היחודיות הלאומית הישראלית רק מרוממת את אהבת כל האדם ומחזקת את האגודה הכללית האוניברסלית של האנושות כולה
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכד' תשרי תש"פ
א. בראשית ה' – זה ספר תולדת אדם.. רש"י - זו היא ספירת תולדות אדם, ומדרשי אגדה יש רבים.
ב. ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד - ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר, זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה. ע"ז ה. - והאמר ר"ל, מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם וגו', וכי ספר היה לו לאדם הראשון? מלמד שהראה לו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור ופרנסיו, כיון שהגיע לדורו של ר"ע, שמח בתורתו ונתעצב במיתתו, אמר, ולי מה יקרו רעיך אל [וגו'] [תהלים קלט']; וא"ר יוסי, אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף, שנאמר: [כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף] כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי (ישעיהו נז' טז'). רש"י - עד שיכלו וכו' - אוצר יש ושמו גוף ומבראשית נוצרו כל הנשמות העתידות להולד ונתנם לשם. תוספות - וא"ת מ"מ יכלו ע"י עובדי כוכבים שיהו מולידים ואומר הר"ר אלחנן דנשמות של ישראל ושל עובדי כוכבים אינן בגוף א'.
ג. קובץ ו' רמג' - קדושת ישראל המיוחדת, וגם החשק של המחשבה העליונה והדבקות הא-להית, צריך שיהיה מרוצף באהבת הבריות. ואם יזדמן הדבר לבוא בשיחה עם נכרי, לא יוזז עוז הארת הקודש. ואם יכניס על ידי זה בלב אור האהבה הכללית לכל האדם ולכל היצורים, הרי זה בא מהכלל הגדול של אלה תולדות אדם, הגדול גם מכלל של ואהבת לרעך כמוך. ומשכיל על דבר ימצא טוב, איך להזהר מהתכנים הזרים שכל נפש המונית לקויה בה, קל וחומר נפש נכריה, וישאר האור הפנימי בצביונו השלם, והתרחבותו תוסיף עליו עז תפארה. קובץ ה' רסה' - ומי שחושב שיוכל לערב את מזג נשמתו בנשמה אחרת של עם אחר, הרי הוא טועה, ונוטל את חייו מן העולם. אבל בערך הכללי, ביחש לבנין העולם כולו, הרי כל העמים כולם, וישראל בכללם, שואבים חייהם מיסוד נשמת האדם הכללית, אלה תולדות אדם, שהוא הכלל הגדול בתורה. אמנם דוקא מתוך ההכללה הרחבה יוכר המעמד והעליוניות של ישראל בעולם, והתפקיד הנשמתי שלו בתור פועל תדירי להעלאת נשמת העמים כולם, על ידי הקישורים הרבים, העצמיים והמקריים, שיש בין נשמתו המיוחדה לנשמת כל האדם על פני האדמה, מצד האגודה הכללית, שהיא מתבלטת יותר ויותר על ידי הבירור שמתבררת יפה ההבדלה הגדולה שבין ישראל לעמים. קובץ ו' קכד' - קצת קדושה נדבקה בעשו על ידי אחיזתו של ידו הקדושה של יעקב בעקיבו, ובזה יש קדושה ניצוצית גם בעקב עשו, חוץ ממה שראשו כלול בקדושה. ובזה יומלט לעתיד לבוא, רק ביתו ישרף, ובעצמו יכלל בקודש, ועתיד להטהר, והר"ע של ראש עקב יוחזר לטוב. ובנגיעת שרו של עשו בכף ירך יעקב, יש פגימה של טומאה, שמפני זה סובלים ישראל הגליות.. ומראש עקב כף יוכלל הריעות, ואהבת לרעך כמוך, שכל התורה כלולה, כי בצירוף כולם מושפעים הם מאהבת הקודש, ורוח ישראל תחיה אותם להאיר בהם את כל תפארת יעקב, ונלוו על ד' לשרתו ולאהבה את שם קדשו להיות לו לעבדים.
