ארץ ישראל היא אשר מרימה אותנו מעל לכל לאומנות אגואיסטית ועושה אותנו עם אוניברסלי המאיר לעולם באורו הלאומי
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לט' תמוז תש"פ
א. במדבר כג' – כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב. מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו. רש"י - כי מראש צרים אראנו - אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם, ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו ע"י אבות ואמהות. עפר יעקב - אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר, לא תחרוש בשור ובחמור, לא תזרע כלאים, אפר פרה, ועפר סוטה וכיוצא בהם.
ב. בן איש חי שנה ב' חקת – מקום מוצא הנשמות של ישראל נקרא באר ושם הכל אחדות.. ולכן כתיב בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה דקראם נפש ולא אמר נפשות.. ואמר באר חפרוה שרים הם שלושה אבות אשר יש בשמותם י"ג אותיות כמנין אחד, כרוה נדיבי העם הם שבטי י-ה שהם י"ג שבטים כמנין אחד, כי יוסף נעשה שני שבטים.. ולכן כתיב בישראל כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב, כי האבות שנקראים צורים יש מספר אחד באותיות שלהם, רמז שהם היה להם כח לחפור באר הקדוש העליון שהוא רשות היחיד בסוד אחדות להוציא משם נשמות ישראל. וכן בגבעות שהם שרה רבקה רחל לאה ג"כ יש בשמותם י"ג אותיות כמנין אחד.. לכן ראוי שיהיו ישראל היוצאים מהם עם לבדד ישכון, בד"ד עם האותיות הוא מספר אחד, ובגוים דאתו ממקום הפירוד הנקרא רשות הרבים לא יתחשב ולכן כתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, ר"ל הם בתואר אחד אף על פי שהם למטה בארץ.
ג. שמואל ב' ז' – ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ.. זוהר ויקרא צג: - וקב"ה וכנסת ישראל אקרי אחד, ודא בלא דא, לא אקרי אחד, ת"ח בגין דכנסת ישראל השתא בגלותא כביכול לא אקרי אחד, ואימתי אקרי אחד, בשעתא דיפקון ישראל מן גלותא וכנסת ישראל אהדרת לאתרהא לאזדווגא ביה בקב"ה.. בירושלם דלתתא יקרון ישראל אחד, מנא לן דכתיב: גוי אחד בארץ, ודאי בארץ הם גוי אחד, עמה אקרון אחד ולא אינון בלחודייהו.. לא אקרון אחד אלא בארץ..
ד. אורות התחיה כה' – סמוך לעקבא דמשיחא מתרבה סגולת האחדות באומה, המעשים הטובים והדעות והאור האלוקי הנמצאים בצדיקים, פועלים על קדושת הכלל, יותר מבשאר הזמנים. טמונה היא סגולה זו, במטמון של קטיגוריא ומריבות, אבל תוכו רצוף אהבה ואחדות נפלאה, שמעוררת הרגשה כללית לצפיה לתשועת הגוי כולו.
ה. אם הבנים שמחה רמב'-רנב' - כל זה נגרם לך, רק במה שעשאתך הגלות ל"גלות-יוד".. שהחיים של הגלות עשאוך לאיש הנבדל והנפרד מהכלל כולו, שאין אתה חי בגלות חיי עם.. עולמו מתהפך רק בחוג הקצר שעובר ושב בו, ועד כאן תחום שבת, יותר לא אכפת לו. ולא מתחשב כלל עם העם הכללי הישראלי המפוזר ומפורד בעולם.. במדרש עה"פ: אתם ניצבים היום כולכם.. שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולם אגודה אחת.. באמונה ידעתי, כי הכל יתמהו עלי ויצחקו ממני.. ואיך אפשר לכלול ולקבץ את כל ישראל.. בכנופיא אחת?.. העיר ה' את ליבי.. איך להביא בפועל את כל העם הקדוש ישראל, לאחדות אחת.. והוא לבחור במצוה אחת.. שיתעסקו בה כל ישראל מקטן ועד גדול.. נבחור נא מצווה זו של ישוב הארץ, להתעסק בה כולנו יחד, כל נפש ישראל שחי בעולם, ועל ידה, אנחנו נעשה גוי אחד בארץ.. ונזכה לגאולה שלימה.
