קורח הקרח מתקנא בתספורת המיוחדת של אהרון הכהן הגדול וכי היתה זו מריבת תספורות? מה פשר הסיפור יוצא הדופן הזה?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכג' סיון תשע"ט
א. במדבר טז' – ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי.. רש"י – ולא הזכיר בן יעקב, שבקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלוקתם, שנאמר ובקהלם אל תחד כבודי. והיכן נזכר שמו על קרח, בהתיחסם על הדוכן בדברי הימים..
ב. זוהר תזריע מט. - אמר ר' יצחק, רב מכל ליואי קורח הוא דעבדיה קב"ה לתתא כגוונא דלעילא וקרייה קורח.. וכד חמא קורח רישיה בלא שערא וחמא לאהרן מתקשט בקשוטי מלכין אתזלזל בעיניה וקנא לאהרן..
ג. יחזקאל מד' - וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם. רש"י - ככוסמת הזו שסדורין בשבולת ראשו של זה לצד עיקרו של זה כך שמעתי משמו של רבי מנחם.. מלבי"ם - ינהגו סלסול בעצמם להתדמות אל הכ"ג.. סנהדרין כב: - מאי כסום יכסמו את ראשיהם. תנא, כמין תספורת לוליינית.. אמר רב יהודה אמר שמואל תספורתא יחידאה. היכי דמי, אמר ר' אשי, ראשו של זה בצד עיקרו של זה.
ד. זוהר אדרא רבא קמד: - אר"ש תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין.. מלכים ב' א' - ויפל אחזיה.. ויחל וישלח מלאכים.. לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון.. ומלאך ד' דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שמרון ודבר אלהם המבלי אין א-להים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב.. כה אמר ד' המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה.. וישובו.. ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו ויאמר.. וידבר אלהם מה משפט האיש.. ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליה התשבי הוא.
ה. מלכים ב' ב' - ..והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח. רד"ק - ..וקרח היה אלישע.. מלבי"ם - הם ידעו כי המשח תחת אליהו, ומבזותם את הנבואה והנביאים חרפו אותו.. איך תהיה במקום רבך והוא בעל שער ואתה קרח.. איך תעלה למדרגתו וטבעך הפוכה מטבעו, כי טבע הקרח הפוכה מטבע בעל שער.
ו. ילקוט שמעוני ירמיהו רסב' – א"ל הקב"ה בטרם אצרך בבטן ידעתיך.. וענה ירמיהו ואמר.. רבש"ע איני יכול להתנבאות עליהם, אי זה נביא יצא להם ולא בקשו להורגו, העמדת להם משה ואהרן לא בקשו לרגום אותם באבנים, העמדת להם אליהו בעל קווצות היו מלעיגים ומשחקים עליו הרי מסלסל קווצותיו שמו איש בעל שער, העמדת להם אלישע והיו אומרים לו עלה קרח עלה קרח.. לא ידעתי דבר כי נער אנכי, אמרה לו רוח הקדש הלא לנער אני אוהב שלא טעם טעם חטא, גאלתי את ישראל ממצרים וקראתים נער, שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו. ובאהבת נער, אני נזכר לכנסת ישראל, שכן כתוב זכרתי לך חסד נעוריך.
ז. בכורות נח. - והתניא בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה. רש"י - היינו ר"ע.. רבי יהושע בן קרחה היינו בן של ר"ע.. שו"ע אבן העזר א' - ומי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי תמיד.. ולא נשא אשה אין בידו עון.. ילקו"ש עקב תתסה' - הגיעו להר הבית ראו שועל אחד יוצא מבית קדש הקדשים התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק.. חגיגה יד. – א"ל רבי אלעזר בן עזריה, עקיבא, מה לך אצל הגדה, כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות.
ח. שמות ט' - והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה. רש"י - פלאי פלאות נעשו להם, שלא לקו. מאור ושמש וארא - חטה גימטריא כ"ב, רומז לכ"ב אותיות.. והוא פשטות של תורה. והכוסמת.. רומז לרזי התורה שהוא לשון התכסות.. אפילות הנה, רומז שנמשך על ישראל מפלא העליון חסדים מגולים.. אוה"ק ג' מוסר הקודש מז' - וכל יסוד צפית הישועה, הבאה מתוך פלפול החכמה המנוחלת, חכמת הרזים, שאורו של משיח גנוז בה, ורוחו של אליהו, המבשר והמקנא, ציר השלום, וההתעודדות הודאית נוחה בה.. יוצרת את הערכים של החיל.. הכח היוצר את הויית הגאולה.. סנהדרין קיג. - דרש רבי יוסי בציפורי, אבא אליהו קפדן, הוה רגיל למיתי גביה, איכסיה מיניה תלתא יומי ולא אתא. כי אתא אמר ליה, אמאי לא אתא מר, אמר ליה, קפדן קרית לי. אמר ליה, הא דקמן, דקא קפיד מר.
ט. זוהר קרח קעו. - ת"ח אהרן ימינא, ליואי שמאלא, קרח בעי למעבד חלופא דימינא לשמאלא.. במדבר רבה קרח יח' - קפץ קרח ואמר למשה טלית שכולה תכלת מהו שתהא פטורה מן הציצית א"ל חייבת.. א"ל.. אין פוטרת עצמה, ארבע חוטין פוטרות אותה. במדבר ו' - ..וגלח ראשו.. ריקאנטי - גלוח הנזיר.. לרמוז.. לאלף השביעי שיפסקו הצנורות של מעלה המריקים ברכות למטה הרמוזים בשער, ונשגב ד' לבדו.. שמואל א' יב' - התיצבו וראו את הדבר הגדול הזה.. רש"י - וכשם שעל ידי תפלתי אני יכול לשנות את העתים כך אם פגעה בכם מלחמה היה כח בתפלתי לעמוד על האויב.. אבות א' יב' - הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
י. קובץ ה' רי' - כשזורח האור המקורי, סוקרים איך המעשים כולם, עם כל סעיפיהם.. הכל אחוזים בשורש הדעה העליונה, בזיו החיים.. והלשד המתוסף בעומק הדעה, איננו מטשטש את הצמחים הרבים.. אלא הוא מגדלם ומאדרם. ואם ישנו לפעמים מאורע שנקרחות אילו תוצאות רחוקות מפני העליה הרוחנית המקורית, אין חשש, קרח הוא טהור הוא. ולפעמים יש שיתרוה משביעת השפעת הקודש, עד כדי הצמחת שריגים רבים ורחוקים, המתילדים גם כן בכל ענפי מעשים, מידות, הגיונות ומחשבות, והכל עולה בטהרת הקודש.. זאת היא קדושת הנזירות, גדל פרע שער ראשו, והוא קדוש יהיה. ולפעמים נפגשות ההופעות הגורמות את הקריחה, קדושת טהרת הלויה, והעבירו תער על כל בשרם, והמביאות את הגידול המסתעף, ובבטישת ניגודן עושות צמחים יפים ורעננים, תלתלים משולבים, ראשו כתם פז, קווצותיו תלתלים, שחורות כעורב, עיניו כיונים על אפיקי מים, רוחצות בחלב יושבות על מלאת, מראהו כלבנון, בחור כארזים, חכו ממתקים וכולו מחמדים, זה דודי וזה רעי בנות ירושלים. אוה"ק ג' צפיה לישועה יד' - אליהו, מפני שהוא כולל את הקדושה של עולם העשיה, הרי הוא סופג ברוחו את כל הנטיות הנדרשות לשכלולו של עולם זה, עד כדי הכשרתו אל ההרמוניה השלמה, אל העולמות שלמעלה.