שבועות - מלכות בית דוד

חג השבועות ומלכות בית דוד / הרב יצחק חי זאגא

בחג השבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות. מגילה זו הינה בעצם מגילת היסוד של שושלת בית דוד. יום חג השבועות הוא גם יום פטירתו של דוד המלך. קשה להתעלם מן הקשר המיוחד בו קשרו חכמי ישראל את חג השבועות למלכות בית דוד. ויש להתבונן בעומק הדבר.

בראשית הדברים יש להדגיש ולסלק את הטעות הנפוצה, הסוברת כי התורה דוגלת בממשל מלוכני דיקטטורי. זוהי טעות הנובעת מבורות. הרמב"ם בהלכות מלכים, מתאר את שלטון המלוכה בישראל, כשלטון דמוקרטי לגמרי. המלך מחוייב לעקרון החוקיות והשוויון בפני החוק. מלך שפועל בניגוד לעקרון השוויון החוקי, אינו אלא חמסן וגזלן ואין דינו דין. סמכותו של המלך מוגבלת בתחומים רבים על ידי ה'סנהדרין', היינו, בית הדין העליון של עם ישראל.

למעשה אפשר לומר, כי 'הדמוקרטיה' על אף שמה היווני, ניתנה לעם ישראל מסיני, ויושמה בפועל, למעלה מאלף שנה, לפני הופעתה של יוון. היוונים העתיקו זאת בתקופה הרבה יותר מאוחרת מתורת ישראל.

אמנם, מלכות בית דוד שונה מהדמוקרטיה באופן המינוי של המלך. כתב הרמב"ם [מלכים, א, ג] – 'אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא, כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו, וכשאול ודוד שמינם שמואל הרמתי ובית דינו'. היינו, מינוי ראש הממשלה לא נעשה בבחירות כלליות, אלא על ידי נביא בדבר ד', ועל ידי בית הדין המנהיג את עם ישראל.

וכתב מרן הרב קוק [משפט כהן, קמד, טו], שבמצב שאין לנו סנהדרין ולא נביא, אזי סמכות המינוי חוזרת אל הציבור. כפי שנהוג כיום.

הרמב"ם בפרק יא מהלכות מלכים הלכה ד, מתאר לנו את מלך המשיח במילים הבאות, 'ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו..'. ברור לנו שמלך או ראש ממשלה כמקובל היום, צריך להיות אדם בעל יכולות מעשיות איכותיות. אבל הרמב"ם בא להדגיש כי בישראל לא די בכך. יש צורך באדם שמחובר לתורה כמו דוד  המלך שהיה קם כל לילה בחצות, ועוסק בתורה עוד בטרם יאיר היום.

דברים אלו אינם אלא המשך ישיר לדברי התורה באשר להנהגתו של המלך המנהיג את עם ישראל. 'והיה כשבתו על כסא ממלכתו, וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר.. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את ד' אלוקיו, לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם. לבלתי רום לבבו מאחיו, ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל, למען יאריך ימים על ממלכתו..' [דברים יז, יח-כ].

וכתב מרן הרב קוק, - 'התורה והממלכה בישראל, קשורים זה עם זה קשר בל ינתק. המלך בשבתו על כסא ממלכתו, כתב לו את ספר התורה המיוחד לו, משנה התורה, כתיבה מיוחדת בתור מלך מושל על העם ומנהיג את החיים החברותיים של הכלל, חוץ מהספר הרגיל שכל אחד מישראל צריך לכתוב לעצמו..'[מאמרי הראי"ה עמ' 173].

ובהמשך מסביר מרן הרב קוק את עומק הענין. ספר התורה המיוחד של המלך שהולך איתו על ידו לכל מקום אליו הוא הולך. בא ללמד, כי יש שתי רמות של קבלת התורה. של היחיד ושל האומה. והמלך בתור מנהיג האומה מבטא בספר התורה המיוחד שלו, את חבורה של המלכות בישראל להופעת והתגלות דבר ד' בעולם. את המוסריות והעילאיות המיוחדת של מלכות ישראל, בבחינת ממלכת כהנים וגוי קדוש.

