חנוכה – הנרות הללו קודש

דף מקורות - חנוכה – הנרות הללו קודש

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, נר שמיני של חנוכה תשע"ה
א.    נוסח הנאמר בעת ההדלקה - הנרות הללו אנו מדליקים על הניסים.. וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד, כדי להודות (ולהלל) לשמך..

ב.     בראשית מד' – ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני.. אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח. ונאמר אל אדוני.. ותאמר אל עבדיך הורידוהו אלי.. ונאמר אל אדוני לא יוכל הנער לעזוב את אביו.. ותאמר אל עבדיך..

ג.     שפת אמת ויגש תרלא' - ויגש אליו יהודה. מלשון הודאה, והוא כל איש ישראל. שמעתי מאא"ז מו"ר זצלה"ה שנקראו יהודים על שם שמודין להשי"ת על כל דבר קטן וגדול שיודעין שהכל ממנו ית' כו'. ועי"ז יכולין ליגש.. כי לא הוסיף בבקשה זו רק שחזר כל הדברים לעצמו להיות מיושרין אצלו ולקבל רצון השי"ת בשמחה. וע"י שמבררין שהוא מהשי"ת נתגלה הפנימיות. וכתיב ולא יכול יוסף שהוא הפנימיות להתאפק ונתגלה הפנימיות.. וז"ש בי אדוני וכ' האר"י ז"ל ה' באותיות יהודה. ובאמת כ' שם אד' וביהודה השם ידו"ד. אך כי ה' ושמו אחד ובבחי' השראת השכינה תוך האדם הוא באותיות אד' שהוא ע"ש האדנות שהכח והממשלה שלו.. כי יהודה הוא למצוא הארה גם בתוך ההסתר ע"י אמונה.. וז"ש ויגש שנמשך ע"י אמונה לבחי' יוסף כנ"ל.

ד.     בראשית מט' ח' – יהודה אתה יודוך אחיך.. תרגום יונתן – יהודה אנת אודיתא על עובדא דתמר, בגין כן לך יהודון אחך, ויתקרון יהודאין על שמך..

ה.    שם תרלט' - ..כי יש צדיק שהוא איש מנוחה, והבורא יתברך משפיע עליו רוח קדושה, בלי יגיעות נפש ובשר. ויש צדיק שעומד בצדקו, ועובר עליו כמה דרכים ומקומות עקלקלות, עד שבא אל נכון. ושניהן צריכין להיות. והם בחינת ימי המעשה ושבת קודש. ויוסף הוא בחינת השבת, ויהודה ימי עבודה, לכן נקרא: איש תבונה ודולה מים עמוקים ביותר.. שם תרמ"ח - יוסף ויהודה הם ב' מדריגות. איתא יוסף משלו נתנו לו. ומדת יהודה מלכות בית דוד דלית לי' מגרמי' כלום. וכל כחו הוא מה שהוא כלי לקבל ומוכן תמיד בהכנעתו אל האדון ית"ש.. ובכח הכנעה זו תיקן הכל. ומדה זו הוא בחי' יהודה ודוד כמ"ש מו"ז ז"ל יהודה ה' כלול בו. ואות דל"ת שהוא מלא הכנעה בהיותו יודע שהשם בו. וכן אותיות דוד. הד' שפלות. וזכה אח"כ להמשכת הקדושה שע"ז רומז אות ו'. ומ"מ נשאר אח"כ ד' כמקודם.

ו.      מאמרי הראי"ה 94 - יוסף היה המשביר.. בחיי החומר.. ויהודה מיוחד לכח ישראל המיוחד, 'היתה יהודה לקודשו'.. והנה בתור עקבא דמשיח בן יוסף, נתגלה חזיון הציונות בדורנו.., ומצד חסרון הכשרתו אין הכוחות מתאחדים.. על כן ראוי לנו לשים אל לב, להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה. לשמח בהתנערות חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל.. ולדעת שהתכונה הזאת אינה תכליתם של ישראל.. עלינו להשתדל על התרבות אור הדעת ויראת ד' במעלה רמה.. ואז נהיה מוכשרים לחפץ העליון להיות 'עטרת תפארת ביד ד', וצניף מלוכה בכף אלוקים.

ז.     שבת כד. - אמר להו רב ששת: כתפלה, מה תפלה - בהודאה, אף ברכת המזון - בהודאה. רש"י - דהא כולה מילתא דחנוכה עיקרה להודאה נתקנה.

ח.    אורות הקודש א' עמ' רעח' - ההתעמקות הרוחנית בענינים נשגבים, היא מושכת את האדם מהכרה ברורה בעולם הממשי.. וגורם הדבר שבאים רשעי עולם, שהמושגים הקדושים הם זרים להם, והם תופסים את הנהגת העולם בידם, והוד הקדושה נהפך לדוה.. וצריך כל חכם מישראל לעמוד בכל כוחו נגד פרצה זו..

ט.    עטרת מרדכי חנוכה סג' משם פע"ח – עיקר כונת נר חנוכה, הוא להוריד הארה למטה באלו הימים.. ואין האור הזה יכול להמשך אליה אלא זמן מועט, לכן גם מצות ההדלקה אינה אלא זמן מועט, וזהו עד שתכלה רגל מן השוק.

י.      בראשית נ' – ויצוו אל יוסף לאמר אביך ציוה.. אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך.. ויאמר אליהם יוסף אל תיראו, כי התחת אלוקים אני. ואתם חשבתם עלי רעה, אלוקים חשבה לטובה, למען עשה כיום הזה להחיות עם רב..

יא.   פרי עץ חיים קט' ע"ד – כל הגאולות ראשונות היו בסוד ההוד, ולכן כל השירות בלשון נקבה דאיהי בהוד, ואפילו גאולת מצרים היה על ידי בתיה בת פרעה, ולפיכך כתיב ונתת מהודך עליו, וכן גאולת סיסרא היה על ידי דבורה ואשה יעל. וכן גאולת יון על פי בת מתתיהו והיה אז בתיקון הוד, לפיכך הם ח' ימי חנוכה כי הוד ספירה ח', ופורים היה על ידי אסתר, אבל לעתיד לבוא יהיה הגאולה מצד הנצח, ולכן יהיה גאולה נצחית וקיימת כדכתיב וגם נצח ישראל לא ישקר, וזה ויז נצחם על בגדי, בסוד גם את זה לעומת זה וכו'.

יב.   אורות התשובה טו' יא' - האומה שלנו תבנה ותתכונן, תשוב לאיתנה למכונות חייה כולם, על ידי מה שהאמוניות שלה, היראיות שלה, דהיינו התוכן האצילי המקודש האלוקי שלה, יתפשט, יתגבר, ישתכלל ויתאמץ. כל בוני האומה יבואו לעומק האמת של נקודה זו, ואז בקול מלא גבורה ועז יכריזו על עצמם ועל עמם בקול גדול: לכו ונשובה אל ד'. והתשובה תשובת אמת תהיה, והתשובה מכון גבורה תהיה, והתשובה תתן עז ותעצומות לכל הסעיפים המעשיים והרוחנים, לכל ההליכות כולן הדרושות לבנין האומה ושכלולה ליקיצתה לתחיה, להתעודדות עמדתה. העינים תפקחנה, הנשמה תזך, אורה יבריק, מעופה יתגדל, ועם נברא יקום, עם גדול עצום ורב, אור אלוקים עליו וגדולת לאום לו, כלביא יקום וכארי יתנשא.