בסדום "קידשו" את סד החומריות האנוכית האטומה ואת זה בדיוק משיח מתקן כשהוא פורץ מתוך סדום ושובר את חומות היאוש והרוע
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לטו' חשון תש"פ
א. בראשית יח' – וישקפו על פני סדם.. וד' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה. ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ.. ויאמר ד' זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד. ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה.. רש"י - כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך, שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת רוגז לרחמים. סנהדרין קט: - הויא ההיא רביתא דהות קא מפקא ריפתא לעניא בחצבא, איגלאי מלתא - שפיוה דובשא ואוקמוה על איגר שורא, אתא זיבורי ואכלוה. והיינו דכתיב.. כי רבה. ואמר רב יהודה אמר רב: על עיסקי ריבה. ב"ר לך לך מא' ד' - א"ר יצחק, מצאתי דוד עבדי (תהלים פט'), היכן מצאתיו, בסדום.
ב. בראשית יג' - וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה.. ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם.. ואנשי סדם רעים וחטאים לד' מאד. ב"ר לך לך מא' ז' – רעים, אלו לאלו. חטאים, בגילוי עריות. לה', בעבודת כוכבים. מאד, בשפיכות דמים. הוריות י: - א"ר יוחנן, כל הפסוק הזה לשם עבירה נאמר: וישא לוט. ותשא אשת אדניו את עיניה. את עיניו. ויאמר שמשון.. היא ישרה בעיני. וירא. וירא אותה שכם בן חמור. את כל ככר הירדן. כי בעד אשה זונה עד ככר לחם (משלי ו'), כי כלה משקה. אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי (הושע ב'). בראשית יט' - ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם. רש"י - במשכב זכר.. שופטים יט' - ..והנה אנשי העיר.. נסבו את הבית.. ויאמרו.. הוצא את האיש.. ונדענו. רש"י - משכב זכור.
ג. קובץ א' תשכט' - הרשעים אינם יכולים להסתכל באור החסד במקורו, בחכמה העליונה, וממילא חפץ החיים אצלם הוא רק אסון, בין לעצמם בין לעולם ולההויה כולה, ונטית המין, המביאה את החיים למציאות, קליפתה התאונית היא אצלם כל מה שיש להציל ממנה. וזהו מאיסותה של הערלה ושורש טומאת הזימה. ועצם החיים אינם להם שום שיווי, וממילא יצרא דשפיכות דמים גדול לעומת יצרא דעריות. ושניהם נאחזים ביצרא דע"ז, שהוא אלהים אחרים, דינים קשים, עורים ורעים, נדחפים מרצון שובב נוטה להרע. והצדיקים הם להיפוך מכל זה, מגלים את אור חסד עליון בהוייתו, ורואים בנטית המין הקדושה העליונה, ברוממות החכמה המאירה בחסד, וממולאה בלשד טל הדעת. והחיים יקרים לאין שיעור, מפני שהם נובעים ממקור היקר העליון, הטוב הכמוס, המנצח את כל נצחי נצחים. ובא החסד ואהבת הבריות במקום יצרא דשפיכות דמים, והוד הקודש והצנע לכת, בידיעה פנימית אזורה בגבורה של לבת קודש, במקום יצרא דעריות, ושניהם אחוזים במקור דעת עליון, היונק מחסדי עולמים שבמחשבה הכמוסה, מקור כל התענוגים, האורות המצוחצחות, המפתחים כל טוב וכל נדיבות, כל יופי וכל גבורה ושמחה וכל נועם עליון בעולמים כולם. אורות התשובה יב' י' - המתודה העוזבת את האמת והמשפט והולכת אחרי לבבה, זו מינות, הגוררת אחריה כל רצח וכל זימה. אורות התחיה נט' - הנסתר ינצח את העולם בחפשיותו אשר לא תדע גבול של מועקה, ודוקא הוא יודע דוקא בדיוק נמרץ את הגבול של כבוד ושל חכמה ויושר לבב.
ד. איוב יג' - ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי.. רש"י - ..עץ גדול שנותנין בו רגלי האסורים.. אבן עזרא - כמו ושדת אותם בסיד שיראו בו כל ארחותי. דברים כז' - והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ.. והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד. וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת.. בראשית יד' - כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח. תנחומא לך לך ח' - עמק השדים שהיתה מניקה אותן.. הוא ים המלח שבעונם נעשה אותו עמק למים מלוחים. איוב ו' יד' - למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב. סנהדרין צד. – לםרבה (קרי: למרבה) המשרה ולשלום אין קץ..(ישעיהו ט'), אמר ר' תנחום, דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח, וזה סתום? ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקב"ה, רבש"ע, ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח? לכך נסתתם. חבש פאר דרוש א' עמ' נג' – חזקיה היה צדיק גמור ועיקר מחשבתו רק בענין תורה.. אבל ישוב ארץ ישראל היא בעצמה דבר קדוש ונשגב, והצלחת ישראל בא"י גורמת.. להכיר לכל באי עולם גדולתו יתברך והשגחתו.. וזאת היא תכלית ביאת המשיח, לומר שלום לרחוקים ולקרב הכל תחת כנפי השכינה.. והנה חזקיה כיון שראה שעיקר הנס היה לתועלת כבוד עם ד' ועשרם.. וענייני עוה"ז לא היו חשובים כל כך לחזקיה להתעורר לומר עליהם שירה.. אבל מעלת משיח היא, שכל ענייני עוה"ז יעלה אותם להשתמש בקדושה.. תיקוני זוהר ה' - ם סתימא איהי מ"ם רבת"א מלםרבה המשרה.. ובגינה אתמר לגבי כלה תהא לי מקודשת בטבעת זו ם..
ה. מלכים א' ו' - ויעש לבית חלוני שקפים אטמים. ברכות נח. - רב ששת נתן עיניו בו, ונעשה גל של עצמות. ישעיהו כה' - ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים.. בראשית יט' יא' - ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים..
ו. ירושלמי קידושין ד' א' - ר' אבא בר זימנא בשם ר' הושעיה גדול הוא קידש השם מחילול השם. שיחות הרצי"ה דברים 569 – יש שני מובנים למ"ם בעברית. מ"ם היתרון.. זה גדול מזה, ומ"ם היחס.. זה יוצא מזה.. כשקידוש השם מתגלה מתוך חילול השם.. זהו קידוש השם הגדול ביותר. האור מתגלה מתוך החושך. גדול קידוש השם הבא מתוך חילול השם.
ז. אורות ישראל א' ו' - שתי נטיות מתרוצצות הננו פוגשים בנפש האדם, לשתי מגמות מחולפות. נטיה למלא את כל שאיפת הרע.. ולעומתה.. שאיפת הטוב.. והשלום מתכונן ע"י כבישת אחד מן הצדדים בדרך כניעה לצד השני, או - מה שהוא למעלה מזה - בדרך כריתות ברית והתאחדות גמורה, באופן שהצד המנגד מתהפך כולו, עם כל כחותיו, להצד שכנגדו לחם. אורות התשובה ט' ג' - זרם הרצון גומר את פעולתו בתוקף דוקא על ידי צאתו מהלחץ. בעלי תשובה ממשיכין בחילא יתירא את עז החיים ממקור הטוב. זוהר חיי שרה קכט: - ר' יוסי אמר.. דמאריהון דתשובה.. קריבין למלכא יתיר מכלהו ואינון משכי עלייהו ברעותא דלבא יתיר ובחילא סגיא לאתקרבא למלכא.