ומוסיף מרן הרב, ומצביע על העובדה שבחיים הפוליטיים לא השכילה האנושות להשליט את המוסר. הפוליטיקה מונהגת תוך הפקרות מוסרית נוראה, הנובעת מהקלחת הפוליטית, והלחצים הנוראים הפועלים בשדה המערכה הצבורי. לא כן בישראל.

שמו של משיח קדם לעולם [נדרים לט]. 'לפני שמש ינון שמו'. כלומר, יכולתו המיוחדת של מלך מבית דוד, היא להתרומם מעל המציאות הסוערת, עם כל גליה האדירים והשוטפים, ולהנהיג את עם ישראל בהנהגה מוסרית אמיתית, גם בחיים הלאומיים, ואף הפוליטיים.

עוד כותב מרן הרב קוק באגרותיו [אגרת תשמג], כי המיוחד במלכות בית דוד, היא שמדובר באנשי תורה שמנהיגים מדינה. ראש ממשלה מקצועי ואיכותי, אבל שהוא בראש ובראשונה מחובר לתורת ישראל ואלוקיו. וזהו שיסד יעקב אבינו עם הגיעו לעיר שכם אחר שניצל מעשו. על פי חז"ל, הוא תיקן מטבעות, שווקים, מרחצאות. ויש לתמוה, וכי רצה יעקב אבינו להיות לראש העיר? אלא מסביר הרב קוק, שיעקב אבינו רצה ליסד את סוד המלכות בישראל, וללמד שאיש של תורה, שכולו תורה, יכול להנהיג מדינה, על כל צדדיה המעשיים, ולעשות זאת מתוך מוסריות ישראלית מיוחדת, הגוברת על כל לחץ פוליטי מכל סוג שהוא. חטא המאיסה במלכות בית דוד, היה החטא של הכפירה ביכולתו של איש המחובר לתורה להנהיג את מדינת ישראל.

כיום, יש המציגים את האפשרות שאיש של תורה ינהיג את המדינה, כאפשרות 'משיחית' מסוכנת. אין זו אלא תעמולה מטופשת, הנובעת מאינטרסים פוליטיים לא מוסריים ולא יהודיים. ברור שראש ממשלה צריך להיות בעל יכולות מנהיגותיות מתאימות. אבל לא פחות מכך, הוא גם צריך להיות איש של תורה בהופעה עילאית מיוחדת, שתאיר את כל סביבותיה.

אם נתבונן במצבנו כעם מבחינה פוליטית, נראה כי כל שני וחמישי מחליפים שיטת בחירות. פעם כך ופעם כך. לא מפסיקים להתלונן על חסרונו של מנהיג אמיתי. יש געגוע עצום לראש ממשלה אמיתי וטוב. אחד כזה שיהיה באמת מנהיג ולא רק טכנוקרט, או סלבריטי. אחד כזה שהעם באמת יחוש כי הוא משכמו ומעלה גבוה מכל העם. ועם כל זה בעל ענוה יותר מכל העם. אדם שתהיה לו סייעתא דשמיא מיוחדת השמורה למלכי בית דוד הצדיקים. הגעגוע הזה אינו אלא געגוע לחדוש מלכות בית דוד.

אומר לנו מרן הרב קוק, שלא לחינם חוברה מגילת רות לחג השבועות. המלכות המתוקנת בישראל אינה יכולה לנבוע ולהצליח באמת, אלא כשתופיע מתוך תורה. כשתצמח ותעלה מתוך חבור אמיתי וישר לתורה.

כך הפך חג השבועות יחד עם היותו החג של קבלת התורה, גם לחג של מלכות בית דוד.

חג שמח!

[ד סיון תש"ע]