האמונה וגילוי האור הפנימי שבחיינו הופכים את השגרה היומיומית הרדומה והמשעממת לחוית חיים מלאי אור ושמחה מתחדשת
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לט' כסליו תשפ"א
א. בראשית לא' – ויקח יעקב אבן וירימה מצבה. ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל. ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד. ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד. והמצפה אשר אמר יצף ד' ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו. אונקלוס - וסכותא דאמר ייסך מימרא דד' בינא ובינך ארי נתכסי גבר מחבריה. רמב"ן - ולפי דעתי שהיא האבן שהקים יעקב מצבה.. על כן קרא שמו גלעד, והמצפה קרא, כי אמר יצף ה'.
ב. שבת קטו: - תרגום שבתורה מאי ניהו - יגר שהדותא. שיחות הרצי"ה דברים עמ' 79 – ארמית היא עליונה מכל הלשונות, אבל כמובן פחותה מלשון הקודש.. התורה כולה בעברית, חוץ ממלה אחת בלבד: "יגר שהדותא".. בנביאים נמצא פסוק שלם.. ובכתובים - אצל עזרא נחמיה ודניאל - יש כבר פרקים שלמים. ככל שהקדושה יורדת, כך גוברת הארמית. שם הערה 18 - מדוע הזוהר כתוב דווקא בארמית?.. לא רצו שיהיו הדברים מובנים לכל אחד..
ג. אלשיך – לבן אמר בלשון ארמי שהוא לשון מיוחד לחיצונים, שעל כן אין מלאכי הקדש מבינים אותו.. אך יעקב קראו גלעד בלשון קדש, ובלשון יחיד, לרמוז אל ה' אחד שהוא העד באמת..
ד. בראשית כט' - ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן.. ויהי כאשר ראה יעקב את רחל.. ויגל את האבן מעל פי הבאר.. רש"י - כזה שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית, להודיעך שכחו גדול. בעל הטורים - ב' במסורת. הכא ויגל את האבן. ואידך ויגל כבודי. שכיון שראה אותה שרתה עליו שכינה ורוח הקודש (ב"ר ע יב). וזהו ויגל כבודי, כדכתיב (תהלים נז) עורה כבודי. ד"א אימתי ויגל כבודי, כשיתקיים ויגל את האבן, כשיסיר יצר הרע שדומה לאבן (ב"ר ע ח). תהלים טז' - שויתי ד' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט. לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח. מלבי"ם - שהלב ישמח בשמחה תמידית, כי יתגבר על יצרו תמיד עד שלא יהיה זה אצלו דבר מתחדש כמי שפעם נוצח ופעם לא, וכבודו שהיא הנפש הרוחניות תגל, כי יתחדש לה בכל פעם מדרגה חדשה ותלך מחיל אל חיל.
ה. יהושע ד' - והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו. ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל. יהושע ה' - בעת ההיא אמר ד' אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית.. ויאמר ד'.. היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה.. ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח.. רש"י - גלותי - הסירותי כמו גל מעלי חרפה, ויגל את האבן. שופטים ב' - ויעל מלאך ד' מן הגלגל.. ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ.. ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם. ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת.. ולא שמעתם בקלי.. מצודת דוד - מן הגלגל - שמה באה לו הנבואה. שמואל א' יא' - ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה. אלשיך - כי שם היה מקום קדוש מהמצפה, כי שם היה משכן ה' ארבע עשרה שנה. שמואל א' טו' - ..וישסף שמואל את אגג לפני ד' בגלגל. מלכים ב' ב' - ויהי בהעלות ד' את אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן הגלגל. הושע ט' - כל רעתם בגלגל. רש"י - שם הרבו לעבוד עכו"ם בבמות לפי שהיה שם המשכן בתחלה היו אומרים להם נביאי הבעל שהוא מקום נבחר והוא היה למלכי ישראל.
ו. שמואל א' ז' - ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל ד'. שמואל א' י' - ויצעק שמואל את העם אל ד' המצפה.. וילכד שאול בן קיש.. וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך. יהושע יא' - ויהי כשמע יבין מלך חצור וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף. ואל המלכים אשר מצפון.. בארץ המצפה.. עם רב כחול אשר על שפת הים לרב וסוס ורכב רב מאד.. ויאמר ד' אל יהושע אל תירא מפניהם.. רד"ק - ואפשר כי בנה שם יהושע מזבח מפני התשועה הגדולה שהיתה שם ומפני זה היו ישראל נקבצים שם בעת שהיו צריכים למלחמה או לדבר גדול וכן מצאנו ביפתח לפני ה' במצפה וכן בדבר פלגש בגבעה אל ה' המצפה וכן אמר שמואל במלחמ' פלשתים קבצו אלי כל ישראל המצפתה וכן כשהמליך שאול.. נראה מכל אלה הפסוקי' כי מזבח היה שם ובית מקודש לתפלה ולקבוץ ישראל באותן הימים. שמואל א' ז' - וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו. והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה.
ז. אוה"ק ב' החיות העולמית לו' – החפץ האדיר של לאשתאבא בגופא דמלכא, לשוב אל מקור המציאות, העליונה, הטהורה, החפשית, האיתנה, במקור אור אין סוף, נטוע הוא בכל היקום, בכל היצור כולו. והוא הוא הכח היסודי המגלגל את כל תנועת ההויה, ההתפתחות, והמכונה המשכללת, המוציאה אל הפועל את כחותיה בכל עולם ובכל שדרה לפי ערכם, והוא הוא היסוד הפנימי, המניע את הגלגל התרבותי אשר לאדם, למפלגותיהם, ולגוייהם. והוא סובב והולך בכל היצור, לא יצא מכללו החלק היותר זעיר שבחלקים היותר קלילים שבההויות היותר דלולות מעבר מזה, ולא יעברו גבולו המוני עולמים נעלים ונערצים של שרפי קודש, אראלי שחק ואצילות יפעת רוממות קדשים מעבר מזה.
ח. אורות ישראל ותחיתו יב' – הסקירה הרואה את הכח הא-להי החי ופועל בתועפות גבורותיו ורוממות קדשו בכל מסבות הטבע, בכל הליכות רוחות האדם, בכל סבוכי המלחמות, בכל תכני תעתועי האישים והעמים, היא מסדרת אור קדוש על מלא כל העולם. היא מחברת את הנפש העולמית עם רוחה ונשמתה, מאגדת את כל המפעל והמעשה המסותר בחגוי סלעים וסתרי מדרגות אל כל הגלוי והמופיע בפליאות נוראות, ביד חזקה ובזרוע נטויה, באותות ובמופתים, בגלוי שכינה ובנבואה מאירה. והחבור הזה, השכלי, מתמם את צביון האדם ומחיה את העולם, כשאור ישראל מתגלה על ידי עמק הדעת ומעמקי האמונה לראות, איך כל העלילות מראש ועד סוף, מראש מקדמי תבל עד אחרית ימים אחרונים, מתועפות תנועות רוחניות אדירות, הופעות שכליות ומוסריות מלאות וטובות, חדושי חכמות ומדעים נשגבים ומשכללים, כל הארות תוריות בכחות כלליים ופרטיים, כל זהרי רוח הקדש וכל השפעות צדיקים יסודי עולמים, הם וגורמיהם העליונים והתחתונים – הכל תנועת עולמים גדולה אחוזה בהם, תנועת הארת אורו של משיח..