פרשת וישלח – האמונה במאבק

דף מקורות - פרשת וישלח – האמונה במאבק

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליג' כסליו תשע"ט
א.    בראשית לב' –ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק. ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו. ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר. וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו. ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני.. ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל.. ויזרח לו השמש.. והוא צלע על ירכו.. רש"י – על פניו. אף הוא שרוי בכעס, שהיה צריך לכל זה. את אשר לו. הבהמות והמטלטלין, עשה עצמו כגשר, נוטל מכאן ומניח כאן. חולין צא. - ויאבק איש עמו עד עלות השחר. אמר רבי יצחק, מכאן לת"ח שלא יצא יחידי בלילה.

ב.     בראשית לב' - וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. רש"י - מלאכים ממש.

ג.     רש"י - ויאבק איש. מנחם פירש ויתעפר איש, לשון אבק, שהיו מעלים עפר ברגליהם על ידי נענועם. במדבר כג' - מי מנה עפר יעקב.. תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו. קובץ א' תעה' - מהירודים שבירודים, שאינם מכירים כי אם את האמת המתגלה להם בלבבם, ואינם נכנעים לשום ענין של השפעה אחרת שאינה מתאחדת בעומק נשמתם הפנימית, אע"פ שהכרתם היא קטנה חומרית ונמוכה מאד, מ"מ הם ראויים להצמחת ישועה. הם הנם עפר יעקב אשר מי מנה אותם, ומעפר זה תצמח צמיחת אמת ליעקב, ההולכת ועולה מעלה מעלה.

ד.     בראשית לד' - ותצא דינה בת לאה.. שפת אמת וישלח תרל"א – שכם, שמעתי מאא"ז מו"ר זצלה"ה, ראשי תיבות שכם, שם כבוד מלכותו. והוא.. המשכת רצונו יתברך גם בתוך הטבע. ולזה צריך שמירה. ודינה יצאתה יותר מדאי. אוה"ק ב' הקודש הכללי כד' - מה שאין הצדיקים וטהורי הלב שבעולם מכירים יפה את התפקידים של העולם הגשמי, על ידי ההתעלות שלהם וההתרחקות של חפצם מכל עניני החומר, אף על פי שגורם להם בפנים ידועים התרוממות נפשית, מכל מקום לעולם הוא גורם ירידה והשפלה, ומההשפלה של העולם חודר רוח של השפלה אחר כך גם אל אותם הגדולים עצמם. ואפילו אותו הריחוק, שהם מתרחקים מידיעת הרע הגמור והזוהמא של הטומאה, גם כן הוא גורם ירידה לעולם, אלא שהם מצד עצמם נמלטים מפח היקוש של הזוהמה כיון שהם מעבירים ממנה את עיניהם. אבל סוף כל סוף אותה הירידה שההתגברות של הזוהמא גורמת לעולם על ידי מה שהיא אינה מתחלשת על ידי אותה הידיעה שהיו טהורי הנשמה יודעים אותה, שאז היו מתאמצים לשברה ולכלותה, היא חוזרת ופוגעת בהם, והם סובלים מזה מועקה כללית. אמנם כל אותו המעמד עומד הוא רק כל זמן שלא התעלו קדושי העולם למצב הגבורה האלוקית העליונה, שאז יראה של פחדנות כמוסה בלבבם מפני הכרת החמריות, וקל וחמר מפני פגישת הרע, והם מוכרחים להתבודד בגנזי קדושים, ולהניח את העולם עם זוהמתו להתפשט, כפי הטבעיות הגסה שלו. אבל כאשר יבא להם התור העליון, ועל ידי האור הגנוז שבתורה ודעת קדושים יתעלו למדת הגבורה הנאדרה בקודש, אז לא יפחדו עוד, לא מהכרת החומריות וכל תפקידיה, ולא מפגישתה של הטומאה עם כל זוהמתה. כי בטוחים שבכל מקום שיסתכלו שם בעיני קדושת גבורתם, החומר יתעלה, ויתעדן בעדן קודש, והזוהמא של הטומאה תכלה, ותכנע כולה לפני אור הקודש, ואז יתגדל ויתקדש שם ד' א-ל אמת, ומאופל ומחשך עיני עורים תראינה, והיה ד' למלך על כל הארץ, והאלילים כליל יחלף.

ה.    בראשית לב' - וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו. ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם.. אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה. ויאמר יעקב.. ד' האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך.. הצילני נא.. פן יבוא והכני.. ואתה אמרת היטב איטיב עמך..

ו.      בראשית לד' - ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ.. ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני.. ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו. אגרות הראי"ה תתקה' - ואנוכי מוטב לי שאקרא שוטה כל ימי, ואת אש אלוקים הבוער בנשמתי לא אעצור. את השלהבת המתלקחת בלבבי מוכרח אני ליתן לה מקום להגלות, ישמע הדבר או ילעג..

ז.     בראשית לה' - ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם. ויסעו ויהי חתת אלוקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב. בראשית לו' - ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו.. וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם. רש"י – וילך אל ארץ - לגור באשר ימצא.

ח.    אוה"ק ג' מוסר הקודש צב' - מי הקשיב סוד שיח רעש מלחמת העולם, הטוב והרע בהאבקם על משטר העולמיות, אשר בצורה זעירא ונקודתית מתגלה כעין צביון זה בנפשו של אדם, במלחמת חייו החיצוניים והפנימיים. רב קשב אנו קושבים. המלחמה מעוררת גבורה. שפעת החיים העולמיים אל הטוב מתגברים על ידי הניגוד העצום של כל התוכן של הרשעה, הגימנסתיקה העולמית מאזרתה בגבורה.

ט.    אוה"ק ד' האהבה הכוללת לג' - חסרון יש ביראה מצד החיצוני שלה, שהיא מרככת את הלב יותר מדאי, עושקת מן האדם את תכונת גבורתו, ועל כן נשאר הוא מצדה, כגבר אין אונים. ובזה מונעת היא היראה, אפילו כשהיא יראה אלוקית, נובעת ממסורת טהורה מעיקרה, את שכלולו של העולם, ואת שלמות צורתו של האדם. כשהדברים באים למדה זו, כשמדת היראה מתמלאת בתמרורים רבים, עד שהשפעתה מועלת לדכא את הלב יותר מדאי, כשנשקע בה הרוח יותר מדאי, אז כבר מוכנת היא באנושיות רוח אחרת, רוח הפקרות, הבאה להפיג את ארסה של היראה החיצונה. כששתי הרוחות החיצוניות הללו מתאבקות זו בזו, מתמלא העולם שכרון, ואבק עולה עד כסא הכבוד, חולשה, קנאות, צביעות, ורשעות מרורה מעבר מזה, עזות, תחרות, והפקרות ונביקת רוח מעבר מזה, מפילים חללים רבים, וההמון הולך ונמוג, עד אשר יזרח שמש צדקה, והדעה האלוקית העליונה תופיע בגבורתה, ותביא מרפא בכנפיה.