חופת הסוכה

דף מקורות - חופת הסוכה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכב' אלול תשע"ג
א) ויקרא כג' – אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי, באספכם את תבואת הארץ, תחוגו את חג ד' שבעת ימים, ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון. ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר.. ושמחתם לפני ד' אלוקיכם שבעת ימים.. בסוכות תשבו שבעת ימים.. למען ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל..

ב) תנחומא אמור כב' – 'ולקחתם לכם ביום הראשון', וכי ראשון הוא? והלא ט"ו יום הוא, ואת אמרת ביום הראשון? אלא ראשון הוא לחשבון עונות.

ג) רש"י שופטים ה' - ותיבב - ..לשון ראייה כמו בבת עיני.. קידושין מא. - דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה.. בראשית כב' – אלוקים יראה לו השה לעולה בני. רש"י - יראה ויבחר לו השה, ואם אין שה, לעולה בני. ויקרא אברהם שם המקום ההוא ד' יראה.. רש"י -  ד' יבחר ויראה לו את המקום הזה..

ד) רמ"א אהע"ז סא' – ונהגו שהחתן והכלה מתענין ביום חופתן. שה"ש א'– אשכול הכופר דודי לי רש"י - בושם ששמו כופר.. וראיתי באגדה שאותן כרמים עושין פירות ארבעה או חמשה פעמים בשנה, ודוגמא היא לכמה כפרות ומחילות שמחל להן הקב"ה על כמה נסיונות שנסוהו במדבר. ברכות טז. - חתן פטור מקריאת שמע לילה הראשונה.. ומעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשונה; אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו שחתן פטור מקריאת שמע! אמר להם: איני שומע לכם לבטל הימני מלכות שמים אפילו שעה אחת.

ה) עולת ראי"ה ב' שסז' – ע"י העליה של יוה"כ, מתרחקים הרבה מהעוה"ז, וצריכים שמירה כשפוגשים בענייני  העוה"ז מכל מכשול, ואותם ימים שבין יוה"כ לסוכות ניתנו לחינוך של חזרה לענייני עוה"ז, בתאור הגון בקדושה, והחשבון נגמר ליום ראשון של סוכות במצות סוכה ולולב, שמתבססים ענייני עוה"ז ונאחזים בקדושה, ועל כן הוא יום ראשון לחשבון עוונות, ועד אותו היום מאי דאזיל אזיל, ואם הנטיה הקיצונית של יוה"כ, גורמת איזה נטיה כ"ד בדקות לצד העוה"ז, באותם ד' ימים שבהם עוד לא נתבסס המשקל כראוי, הרי קדושת יוה"כ חופה על הכל.

ו) ליקוטי מהרי"ל יתרו - אצל בריאת עולם נקרא מאמרות, ואצל מתן תורה נקראו דברות, עשרת הדברות. והטעם, כי מאמר הוא לשון קדושין, כמו (יבמות יז א) עשה בה מאמר, פירוש, בריאת העולם היתה כמו קדושין, שעדיין לא נגמר הדבר, והא ראיה, שאין אנו מברכין שבע ברכות בשעת קדושין, שעדיין לא נגמר הדבר עד שעת חופה, שנגמר ונתיחד ביחוד ובחיבור גמור. לכך נאמר אצל בריאת עולם ויאמר, לשון מאמר וקדושין, כדאיתא (שבת פח א) יום הששי (בראשית א, לא), כולם תלוים ועומדים עד ששי בסיון שקבלו ישראל את התורה, שם נאמר וידבר, עשרת הדברות, כי דיבור הוא לשון יחוד..

 ז) שם משמואל פנחס - קידושין הם לשון הקדש מתיחסים לאות יו"ד שהיא קודש חכמה כידוע, וחופה מתיחסת לאות ה"א שהיא מקיפין כנ"ל וכענין סוכה.. דסוכה וחופה ענין אחד להם.

ונראה עוד לומר עפ"י הידוע ששלימות האדם היא במוח ולב.. וכנגדן בישראל מלך וכ"ג, ועליהם כתיב (זכרי' ד') אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ, ואמרו ז"ל (במדב"ר י"ד, ופ' י"ח) זה אהרן ודוד שנמשחו בשמן המשחה, אהרן מבקש כהונתו ודוד מלכותו, מלך הוא בחי' מוח שבראש כמ"ש (שמ"א ט"ו) אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה, כ"ג הוא בחי' לב וכך היא מדתו של אהרן שושבינא דמטרוניתא וכמ"ש (שמות כ"ח) והיו על לב אהרן.. ואפשר נמי שזהו מה שאנו אומרים מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין. חופה היא בחי' ירושלים..  וקידושין הם בחי' המקדש

ח) שה"ש רבה ד' – ר' יוסי אומר.. בזכות אהרון ענני הכבוד.. סוכה יא: - דתניא: 'כי בסכות הושבתי את בני ישראל' - ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם.

ט) יהושע ג' – ויאמר יהושע אל בני ישראל, גושו הנה, ושמעו את דברי ד' אלוקיכם.. רש"י - צמצם את כולם בין שני בדי ארון. זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה. יהושע שם- בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם, והורש יוריש מפניכם את הכנעני.. הנה ארון הברית, אדון כל הארץ, עובר לפניכם בירדן.. יהושע ו' – ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון.. ירושלמי סוכה ד - אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. א"ר אחא זכר ליריחו.

י) אורות התשובה יד' א'1 - כשמסתכלים הסתכלות רוחנית, ומכירים שהעינים הרוחניות סתומות הן מפני פגמי הנפש, שגרמו העוונות, ומתוך הצער של מיעוט האורה מתחרטים על החטאים בכלל ובפרט, וחפצים בכל לב לטהר את המעשים והמדות על מכוניהם, כדי שלא תשאר עוד הסתימה מעכבת את האור העליון מלחדור בתוכיות הנשמה החושבת. זהו הדרך לבא לתשובה עילאה, תשובה דחזיא לחפאה על כל עובדין. 

יא) ילק"ש תהלים תתיג' - ויהי בשלום סוכו, אמר רבי ברכיה מתחלת בריתו של עולם עשה לו הקדוש ברוך הוא סוכה בירושלים, כביכול היה מתפלל בתוכה ואומר יהי רצון שיעשו בני רצוני.. 

יב) אוה"ק ג' מוסר הקודש סד' – הנשמות האציליות, כל מעשיהם הם מאוחדים עם מחשבותיהם.. עד שאין המעשים סמבוליים.. כי אם הם גילויי חיים ממש..