כבוד האשה אינו רק ענין של יחסי גברים נשים אלא גם של כבוד האומה וערכיה. פגיעה באשה רק בשל היותה יהודיה היא פיגוע לאומני
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליא' כסליו תשע"ח
א. בראשית לד' – ותצא דינה בת לאה.. ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו.. ויסעו ויהי חתת אלוקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב. רש"י - חתת – פחד. אונקלוס - ואמרו הכנפקת ברא יתעביד לאחתנא. רש"י – הכזונה – הפקר. את אחותנו - ית אחתנא. רבינו בחיי - ..ולא הבנתי זה. ריב"א – בא רש"י ללמדנו שאין לפרש את זה בלשון עם.. בראשית יג' – וגם ללוט ההולך את אברם.. אונקלוס – ..דאזיל עם אברם.. תרגום יונתן – ענין שמעון ולוי, לא יאי למהוי מתאמר בכנישתהון דישראל, ערלאין סאיבו לבתולתא ופלחי צלמין טניפו לברתיה דיעקב. אלהין כדין יאי למהוי מתאמר, ערלאין אתקטילו בגין בתולתא ופלחי צלמין בגין ברתיה דיעקב. ולא יהוי שכם בר חמור מלגלג במיליה עלנא, וכאיתא מטעייא נפקת ברה דלית לה תבוע יעביד ית אחתן, אין לא עבדנא ית פתגמא הדין.
ב. שפת אמת וישלח תרל"א – שכם, שמעתי מאא"ז מו"ר זצלה"ה, ראשי תיבות שכם, שם כבוד מלכותו. והוא.. המשכת רצונו יתברך גם בתוך הטבע. ולזה צריך שמירה. ודינה יצאתה יותר מדאי.
ג. יהושע א' – חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ.. רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה.. הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך ד' אלוקיך בכל אשר תלך. אלשיך - שמעתי בשם מהרי"ב (מורינו הרב יעקב בירב) זלה"ה.. הלא מאשר תראה הזהרתיך חזק ואמץ, תפול עליך אימתה ופחד, באמור אם לא היה פחד גדול לא היה צריך להזהירני כל כך שאתחזק, ועל ידי כן תכנע בעצמך, על כן אני אומר הלא תראה צויתיך חזק ואמץ אל תערוץ ואל תחת מפני כך, כי עמך ה' אלקיך וכו'. או יאמר.. היה לו להקדים אל תערוץ כו' ואחר כך חזק ואמץ, אך יאמר הלא צויתיך חזק ואמץ, ולא אמרתי שאל תערוץ מפניהם תחלה.. שאל תערוץ ואל תחת מעצמך, כי הנה עמך ה' אלקיך כו'
ד. דברים ז' כא' - לא תערץ מפניהם כי ד' אלוקיך בקרבך א-ל גדול ונורא. אונקלוס – לא תתבר.. מלבי"ם - ..היראה הגדולה תכבה את היראה הקטנה, למשל מי שנפל עליו ארי טורף ושואג לא יירא אז מפני דבורה.. ראוי לך לירא.. מה'.. תהלים פט' – א-ל נערץ בסוד קדשים רבה.. מלבי"ם - ..ונגד ההנהגה הפלאית אמר א-ל נערץ..
ה. משלי יד' - ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון. מצודת ציון – מחתת - שבר ופחד. רזון - עניינו כמו שר וכן האזינו רוזנים. תהלים פט' מא' - פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה. רש"י – מבצריו - הר הבית ומצודת ציון. ישעיהו נד' יד' - בצדקה תכונני רחקי מעשק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך.
ו. ירמיהו' א' יז' - ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם פן אחתך לפניהם. שיר השירים ח' ח' - אחות לנו קטנה.. מה נעשה לאחותנו ביום שידבר בה. אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז. אני חומה.. בראשית רבה לט' ג' - רבי ברכיה פתח אחות לנו קטנה זה אברהם שאיחה את כל באי העולם. רש"י – אחות לנו. בתחתונים שהיא מתאחה ומתחברת ומתאוה להיות עמנו.. מה נעשה לאחותינו ביום שידבר בה - כשהאומות מתלחשים עליה להכחידה.. אם חומה היא - אם תחזק באמונתה וביראתה להיות כנגדם כחומת נחשת שלא יכנסו לתוכה רוצה לומר שלא תתחתן בם והם לא יבואו בה ולא תתפתה להם. נבנה עליה טירת כסף - נהיה לה לעיר מבצר ולכתר ולנוי ונבנה לה את עיר הקדש ובית הבחירה. ואם דלת היא - הסובבת על צירה ובהיקש עליה היא נפתחת אף היא אם תפתח להם להיות הם באים בה והיא בהם. נצור עליה לוח ארז - נשים בדלתה נסרים של עץ הנרקבים והתולעת גוררתן ואוכלתן, וכנסת ישראל אומרת.. אני חומה.
ז. זוהר בלק קפח: - חטה נקודה באמצעיתא דלית חולקא לסטרא אחרא דחובא תמן.. אמר רבי אלעזר ודאי חטה הכי קרינן לה, אבל חמינן בשבטים כלהו דלית בהו ח"ט ובה אית ח"ט וקרינן חט"ה, אמר.. אי תנדע חובא דאדם הראשון דאמרו חט"ה הוה תנדע הא ואילנא דא כד נצח כלא, סטרא דטוב נקיט לכל סטרא אחרא וכפייא ליה. חברייא קדמאי פרישו מלה דא ושרו לה מרחיק חטה סתם, אתו בתראי ואמרו חטה ממש, אתא ישעיה ופריש לה דכתיב (ישעיה נד) וממחתה כי לא תקרב אליך וע"כ נקודה באמצעיתא דלא יהא חטאה. דאלו נקודה לא הוי, חטאה להוי, וחלופא בין ט' לת' תבירו לסטרא אחרא ברירו דמלה. תיקוני זוהר ע' קל: - ה' בחטה דאיהי לבערא חט מן ה' דאשתארת סלת נקיה.. תקוני זוהר יז' – בראשית עלה אתמר ראשית מעשר דגנך ודא מלכות דאיהו מעשר ואיהי עשירית לעשר ספירות ובגינה מעשרין ומוץ ותבן דאינון לבושין דחטה בהאי עלמא פטורין ממעשר ומאן דבעי לאפקא מעשר מחטה בעי לנקייה מן מוץ ותבן דאינון ח"ט ואשתארת איהי ה' נקיה.. ואיהי עשרין ותרין אתוון דאורייתא ובגין דא בהמוציא בעל הבית צריך לדקדק בה' למהוי איהי נקיה בלא פסולת..
ח. פרדס רימונים כג' – חטה.. רמז אל השכינה בתוך הקליפות.. חט ה'.. בהיותה מתלבשת בקליפות היא מכנעת אותם...
ט. ראש מילין – השבר שבא בציורים המתנגחים זה בזה, אידיאלים הסותרים זה את זה, זאת החתת, המחיתה, באה בתחילת השכלול בתור הקדמה לבנין עולמים שלם ונהדר. שני זיי"נים זה לקבל זה, מחנה מול מחנה, הזיי"ן של החיל ההורס, ולעומתו הזיי"ן של מחנה הבונה, המהרס את ההורס, מתאחדים יחדיו בהתנגשותם. וההרעשה הוה, המחיתה מתגלה, והרעיון העליון מחבר את הזיי"נים יחד, ברום עולם, יושב סתר, הגיון נורא, חושב מחשבות ועצות מרחוק, שם החי, שם החיות, שם יחש החיים אל כל אשר חיים בו מפכים, חית תוריך עדת ענייך, עז המלחמה, והמלחמה נגד המלחמה, מהוה את החיים בכל ערכיהם ומובניהם, בכל סעיפיהם והסתעפותם.
הברקה. "חית". החי"ת מורה מחתה, שבירה. הבנינים הצוריים, אחרי הגמרם במערכה אידיאלית ידועה, צריכים להשבר, כדי להבנות בצורה חדשה, יותר משוערה ומדוקדקה. הכחות העצומים שביצירה עורכים קרב זה כנגד זה, מתוך ההתנגשות באים החיים, הנכללים במבטא החי"ת, בצורה סמוכה חית.