כח ההסברה עומד במרכז גילוי האמת המוסרית הישראלית, אך כשהוא מתחיל לשרת אינטרסים הוא פועל כבומרנג מרסק ערכים
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לג' חשון תשפ"א
א. בראשית ו' – ויאמר א-להים לנח קץ כל בשר בא לפני.. בראשית י' - וכוש ילד את נמרד.. הוא היה גבר ציד לפני ד'.. רש"י - צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום. עירובין נג. - ויהי בימי אמרפל, רב ושמואל, חד אמר נמרוד שמו, ולמה נקרא שמו אמרפל, שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, וחד אמר אמרפל שמו, ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו.
ב. בראשית כא' - ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ד' א-ל עולם. רש"י - על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה
א-לוה לכל העולם. לאחר שאוכלים ושותים אומר להם ברכו למי שאכלתם משלו, סבורים אתם שמשלי אכלתם, משל מי שאמר והיה העולם אכלתם.
ג. בראשית כה' - ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד.. ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו.. רש"י - יודע ציד - לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצות. אבן עזרא - יודע ציד לעולם מלא מרמות, כי רוב החיות בדרך מרמה יתפשו. בראשית כז' - ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן. רש"י - ..שחמד אותן מן נמרוד.
ד. שמות ד' - ויאמר משה.. לא איש דברים אנכי.. כי כבד פה וכבד לשון אנכי. ויאמר ד' אליו מי שם פה לאדם.. ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר.
ה. עירובין נג. - רבינא אמר, בני יהודה דגלו מסכתא נתקיימה תורתן בידם, בני גליל דלא גלו מסכתא לא נתקיימה תורתן בידם.. דוד דגלי מסכתא כתיב ביה יראיך יראוני וישמחו, שאול דלא גלי מסכתא כתיב ביה ובכל אשר יפנה ירשיע. רש"י - דגלו מסכתא, למדו לאחרים, כך שמעתי. לישנא אחרינא: מפרשין שמועותיהן ומדקדקים בטעמו של דבר עד שמתיישב בלבן. דוד דגלי מסכתא, כדאמר בברכות שהיה יגע בתורה ומורה הוראות.. ירשיע, לא היה זוכה להורות כהלכה.
ו. אם הבנים שמחה רנו' – וראו אחיי איך שהשתמשו אז במודערנא מידות, שמשתמשים בזמננו כשרוצים לרכוש את לב ההמון לדבר מה שקוראים "פרפאגאנדא"... ועתה אחי התבונן וראה איך שלא התעצלו אז להשתמש באמצעים שונים של כזבים וערמומיות, ולא חסו על שום טרחה להטריח ולשלוח באהלים של שישים ריבוא אנשים, כדי להטעות את כל העם ולעורר בקרבם שנאה ושטנה ומיאוס בארץ חמדה.. והנה איתא במגן אברהם, שהטעם שאנו נעורים בליל שבועות הוא כדי לתקן מה שקלקלו אבותינו אז במתן תורה, שישנו בלילה הזה. והנה אם על קלקול קל כזה הנהיגו רבותינו לתקן זאת, על אחת כמה וכמה שעלינו לתקן קלקול רב כזה, אשר כל חיינו וכבודנו וכבוד ד' יתברך, וכבוד תורתנו הקדושה, וכבוד מלכות בית דוד וכבוד ארצנו הקדושה תלויים בו. והנה כמו לגבי תיקון ליל שבועות, שהתיקון הוא שאנו משלימים עתה מה שהיינו צריכים לעשות אז – להיות נעורים כל הלילה.. כמו כן בתיקון הקלקול של המרגלים ושל כל הדור ההוא.. עלינו להשלים את מה שחסרו אז.. וכמו שעשו אז.. עבודה של פרפאגאנדה, עשו ארגון תעמולה שלם וארגנו אנשים לשכנע נגד ארץ ישראל, מה שקורין עתה משרד התעמולה, כמו כן צריכים אנו להעמיד גם כן, מערכת תעמולה שתחדור לכל בית יהודי ותעבוד על כל נשמה יהודית למען ארץ ישראל..
ז. אורות ישראל ז' א' - התגלות רצון הטוב בדבור ובמעשה מרוממת את הרוח וקובעת מהלך לשטף הרצון לטובה, ולא רק באותה הנפש שבתוכה מתגלה זה הרצון כי אם במדה ערכית בכל הנפשות כולן, ביחוד אמיץ הוא הרושם על כללות האומה. אורות ישראל א' ח' - אור השכינה הוא כנסת ישראל, האידיאל הישראלי השורה באומה כולה, העושה אותה לחטיבה אחת בכל דורותיה. כשהאורה הגדולה הזאת מתגלה בארץ, מתגלם בחיים המעשיים והשכליים, הכל מתברך.. הכל עלז שמח ומרנן, מפני שכנסת ישראל נחתת לאשראה בארעא.
ח. שמות כא' - ואשר לא צדה והא-להים אנה לידו.. רש"י – צדה, לשון ארב.. ולא יתכן לומר צדה לשון הצד ציד, שצידת חיות אין נופל ה"א בפועל שלה.. ומנחם חברו בחלק צד ציד, ואין אני מודה לו. ואם יש לחברו באחת ממחלוקת של צד, נחברנו בחלק, על צד תנשאו, צדה אורה.. שמואל ב' ה' - וילכד דוד את מצדת ציון.. וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד.. ד"ה א' יא' - וישב דויד במצד על כן קראו לו עיר דויד. מלבי"ם - ..דוד עצמו קרא שם זה רק להמצודה, והעם נתנו אח"כ שם זה גם להמצד, היינו לכלל הר ציון. ישעיהו סו' - ..על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו.. ישעיהו ס' - שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך.. ובנתיך על צד תאמנה. יחזקאל יג' יח' - ..כה אמר ד'.. הוי למתפרות כסתות.. לצודד נפשות.. רש"י - הן צדות הנפשות לגיהנם שמחזיקות ידי הרשעים לקסום להם שלום ומרפות ידי צדיקים לקסום להם רעה.
ט. ראש מילין צד"י - הצדדיות, הרישום של היחש של כל נושא בכל ערכיו אל מה שחוץ לו..
י. אוה"ק א' ההופעה הנשמתית טז' - כל המחשבות הקדושות, והדעות הנשגבות, צומחות הן על המרחב של השדה אשר ברכו ד'. והנם עולים תמיד בכל עת ובכל שעה, בכל רגע ובכל חלקי הרגע, צמחים חדשים ונפלאים, ציצים ופרחים, כמו שעולה תמיד ההשפעה של החיים לעינינו, והשפעת הקיום בכלל, הכל משפע השכל העליון והחיים המושפעים בו, המופיעים על ידו. וחכמי לב, משכילים מקוריים, מקבלים את המחשבות ממקור הקודש, מעבדים אותן בעיבוד שכלי והרגשי. ולפי מדת הדבקות האלהית, השכלית וההופעית, שלהם, ככה הם מתקרבים יותר אל מקורם של הדברים, והם מאספים אליהם את התבואות הללו.. והם הם מחצדי חקלא, אוספי תבואת השדה, אשר אור ד' זרוע בו. ולפי רוב הקציר, ככה תגדל ברכת הצמיחה. כי הארץ נתן לבני אדם, לעבדה ולשמרה. שמואל א' כ' - ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך. ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל. ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה.