בשמחת תורה יום השיא של ימי התשובה מברכים דוקא את המלך כמו לומר שמדינת ישראל עומדת בפסגת שאיפותינו הרוחניות. הכיצד?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בית הרב קוק, אור ליט' תשרי תשפ"א, אושפיזין אהרון
א. ויקרא כג' – אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי, באספכם את תבואת הארץ, תחוגו את חג ד' שבעת ימים, ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון. במדבר כט' – ביום השמיני עצרת תהיה לכם. רש"י - לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אומות וכשבאין ללכת, אמר להם המקום, בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם. סוכה מז: - רב נחמן אמר, אומרים זמן בשמיני של חג, ורב ששת אמר, אין אומרים זמן בשמיני של חג. והלכתא, אומרים זמן בשמיני של חג. תניא כוותיה דרב נחמן, שמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב: פייס בפני עצמו, זמן בפני עצמו, רגל בפני עצמו, קרבן בפני עצמו, שירה בפני עצמו, ברכה בפני עצמו. רש"י - ..ובתוספתא משמע שמברכין את המלך.. שנאמר (מלכים א' ח') ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך.
ב. שמואל א' ט' – ושמואל ראה את שאול, וד' ענהו, הנה האיש אשר אמרתי אליך, זה יעצור בעמי. רש"י – ימשול.. כך דרך המושל לעצור העם במלחמה שלא יתפזרו.. ולעצור בכל אחד מעשות רעה.. קול הנבואה רנב' הע' שמט' – מרן הרב זצ"ל היה רוקד בליל שמחת תורה ריקודים יפים, ושר שירי חיילים יהודיים מרוסיא של נקולי קיסר רוסיא, וכולם עומדים מסביב לו במעגל. ואחר כן היה עולה על הבימה של ארון הקודש, ודורש דרושים נשגבים בענין שמחת תורה.
ג. אורות למהלך האידיאות בישראל – א. אנו מוצאים את שתי האידיאות האנושיות היסודיות, ההולכות וחוזרות בכל מסבות החיים, הפרטיים והחברתיים, הרוחניים והמעשיים: האידיאה הלאומית והאידיאה הא-להית.. ב. בראשית מטעו של העם הזה, אשר ידע לקרוא בשם הרעיון הא-להי הברור והטהור בעת השלטון הכביר של האליליות בטומאתה פראותה, נתגלתה השאיפה להקים צבור אנושי גדול אשר "ישמור את דרך ד' לעשות צדקה ומשפט".. למלואה של שאיפה זו צריך דוקא, שצבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית, ברום התרבות האנושית, "עם חכם ונבון וגוי גדול", והאידיאה הא-להית המוחלטת מושלת שמה ומחיה את העם ואת הארץ במאור חייה. למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים, חסידים ונזירים ואנשי קדש, חיים באור האידיאה הא-להית, כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תקוני התרבות והישוב המדיני; עמים שלמים, הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות.. ד. כאשר סר רוח א-להים מעל האומה, בהפרידה את תכונתה הלאומית ממקור חייה, נתחיבה חובת גלות.. באין מקום להשפעתה של האידיאה הא-להית על הלאומית.. התכנסה האידיאה הא-להית בכל ימי הגלות בקן הקטן והדל, במקדש מעט שבבתי כנסיות ובתי מדרשות, בחיי הבית והמשפחה הטהורים, ברשמי - שמירת דת ותורה. ערכם של אלה הוא בתור ציונים בגולה, שרידים.. ה. ..כל אותה הפרטיות, המעשית - של שמירת תורה ומצות ודקדוקיהן הפרטיים, והעיונית - של הדעות והאמונות על-דבר "צרור חיי-הנצח" האישיים הפרטיים ו"קבלת הפרס" של היחידים.. החלה עתה, בסלוקו של האור הכללי הגדול.. אז באה תחת האידיאה הא-להית בעצם רוממותה, ועל ידי גניזתה של זו, - תולדתה האידיאה הדתית.. ו. ההכשר של הרוח הלאומי של כנסת ישראל להתנער ולקום לתחיה, תלוי הוא במדת אפשרותו לקבל את האורה הא-להית העליונה, להיות לו לנשמת חיים.
ד. שו"ע תקסא' - הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר, וקורע. משנה ברורה - אפילו יושבין בהן ישראל כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן. שער הציון - בית יוסף וב"ח ושאר אחרונים.
ה. אורות ישראל ו' ז' - אין המדינה האושר היותר עליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המון האידיאות, שהם עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון, שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר. ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך, כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול.
ו. אורות התחיה כג' - כשאהבה הלאומית מתגברת, מתלהבת היא על תורת ישראל, לאהבה אותה בין בלמוד בין במעשה, והחשק המתפתח מביא לידי אהבה מפעלת את הבליטה של הפרטים ופרטי הפרטים, בין בתלמוד בין בקיום המעשי. וצריך כל צדיק להגביר בעצמו ובעולם את אש האהבה הלאומית בישראל, ולהגבירה בכל מיני השפעות שבעולם, ובטוח יהיה שסוף כל סוף תבא אהבה כללית זו לבשול פריה הגמור עד כדי הולדת תולדותיה, שהם המעשים המדות והדעות של כל התורה כולה בכל מלואה וטובה; וכל מה שאנו רואים שישנם אנשים מתאמרים באהבת ישראל, ולבם רחק מהתורה, מלמודה וקיומה, הוא מפני שעדיין אהבתם בוסרית היא "וכרמנו סמדר".
ז. אורות ישראל ו' ט' - הדלדול שנתדלדלה עכשו המחשבה הלאומית בישראל, עד שאנו רואים שכמה מהנדבקים בה מתמלאים פגמים רוחניים, דעות רעות ומדות גסות, וכמה שהם בעלי דעות ומדות נשחתות נמשכים אליה, בא לנו מפני הירידה שירדה התכונה של יראת ד', שהיא יסוד חייהם של ישראל. בנקודה הרוחנית של יראת ד' הטהורה, הנותנת חיים ומגמה לההויה ומטרות כבירות ונכונות לחיי הכלל והפרט, כלולה ג"כ המחשבה הלאומית לכל פרטיה. יראת ד' ודעת ד', בינת העולם והחיים, בתכונה אצילית וטהורה, שאינה סופגת בקרבה את הזוהמא של ערלת הלב וטומאת יצרי האדם הרעים, מיוסדות הן כולן בכלי הברכה, המחשבה הלאומית של ישראל, והם מקופלים ביראת ד' הטהורה, הפשוטה והמאירה, שהיא צריכה, דוקא מפני פשטותה וטבעיותה, פתוח ושמירה, שלא תזדהם ולא תחשך מפני חשכת חיי החומר העכורים והגסים. בשפלות הידים של הלימוד והחינוך של העלאת המחשבה של יראת ד', נפלה. הציור הלבי שלה נאפל. הדעות המקושרות עמה נתטשטשו, וממילא נפלה עוד ביותר ירידה הכלי שלה המחשבה הלאומית, עד שלבשה בגדים צואים. והיא מחכה למצרף ומטהר, שיעטה כבוד ואור.