חסד נעורייך – סוד הערבה

דף מקורות - חסד נעורייך – סוד הערבה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכד' תשרי תשע"ג
א) ירמיהו ב' – כה אמר ד', זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

ב) שפת אמת סוכות תרמח' – 'זכרתי לך חסד נעורייך' וכו'. ממשמע שזכות זה נזכר לעולם לבני ישראל, בודאי נמצא מידה זו לעולם בליבות בני ישראל. להיות נמשך אחר השם יתברך, להפקיר הכל ללכת אחריו. אכן כתיב 'אהבת כלולותיך', שכשיש אחדות הראוי בבני ישראל אז באין למידה זו. ובאמת גם האחדות נמצא בבני ישראל, אך כתיב עוונותיכם היו מבדילין ביניכם וכו', פירוש שהעוונות עושין פירוד בעצמותם. וממילא נפרדו מדביקות באלוקים.. לכן אחר יום הכיפורים, שנטהרו בני ישראל, נעשין אחד, ואז הם נמשכין אחר השם יתברך. וזה רמז הסוכה שדרשו חז"ל כל בני ישראל ראויין לישב בסוכה אחת, 'אהבת כלולותיך' כנ"ל.

ג) ירמיהו ב' – כה אמר ד', מה מצאו אבותיכם בי עול, כי רחקו מעלי.. ולא אמרו איה ד' המעלה אותנו מארץ מצרים, המוליך אותנו במדבר, בארץ ערבה ושוחה, בארץ ציה וצלמות, בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם.

ד) שמות רבה נב' - א"ר יוחנן כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים, וכל מי שמבקש לחשב, הולך לשם. למה? שלא יחשב בירושלים ויצר. לפי שנקראת משוש כל הארץ. וכל השבח הזה למה? שהיא קרית מלך רב. ומשחרבה, ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ, מהו ערבה חשכה קבלה כד"א (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, בעולם הזה שבת משוש כל הארץ, וכשיבנה הקב"ה את ירושלים, הוא מחזר לתוכה את כל השמחה שנא' (ישעיה נא) כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה.

ה) תהלים קלז' – על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו.

ו) ישעיהו נא' – שמעו אלי רודפי צדק, מבקשי ד', הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם. הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם.. כי ניחם ד' ציון.. וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ד', ששון ושמחה ימצא בה..

ז) ישעיהו מ' – קול קורא במדבר, פנו דרך ד', ישרו בערבה מסילה לאלוקינו.

ח) אגדת בראשית סח' (פרוייקט השו"ת) - קול קורא במדבר. א"ר [לוי] למה במדבר, אלא בנוהג שבעולם מי שהיה בידו מרגלית ואיבדה, היכן הוא מבקשה לא במקום שאיבדה, כך הקב"ה איבד את ישראל במדבר, שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימותו (במדבר יד לה), ולשם הוא הולך ומבקש..

ט) בראשית מד' – כי עבדך ערב את הנער.. כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי..

י) שבועות לט' ע"א - וכשלו איש באחיו (ויקרא כו') - איש בעון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה.

יא) אורות הקודש ג' רי' – את הצמאון האלוקי, הבוער וסוער בשלהבת עוזו בלב, אסור לכבות. אם כל המכבה גחלת מעל המזבח הגשמי, עובר הוא בלאו של אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, קל וחומר, המכבה גחלת רוחנית עליונה, מעל גבי המזבח הרוחני, המלא חיי קודש, הלב הישראלי. אמנם צריכים תמיד להוסיף אש מן ההדיוט, בשכל טוב, בחכמה ובבינה, באור תורה ונר מצוה..

יב) אורות הקודש ג' רט' – ההתלהבות הפנימית מאור הקודש, הצמאון התוכי לאור ד', זהו היסוד של התגלות הקדושה בנשמתו של אדם.

יג) מלאכי ג' – וערבה לד' מנחת יהודה וירושלים, כימי עולם וכשנים קדמוניות.

מתוך מוסף לג' רגלים – ותערב עליך עתירתנו..

ברכות התורה – והערב נא ד' אלוקינו, את דברי תורתך בפינו..