ד. אורות הקודש ג' עמ' שמט' – ישנם צדיקים כאלה, שהם גדולים ועצומים מאד, שאינם יכולים לצמצם עצמם בכנסת ישראל לבדה, והם תמיד דואגים ושוחרים את הטוב בעד כל העולם כולו. ומכל מקום גם הם קשורים בנקודתם הפנימית דוקא בכנסת ישראל.. צדיקים הללו אינם יכולים להיות לאומיים על פי התוכן החיצוני של המילה, שהרי אינם יכולים לסבול שום שנאה ושום עוולה שום הצטמצמות ושום התכווצות של הטוב והחסד, והם טובים לכל, כמידותיו של הקב"ה, שהוא טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו. והם בכל זאת צופי ישועה אדירים מאד, מפני שהם יודעים ברור ומאמינים בכל מלוא נפשם הטהורה, שישועת ישראל ישועת ד' היא, ישועת העולם ומלואו וכל אשר בו..
ה. שמות רבה מ' ג' - ראה קראתי בשם בצלאל, הה"ד (קהלת ו' ד') 'מה שהיה כבר נקרא שמו', אמר הקב"ה מי שהתקנתיו מראש שיעשה המשכן כבר קראתי לו שם, מהו 'ונודע אשר הוא אדם', עד שאדה"ר מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו, יש שהוא תלוי בראשו של אדם, ויש שהוא תלוי בשערו, ויש שהוא תלוי במצחו, ויש בעיניו, ויש בחוטמו, ויש בפיו, ויש באזנו.. אלשיך ישעיהו מא' כד' - אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף, שפירושו אצלי ענין מאמרם ז"ל בשמות רבה, על פסוק ראה קראתי בשם כו', כי כל הנשמות העתידות לבא בעולם עד סוף כל הדורות, כלן נמצאו באדם הראשון, והוא כי נפשו היתה כוללת כלן וכל נפש ונפש מישראל הוא חוטר מגזע אדם, יש מבחינת ראש ויש מבחינת יד ויש מבחינת רגל שהם הדרגות ברוחניות.. והנה בהתקלקל אדם, הוצרכו כולן ליתקן ע"י בואן כלן לעולם, פעמים רבות בגלגול.. עד יתוקנו.. סידור התפילה לרוקח עו' - ובא לציון ג'ואל ו'לשבי פ'שע ר"ת גוף, ר"ל עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. ב"מ פה: - שמואל ירחינאה אסייה דרבי הוה, חלש רבי בעיניה. א"ל אימלי לך סמא. א"ל לא יכילנא. אשטר לך משטר, לא יכילנא. הוה מותיב ליה בגובתא דסמני תותי בי סדייה, ואיתסי. הוה קא מצטער רבי למסמכיה, ולא הוה מסתייעא מילתא. א"ל לא לצטער מר, לדידי חזי לי סיפרא דאדם הראשון, וכתיב ביה, שמואל ירחינאה, חכים יתקרי, ורבי לא יתקרי, ואסו דרבי על ידו תהא.
ו. נצח ישראל לב' - ..קודם ימי המשיח יש לנשמות הצירוף אל הגוף. אבל לימות המשיח, לא יהיו הנשמות מוטבעות בגוף, אבל יהיו נבדלים מן הגוף. אוה"ק ג' צפיה לישועה יח' - אנו רואים עולם מלא של נשמות ישנות, נשמות שבגוף, נשמות ששמרי הגוף מתאחזים בהן, שאין להן המעוף הגמור, הטיסה העליונה, שמעל כל שאר וגוף, ממשלה מוחלטת על הגוף ועל כל ערכי הגוף. ואותו האוצר הגדול המלא נשמות שבגוף מוכרח שיכלה.. ואחרי כן אור חדש יופיע, אוצר חיים חדש ומלא רעננות, נשמות חדשות, מלאות הופעת חיים גאיוניים.. אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף..
ז. ויקרא רבה אמור כט' - ביום ר"ה בשעה ראשונה עלה במחשבה.. בחמישי רקמו בששי עשאו גולם בשביעי נפח בו נשמה.. התקופה הגדולה - קול התור פ"א – עקבות משיחא בכללות נפתחו תחלה בשעה הראשונה של בוקר יום הששי לשתיתאה, היינו שנת ת"ק לאלף השישי דנא. ומשעה לשעה מתקדמים העקבות מבחינות רבות. וכנודע כל שעה ארבעים ואחת שנה ושמונה חדשים.. הערה יז' – הכונה לשעות יום הששי שבו נברא האדם..