הרבה עמלים להביא אחדות בישראל ולא יורדים לעומק האחדות מאיפה היא באה ועד כמה היא קשורה לאמונתנו ולחיינו המדיניים
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכ' תמוז תשפ"ה
א. במדבר כז' – וידבר משה אל ה' לאמר. יפקד ה' א-להי הרוחות לכל בשר איש על העדה. אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו. והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם. ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל. ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה. רש"י – א-להי הרוחות - למה נאמר, אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו. אבן עזרא – א-ל א-להי הרוחות - שהוא יודע הרוחות איזה רוח ראוי. פנים יפות - ביקש משה בשעת פרידתו יפקוד ה' א-ל א-להי הרוחות וזהו משיח דכתיב ביה ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וגו', וכמו שאחז"ל שמשיח יהיה מורח ודאין, ויש לפרש אשר יצא לפניהם הוא אליהו שיבוא לבשר בתחילה אשר יוציאם ואשר יביאם הוא משיח צדקינו שיבוא ב"ב שיוציאנו מן הגלות ויביאינו להר הקדש, והרמז בזה בר"ת העדה אשר יצא לפניהם ואשר הוא ר"ת אליהו.
ב. פיוט יום זה לישראל - מיוחס לאר"י הקדוש – אזכה הוד מלוכה אם שבת אשמורה.
ג. עין איה ברכות פ"ט רצה' - כי אתא מלכא פתח רב ששת וקאמר ברוך א"ל וכי לא חזית היכי מברכת. ר"ש הכיר בחכמתו ורגשות נפשו הטהורות, איך ראוי לו לאדם לכבד את הוד המלכות לא רק מצד ערכה הפרטי שהצטמצמה בגופו של מלך כ"א מצד ההוד הא-להי שפועל ע"פ ההשגחה העליונה על הנהגת המלוכה והתועלת הסגולית היוצא ממנה בכלל העולם. ויהי' בוא המלך די להעיר הלב על התוכן המופשט של המלוכה ויושר הא-להי הנמשך עמה, שראוי לברך עליה. המין המוגשם שלא יכול להתנשאות מעל לציוריו הגשמיים, לא התישבה דעתו בשום אופן איך יתרגש האדם בהרגשה עמוקה שמביאתו לברך מקרב לבו, וחושיו הגשמיים לא יראו דבר, באשר הי' שורש פורה משיטת ההגשמה והזוללה והפחותה.
ד. שמואל א' טו' - וישמע שאול את העם.. ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל.. ויך שאול את עמלק.. ויתפש את אגג מלך עמלק חי.. ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר.. ויהי דבר ה' אל שמואל לאמר. נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים. יונתן - וכנש שאול ית עמא. רד"ק - וישמע - כמו ויאסף וכן תרגם יונתן. רש"י - ורבותינו אמרו על עסקי נחל רב ודן את עצמו ומה בשביל נפש אחת אמרה תורה ערוף עגלה בנחל בשביל כל הנפשות האלו לא כ"ש אם אדם חטא בהמה מה חטאה.
ה. דרך חיים למהר"ל מסכת אבות ד' יא' - וזה שאמר כל כנסיה שהיא לשם שמים מתקיימת.. כי בני אדם מצד עצמם הם פרטים מחולקים ואין ראוי להם הכנסיה כלל, רק מצד כי הוא יתברך מחבר הכלל והוא מקשר ומאחד הכלל כמו המלך שהוא מאחד ומקשר הכלל, ולפיכך אם אין הכנסיה לש"ש אין קיום לכנסיה הזאת.
ו. גבורות ה' למהר"ל הקדמה ג' - אמרו ז"ל (תנחומא כי תצא) אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עשו, לפי שהשם של הקב"ה הוא אחד דכתיב ושמו אחד, וכן המלכות שלו אחד והאחדות והמלכות הוא דבר א' כי האחד בעם הוא המלך לכך אמרו ז"ל (ברכות י"ד ע"ב) שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד זה מלכות שמים שלימה, ומפני שכאשר זרעו של עשו בעולם יש התנגדות לישראל וכאלו זרעו הוא השניות שיש בעולם.. וכל זמן שזרעו של עמלק בעולם אין כאן אחדות בעולם.. שהמלכות צריך לאחדות, לכך אינו נמצא בשלימות בעולם עד שימחה שם המתנגד מן העולם.
ז. נצח ישראל למהר"ל פ"ה – על ידי בית המקדש וירושלים נעשה כל ישראל כאיש אחד.. ועל זה אמר (משלי ל) "מלך אין לארבה", פירוש כי המלך מאחד הכלל עד שהם אחד, ואלו, לגודל רבוי שלהם הם מחולקים, ואין בהם אחדות, הוא המלך, אשר הוא מאחד את הכל.. 'קמצא' על שם החלוק והפירוד.. כי אלו אנשים היו מחולקים בשנאת חנם.
ח. חידושי אגדות למהר"ל סנהדרין צז. – המלך המשיח יהיה מאחד את כל העולם כאשר יהיה לכל העולם מלך אחד, כי המלך שהוא אחד הוא מאחד את הכל.. כי כאשר הדבר הוא שלם הוא אחד שכך כתיב ויהי המשכן אחד.. א"כ השלמת הדבר הוא אחדותו.. וזמן האחרון מן ימי עולם ראוי הוא להשלמה בפרט כי הדבר הוא שלם בסופו לא בתחלתו. ולכך ראוי לביאת המשיח שיהיה המלך מאחד משלים העולם עד שהוא אחד ולא יהיה עוד מחולק.
ט. שם משמואל שופטים תרע' – ארץ ישראל היא מאחדת את כל גופות ישראל, והמלך מאחד את הנפשות, ובהמ"ק מאחד את הנשמות. ועמלק נקרא קוצץ והוא המפריד.. וע"כ קודם בנין בהמ"ק.. היו צריכין למחות זרעו של עמלק.
י. זוהר תרומה קלה. - רזא דשבת איהי שבת דאתאחדא ברזא דאח"ד למשרי עלה רזא דאח"ד.
יא. עולת ראי"ה א' עמ' רלד' – ויברך דוד – וההוד זו בית המקדש. בהמ"ק, מקום האורה, לא בנצח יתגבר, לא בהוראת נצוח, המורה התגברות של פגישה על ההתנגדות, כי אם בהוד הנתון עליו, ברוח החן והקדושה, לפניו יכרעו איים, ועמים רבים יבקשו פני ד' בהר ציון, ע"פ תביעה הבאה מהכרה פנימית מצדם, שזהו ערך פעולת ההוד, כהוד מלכות הנתון על מלך רב צדק ואביר חכמה, שמאהבה ורוממות נפש ירוצו הכל להכנס תחת דגלו.