פרשת ויחי – הלהבה הישראלית

דף מקורות - פרשת ויחי – הלהבה הישראלית

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליג' טבת תשע"ג
א) בראשית מט' – בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין, בנות צעדה עלי שור.

רש"י - בשעה שבא עשו לקראת יעקב, בכולן קדמו האמהות ללכת לפני בניהם להשתחוות, וברחל כתיב: נגש יוסף ורחל וישתחוו. אמר יוסף, רשע הזה עינו רמה, שמא יתן עינו באמי. יצא לפניה ושרבב קומתו לכסותה, והוא שברכו אביו: 'בן פורת' הגדלת עצמך יוסף, 'עלי עין' של עשו, לפיכך זכית לגדולה.

ב) עובדיה – חזון עובדיה.. ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש.. והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש, ודלקו בהם ואכלום, ולא יהיה שריד לבית עשו, כי ד' דיבר.. ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו..

ג) סנהדרין קז: - תנו רבנן: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.. ולא כיהושע בן פרחיא שדחפו ל.. הנוצרי בשתי ידיו /המשפט האחרון השלמה של השמטת הצנזורה/.. מאי היא? כדקטלינהו ינאי מלכא לרבנן אזל יהושע בן פרחיה ויש"ו לאלכסנדריא של מצרים. כי הוה שלמא שלח ליה שמעון בן שטח.. קם אתא ואתרמי ליה ההוא אושפיזא, עבדו ליה יקרא טובא. אמר: כמה יפה אכסניא זו. אמר ליה: רבי, עיניה טרוטות. אמר ליה: רשע! בכך אתה עוסק? אפיק ארבע מאה שיפורי ושמתיה. אתא לקמיה כמה זימנין, אמר ליה: קבלן! - לא הוי קא משגח ביה. יומא חד הוה קא קרי קריאת שמע, אתא לקמיה. סבר לקבולי, אחוי ליה בידיה. הוא סבר: מידחא דחי לי. אזל זקף לבינתא והשתחוה לה..

ד) סוטה יג. - כיון שהגיעו למערת המכפלה, אתא עשו קא מעכב.. אמרו ליה: זבינתה. אמר להו: נהי דזביני בכירותא, פשיטותא מי זביני? אמרו ליה: אין.. אמר להו: הבו לי איגרתא, אמרו ליה: איגרתא בארעא דמצרים היא. ומאן ניזיל? ניזיל נפתלי, דקליל כי איילתא.. חושים בריה דדן, תמן הוה, ויקירן ליה אודניה, אמר להו: מאי האי? ואמרו ליה: קא מעכב האי עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים. אמר להו: ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון? שקל קולפא מחייה ארישיה, נתרן עיניה ונפלו אכרעא דיעקב, פתחינהו יעקב לעיניה ואחיך. והיינו דכתיב:  ישמח צדיק כי חזה נקם..

ה) ויקרא רבה כ' - א"ל הקב"ה קח נא את בנך, והלך אברהם מהלך ג' ימים. לאחר ג' ימים, ראה ענן קשור על גב ההר, א"ל: בני, רואה אתה מה שאני רואה? א"ל: הן. מה אתה רואה? א"ל: ענן קשור על גב ההר אני רואה. אמר לישמעאל ולאליעזר: רואים אתם כלום? אמרו ליה: לאו. א"ל: הואיל ואינכם רואים כלום, וחמור זה אינו רואה, שבו לכם פה עם החמור, עם הדומים לחמור.

ו) אוה"ק א' חכמת הקודש קג' – החזון בא מרוב ענין.. קהלת ה' – כי בא החלום ברוב ענין..

ז) ברכות נו. - אמר ליה קיסר לרבי יהושע ברבי חנניא: אמריתו דחכמיתו טובא, אימא לי מאי חזינא בחלמאי! אמר ליה: חזית דמשחרי לך פרסאי וגרבי בך, ורעיי בך שקצי, בחוטרא דדהבא. הרהר כוליה יומא, ולאורתא חזא. אמר ליה שבור מלכא לשמואל: אמריתו דחכמיתו טובא, אימא לי מאי חזינא בחלמאי! אמר ליה: חזית דאתו רומאי ושבו לך, וטחני בך קשייתא, ברחייא דדהבא. הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא.

ח) תהלים פז' – ד' יכתוב בספור עמים, זה יולד שם סלה. ושרים כחוללים כל מעיני בך. רש"י - לעתיד, כשיכתוב הקב"ה הע"ג לדראון, ימנה את ישראל הנבלעים בתוכם, ואת הנאנסים ביניהם, ויוציאם מתוכם, ויאמר זה יולד מאותם של ציון, ויברור אותם לו.. מצודת דוד - כל עיוני, והבטתי, ותוחלתי המה בך.

ט) במדבר טו' – ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.. רש"י - העין רואה והלב חומד והגוף עושה..

י) מלכים א' ט' – וירא ד' אל שלמה.. ויאמר.. שמעתי את תפילתך ואת תחינתך.. הקדשתי את הבית הזה, אשר בניתה, לשום שמי שם עד עולם, והיו עיני וליבי שם כל הימים. רש"י - תרגום יונתן ותהי שכנתי שריא ביה אם רעותי מתעבדא, יהא עיני שם, אם לבי וחפצי שם.

יא) אוה"ק א' חכמת הקודש סד' – אם תרצה בן אדם, הסתכל באור השכינה בכל היקום.. עלה למעלה עלה..

אוה"ק ג' מוסר הקודש נח' – הידיעה הברורה מחוללת את הרצון.. כל מה שמתברר יותר, שהטוב הוא טוב באמת, כן הרצון מתגבר. גבורת הרצון מחוללת את היכולת. שם ס' - כשהדעת מתעמקת, נוטלת היא עמה את הרצון..

שם נז' – מידת הקדושה העליונה.. באה אחרי שהשכל מתמזג עם הרצון, עד שאין להם כלל אותו הטבע ואותה התכונה שיש לכל יסוד מהם בפני עצמו, אלא אור של איזה מה חדש יוצא ממיזוגם..

יב) אגרות הראי"ה קיב' – וגדולים דברי הגר"א ז"ל: ואת עשו שנאתי, - את הטפל לעשו, אבל עקרו שהוא ראשו, בהדי אבהן דעלמא גניז.

יג) אורות ארץ ישראל ח'- בתוך הלב פנימה, בחדרי טהרתו וקדושתו, מתגברת היא השלהבת הישראלית, הדורשת בחזקה את ההתקשרות האמיצה והתדירה של החיים, אל מצות ד' כולן, לצקת את רוח ד', רוח ישראל.. בתוך כל הכלים הרבים המיוחדים לה.. וזאת היא תשוקת ארץ ישראל, אדמת הקודש, ארץ ד', שבה המצות כולן מתגלמות..