ו. קובץ ז' קיא' - אצל כל האומות, הרוח האוניברסלי הכללי השוכן בקרבם מצד כללות רוח האדם, והרוח הלאומי הפרטי החי בהם, הם דברים סותרים זה את זה, וכשזה קם זה נופל, וכל אחד משיג את גבול חבירו. מה שאין כן בישראל, בתוכיותו חונה רוח עליון, כפול בכפילה איכותית, ומאוחד באחדות מוחלטה, שיש בו התוכן הלאומי ברוחניותו היותר עזיזה, בשאיפותיו היותר מבולטות, והרוח האוניברסלי גם כן בכל מילואו בכל אורו וטובו. והוא מכיר במעמקיו שהחטיבות הלאומית שלו היא גם כן תכונה אוניברסלית, וענין מלא בעד כל העולם כולו, והוא מתרחב והולך על כללות היקום כולו בכל הרחבתו. וכל אותה הכביריות הנוראה של שני הרוחות הגדולות הללו, הנם בקרבו בצורה קדושה, בתכונה א-להית עליונה, ושכונה היא בכל יחיד ויחיד מישראל בכל מהותיותו הפנימית, בכחו הגדול לא-להים, עד שכל אחד ואחד מישראל הרי הוא עולם מלא באמת, עולם מלא מורכב מפנימיות וחיצוניות, שתוכו הוא האור הלאומי הישראלי בחטיבותו הנפלאה, המתנשאת ממעל לכל העמים והלשונות, וחיצוניותו היא האוניברסליות הכללית, המאחדת עמה את כל העמים והלשונות. ומתוך שהיא תכונה א-להית יוצרת ובונה, אינה מאבדת, אוניברסליות זו, שום כח חי, שום תוכן חי, שום עושר, ושום יתרון ולשד של כל עם ולשון. קנה רצוץ לא ישבור, ופשתה כהה לא יכבנה, לאמת יוציא משפט. היא רק מעלה הכל ומאגדת הכל.
ז. פנים יפות - מי מנה עפר יעקב.. שא"י מיקרי ארץ צבי שברצון הש"י מתרחבת.. כמ"ש [שבת קיח א] נחלת יעקב אין לה מצרים כמו שנאמר עד תאות גבעות עולם וכן להיפוך ברצון הש"י היא מצמצמת א"ע, כמו שמצינו גבי יעקב.. ואחז"ל [חולין צא ב] שקיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו.. ואמר לו ופרצת ימה וקדמה וגו', דהיינו שהראה לו הש"י שהיא מתקצרת ומתרחבת כרצונו.. שאמר.. שיגרשוהו מן הארץ, ועל זה אמר לו שארצו מתקצרת ומתרחבת ברצון הש"י.
ח. אגרות הראי"ה ד' נוספות 3 - שכל זמן שלא יוסר הפגם שהתבלט ממאמרו של המיסד הציוני ש'הציונות דבר אין לה עם הדת', שאמנם חשב הוא בתומו שבזה יסיר את פחדה של הריפורם מהציונות - אי אפשר שתכה שרשים נאמנים באומה... אין ל'המזרחי' מנוס, רק בהתאמצותו לבטל את הפתגם הזה, שהוא נוקב עד תהום חיינו הרוחניים והמעשיים.. אבל בכל זאת אסור לנו למעט את הצביון של תנועת התחיה הלאומית שלנו בכללותה, וריכוזה של האומה בארץ הקודש, ההולך ומתגדל בחסדי השי"ת, למרות כל ההפרעות הפנימיות והחיצוניות, הגשמיות והרוחניות. אסור לנו, לדעתי, אפילו לחלק בין הנושאים של קדושת התורה וקדושת הארץ, בין קדושת האומה וקדושת שתיהן. וכשם שאין האומה אומה אלא בתורותיה, כדברי רבנו סעדיה גאון ז"ל, כן אין התורה תורה כי אם באומתה, והמשכה הבטוח הוא רק בארצה... וישראל גוי אחד הוא דוקא בארץ, כדברי הזוהר..