חנוכה – החשמונאים

דף מקורות - חנוכה – החשמונאים

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכא' כסליו תשע"ג
א) מעוז צור – יונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים, ופרצו חומות מגדלי, וטמאו כל השמנים, ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים, בני בינה, ימי שמונה, קבעו שיר ורננים.

ב) תהלים סט' – למנצח על שושנים לדוד, הושיעני אלוקים כי באו מים עד נפש, טבעתי ביון מצולה, ואין מעמד, באתי במעמקי מים ושבולת שטפתני.. הצילני מטיט ואל אטבעה, אנצלה משונאי וממעמקי מים.

ג) עין איה שבת א' פ"ב יג' – ההתפשטות הרוחנית, שנמשכה מתוך ההתפשטות המדינית של יון, שהטילה ארס בדעותיהם של הרבה נכשלים מישראל.. חדרה ללבבות רבים, ובחן החיצוני שלה, משכה לבבות רבים, עד שהמצב הרוחני של ישראל, היה עלול גם כן בתמידות להיות נפגע מכח היונות, שהתפשט על דעות רבות, שהן שרשים גדולים בתורה, ומסתעפות למעשים רבים בדרכי הדת והחיים..

ד) בית יוסף או"ח תרע' - כי חתים בחותמו של כהן גדול מאי הוי.. ליחוש שמא הסיטוהו ונטמא? תירצו בתוספות.. שהיה מונח בחותם בקרקע שלא הסיטו הכלי.. והר"ן תירץ, שאם הסיטוהו היו שוברים אותו לראות אם יש בו זהב או מרגליות.. ואיכא למידק למה קבעו שמנה ימים, דכיון דשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחת, ונמצא שלא נעשה הנס אלא בשבעה לילות? וי"ל שחילקו שמן שבפך לשמנה חלקים.. ועוד י"ל שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור, נשאר הפך מלא כבתחלה.. אי נמי שבליל ראשון נתנו כל השמן בנרות ודלקו כל הלילה, ובבוקר מצאו הנרות מלאים שמן..

ה) ציץ אליעזר יב' לג' - .. שראו על הפך חקוק חותמו של הקב"ה, שנקרא כהן גדול של עולם.. והוא שם הויה ב"ה. ובזה מתרצים קושית התוס'.. וכן מתרצים עפי"ז גם קושית הב"י.. עפי"ז הזמר של ומנותר הקנקנים נעשה נס לשושנים.. והוא, בהקדם דברי האר"י ז"ל, שמבאר בדרך נפלאה כוונת המשנה של 'אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו', דהנה כתיב 'ונקה לא ינקה', ולכאורה הלשון מורה על דין, ואפשר שיתיאשו מן הרחמים ולא ישובו בתשובה, אבל נסתר בו רחמים, דבתיבת ונקה יש בר"ת וס"ת וה. ובאמצע אותיות ק"ן. וכן בתיבת ינקה יש בר"ת וס"ת י"ה ובאמצע ג"כ אותיות ק"ן, ביחד שם הויה של רחמים, וז"ש המשנה, אל תסתכל בק"ן ק"ן אלא במה שיש בו, דהיינו שם הויה ב"ה שהוא רחמים, וא"כ י"ל דזהו גם כונת המשורר..  

ו) שמות רבה טו' - מי יוכל לעמוד כנגד השמש, הכל בורחים ממנו.. כך במלכות יון הכל ברחו ממנו, ומתתיה הכהן ובניו עמדו באמונתו של הקב"ה, וברחו מפניהם האוכלוסין של יון ונהרגו כולן..  

ז) בראשית רבה צט' - לוי כנגד מלכות יון, זה שבט שלישי וזו מלכות שלישיה, זה אותיותיו משולשין וזו אותיותיה משולשין, אלו תוקעי קרנים ואלו תוקעי סולפירים, אלו לובשי כובעים ואלו לובשי קיסים, אלו לובשי מכנסים ואלו לובשי פמלליא, אלו מרובים באוכלסין ואלו מועטין באוכלסין, באו מרובים ונפלו ביד מועטין, באיזו זכות מברכתו של משה שאמר מחץ מתנים קמיו, ביד מי מלכות יון נופלת, ביד בני חשמונאי שהם משל לוי..

ח) דברים לג'- וללוי אמר.. מחץ מתנים קמיו, ומשנאיו מן יקומון. רש"י - מחץ קמיו מכת מתנים, כענין שנאמר: ומתניהם תמיד המעד (תהלים סט'), ועל המעוררין על הכהונה אמר כן. דבר אחר ראה שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם היונים, והתפלל עליהם, לפי שהיו מועטים, י"ב בני חשמונאי ואלעזר, כנגד כמה רבבות..

ט) בראשית כט' – ותהר עוד ותלד בן, ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי.. על כן קרא שמו לוי.

רש"י - תמהתי שבכולם כתיב ותקרא, וזה כתב בו קרא, ויש מדרש אגדה באלה הדברים רבה, ששלח הקב"ה גבריאל, והביאו לפניו וקרא לו שם זה, ונתן לו עשרים וארבע מתנות כהונה, ועל שם שלוהו במתנות קראו לוי.

י) במדבר יח' – ..עבודת מתנה אתן את כהונתכם, והזר הקרב יומת. במדבר ג' – ונתתה את הלוים לאהרון ולבניו, נתונים נתונים המה לו מאת בני ישראל. רש"י – נתונים.. לעזרה.. משאר כל העדה נבדלו לכך, בגזרת המקום..

דברי הימים א' ו' – ואחיהם הלוים נתונים לכל עבודת משכן בית האלוקים.

יא) עולת ראי"ה ח"א עה' – אוזר ישראל בגבורה. גבורה מיוחדת היא גבורתם של ישראל, גבורה המצטיינת לא בכבושים שמכבשים את אחרים, מכניעים אותם או מאבדים אותם, אלא גבורה שבעקרה היא קשורה בכבוש שהאדם כובש את עצמו, גבורת הנשמה האלוקית, הרוח האצילי של האדם, שמכבש את הגוף הבהמי ואת תאוותיו הגסות והסוערות, גבורת ארך אפים הטוב מגבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר. זאת היא הגבורה האזורה לישראל, הנאותה ליסוד המוסר הטהור והרמת ערכו של האדם ביתרונו מן הבהמה, הראויה להאמר בעקרה כד שרי המייניה, בחזוק המתנים בכלל, להיות יותר חמוש במלוא הכח, ולהבדיל עם זה, בין החלק השפל של הגויה, לחלק העליון, שיהיו הכוחות המטים את האדם לצידו הבהמי, מושפעים להיות טהורים ומשועבדים לגבורת הלב, המתמלא עוז טוהר, ורגש מלא קודש, בשאיפה עליונה לגבורה של מעלה..

יב) מלכים ב' א' – וידבר אליהם מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם.. ויאמרו אליו איש בעל שער, ואזור עור אזור במתניו, ויאמר אליה התשבי הוא. ישעיהו יא' – והיה צדק אזור מתניו, והאמונה אזור חלציו.