בראשית – ראשית הכל

דף מקורות - בראשית – ראשית הכל

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכד' תשרי תשע"ו
א.    בראשית א' א' – בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. רש"י – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו. ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו, בראשית בריאת שמים וארץ, והארץ היתה תהו ובהו וחשך, ויאמר אלוקים יהי אור. ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו, שאם בא להורות כך, היה לו לכתוב בראשונה ברא.. וא"ת להורות בא שאלו תחלה נבראו, ופירושו בראשית הכל ברא אלו.. אם כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב ורוח אלוקים מרחפת על פני המים, ועדיין לא גלה המקרא בריית המים מתי היתה, הא למדת שקדמו המים לארץ. ועוד שהשמים מאש ומים נבראו, על כרחך לא לימד המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום.

ב.     שמות רבה טו' - הרבה מעשים כתב משה בתורה סתומים, עמד דוד ופירשם, אנו מוצאין ממעשה בראשית משברא שמים וארץ ברא האור שנאמר, בראשית ברא אלוקים ואח"כ ויאמר אלוקים יהי אור, ודוד פרשו, מאחר שברא אור ברא שמים שנאמר (תהלים קד) עוטה אור כשלמה והדר נוטה שמים כיריעה, הרי למדנו משברא אור ברא שמים..

ג.     רש"י בראשית א' א' -  בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

ד.     רמב"ם קידוש החודש א' ח' - אין מחשבין וקובעין חדשים ומעברין שנים אלא בארץ ישראל שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם.. חתם סופר יו"ד רלד' – וס"ל לרמב"ם דמה שחשבו הראשונים שנים וחדשים וקדשום זה לא יועיל אלא כשעכ"פ נשארו בא"י אפיי כורמי' ויוגבי' ישראל.. ואי לאו לא יועיל חשבון וקידש הקדמונים ושבטלה כל התורה חלילה ואין כאן אומה ישראלית ח"ו והיינו כליון אומה ח"ו אלא שהבטחנו יוצרנו שלא יהיה זה.. 

ה.    תרגום ירושלמי – בראשית. בחוכמא.. תהלים קיא' י' – ראשית חכמה יראת ד'.. ירמיהו ב' ג' – קודש ישראל לד' ראשית תבואתה. אורות הקודש ב' רפג' - אמנם מקום השאיבה המקורית.. איננו כי אם ברום הקודש.. ממקור החיים, שהוא למעלה מן החיים, שואב ישראל את רוחו, וממעל לכל ערכי עולמים מרחף הוא לתפקידו.. וידע ישראל.. את יסוד חייו ועולמו, כי ממקור חכמה יצא, וממעיניה העליונים הרי הוא הולך הלוך ומתרוה..

ו.      בראשית רבה א'- ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר ר' יצחק אמרו, מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר.

ז.     ישראל ותחיתו א' – ישראל מספרים תהלת ד', כח גבורה העליונה..

ח.    ישראל ותחיתו ח' - ד' צב-אות הוא ד' אלוקי ישראל, וצב-אות ישראל צב-אות ד' הם. ברוחנו ועצמות נשמתנו חרותים במכתב אלוקים כחו וגבורתו של יוצר בראשית. העולם ומלאו מיד ד' נוצרו, נתהוו וקמו, מתהוים וקמים, חיים ומתקימים, מתפתחים ומתאזרים. הלאמתנו בנחלת ד' קשורה היא ביצירת מעשה בראשית, "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". הגבורה האלוקית השרויה בעולם, שחדשה את העולם ומחדשתו בכל יום, היא היא שמפיה שמענו את התורה. מפי הגבורה שמענו "אנכי" ו"לא יהיה לך", וכל התורה כולה קבל משה מפי הגבורה.

ט.    אורות הקודש ג' עמ' שמט' – ישנם צדיקים כאלה, שהם גדולים ועצומים מאד, שאינם יכולים לצמצם עצמם בכנסת ישראל לבדה, והם תמיד דואגים ושוחרים את הטוב בעד כל העולם כולו. ומכל מקום גם הם קשורים בנקודתם הפנימית דוקא בכנסת ישראל, מפני שכנסת ישראל היא התמצית של הטוב והמעולה שבכל העולם כולו, ובאהבה וטובה שתבוא לכנסת ישראל, חוזרת היא ומקפת את כל היצור. צדיקים הללו אינם יכולים להיות לאומיים על פי התוכן החיצוני של המילה, שהרי אינם יכולים לסבול שום שנאה ושום עוולה שום הצטמצמות ושום התכווצות של הטוב והחסד, והם טובים לכל, כמידותיו של הקב"ה, שהוא טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו. והם בכל זאת צופי ישועה אדירים מאד, מפני שהם יודעים ברור ומאמינים בכל מלוא נפשם הטהורה, שישועת ישראל ישועת ד' היא, ישועת העולם ומלואו וכל אשר בו ממרומי רום ועד עמקי תחת. ..דורשים הם תמיד טובת האדם וטובת כל היצור. ומתוך דרישה זו הם מתעסקים בעסק נמרץ ובקשר נשמתי נפלא בצרכיהם של ישראל, בכל הדורות ובכל הזמנים, בכל הדרכים, בכל הערכים ובכל האופנים.

י.      מידות הראיה אהבה י' – רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם, תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית.

יא.   אורות הקודש ג' רטז' - צריך האדם להכיר את כשרונו הפנימי, וידע בעצמו אם נוצר לגדולות. אל יבהל מפני עון של גאוה, במה שיכיר את מדרגת שכלו, וערך נטיית רצונו. אדרבא מפני ענוה פסולה, המדכאת את הנשמה, ומטשטשת את האור האלוקי שבנפש, צריך להזהר הרבה יותר.

יב.   תפילת שחרית – המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.. אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו..