן דעת ואמונה ברורה ופנימית, וישועת עולמים לישראל ולאדם, לגויות ולנשמות, לעולם ולעולמים כולם, לגדולים ולקטנים, לזקנים ולצעירים, בידם.