כשנדמה לאדם שהגיע אל החוף ונגמרה הקרקע היציבה מתחת לרגליו דוקא אז הוא הזמן להתחדש מבראשית באור חדש וגדול
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכד' תשרי תשפ"ג
א. בראשית ג' – וישלחהו ד' א-להים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם. ויגרש את האדם..
ב. דברים לד' - ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל. רש"י - שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר (שמות לד) אשר שברת, יישר כחך ששברת.
ג. אוה"ק ג' טהרת מדות הנפש כז' - כשמרגיש אדם שהוא עלוב, ריקני, אין לו איל רוחני, ונופל הוא ומתמוטט, ידע שאור גדול מוכן לפניו, וכל הגרעונות, הביטולים, בין המעשיים, בין הרוחניים, בין החיוביים בין השליליים של כל ימי חייו הנם מתיצבים לפניו, וכל עונותיו מעידים עליו, והרי הוא תוהה, מתחרט מתוך מכאובים רבים, והוא מתרומם ושב, יוצא מעומק התהום אל גבעת הרום, מטומאה לטהרה, מאפלה לאור גדול. ובדרך יציאתו ועלייתו הרי הוא עובר מדורי חושך, שמשעממים אותו כל כך, אבל הוא יודע כי רחום וחנון ד', וכי גם כי ילך בגיא צלמות לא יירא רע, כי ד' עמו. ומתוך נבכי תהומות אל ד' יזעק וקולו ישמע, ולאור דעת יקרא ויאיר לו, וחכמה וחסד יתמכוהו ויעטרוהו, ומהרה ישוב לבצרון, מלא חכמה שמחה וגבורה.
ד. מלכים ב' יט' - ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו.. באו בנים עד משבר וכח אין ללדה. רש"י - עד משבר - עד צרה הדומה לאשה יושבת על משבר ואין בה כח לילד, משבר שם מושב אשה הכורעת לילד.
ה. אוה"ק ג' טהרת מדות הנפש כו' - כשמרגיש האדם שנהרס הרבה ברוחניות, ידע שהגיע לו התור לבנית בנין חדש, יותר נעלה ונשגב, ויותר קיים ומפואר, ממה שהיה בראשונה, ויתחזק ויתאמץ בתיקון מעשיו ודרכיו, בסדר הגון, באומץ לבב, בחפץ טהור, בלב מלא עז ושמחה פנימית, כי טוב וישר ד' על כן יורה חטאים בדרך, ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו.
ו. קובץ ה' רמח' - כשמרגיש האדם את עצמו קטן ומרוחק, עלוב ומושפל, אז ידע כי ד' עמו, ולא עוד אלא שימצא כי השפלתו זו בעצמה באה מתוך ההזרחה שאור הגדול של השלמות העליונה הא-להית מזריח בנשמתו בשרשה, ומתוך שציור הגדלות עובר וזורם בה בברקי אורה, מצטיירת יפה לעומתו קטנותו, שפלותו ואפלותו. ובזה תשוב לאדם הופעת השמחה ורעננות החיים מתוך עוצם הציור של הקוטן והעליבה, ותשאר רק ברכתה, שהיא עדינותה של הענוה האמיתית. ואני בער ולא אדע, בהמות הייתי עמך, ואני תמיד עמך, אחזת ביד ימיני.
ז. תהלים עג' - ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך. ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני.
ח. ירושלמי קידושין פ"ד ה"א – גדול הוא קידוש השם מחילול השם.
ט. שיחות הרצי"ה שמות עמ' 368 - גדול קידוש השם מחילול השם מתוך המשבר הגדול של ה"חטאה הגדולה", מגיעים אל ההר מחדש, לקבלת התורה מחדש, ולהחזרת הקשר של "יגדיל תורה ויאדיר". נפגשים כאן ברוממות קידוש השם מתוך חילול השם. בדברי קודש של חז"ל, בגמרא של ארץ-ישראל, התלמוד הירושלמי, יש הדרכה עצומה: "גדול הוא קדוש השם מחלול השם". פשיטא! איזה "יישר כח" מגיע על הידיעה שקידוש השם יותר גדול מחילול השם? מה החידוש הנפלא שיש כאן?! אלא שישנם לפעמים מצבים מיוחדים בהם נפגשים יחד דברים גדולים ומסובכים מאוד. באותו ענין עצמו קיים גם קידוש השם וגם חילול השם, מצב זה הוא קרוב למצבנו עכשיו במדינה, בעניניה הציבוריים-חברתיים. חילול השם הוא הדבר היותר נורא והיותר גרוע שבעולם. לעומת זאת, ערך כל המצוות הוא להרבות קידוש השם. כשיש מצב בחיי היחיד או בחיי הציבור והחברה, בו יש צדדים של קידוש השם וגם של חילול השם, רחמנא ליצלן, באים למבוכה נוראה, מה עלינו לעשות? אם מזדמנת אפשרות של קידוש השם, זו "מציאה" גדולה ויש לקפוץ על ההזדמנות, אבל מצד שני, יש חילול השם, רחמנא ליצלן! מה לעשות בספק הנורא הזה? יש נוסח האומר שבמצבים כאלה: "שב ואל תעשה עדיף". כנגד זה, באה הדרכת חז"ל, מכח "חיי עולם נטע בתוכנו": אם אתה יודע שבאמת יש מציאות של קידוש השם כשצד חילול השם מפריע, בכל זאת צריך גבורה לעשות את קידוש השם למרות הצד של חילול השם. פסק הלכה! צד קידוש השם הוא מכריע ועדיף על הצד השלילי.
יש מקום לדייק ולהעמיק יותר במאמר זה שחובר בלשון הקודש: לאות מ"ם יש שני מובנים בטרמינולוגיה העברית: א. מ"ם היתרון - הוא מושג ידוע מובן ופשוט: זה גדול מזה. ב. מ"ם היחס: זה מתוך זה, למשל: ירושלים מקודשת מכל ארץ-ישראל. המובן הפשוט הוא שירושלים מקודשת יותר משאר מקומות, ובבית-המקדש עצמו יש מדרגות: עזרת נשים, עזרת ישראל, עזרת כהנים וכדומה. אבל לא פחות מזה, ירושלים מקודשת מתוך כל ארץ-ישראל. "אל המקום אשר יבחר ד' אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה". כך הוא במובן הצבאי-המלחמתי, כי מתוך כיבוש ארץ-ישראל עלינו לירושלים.. מתוך שלמות כל ארץ-ישראל מתגלית בכל תוקף קדושת ירושלים. ירושלים מקודשת מכל ארץ-ישראל, בשני המובנים גם יחד: יותר מכל ארץ-ישראל, ומתוך כל ארץ-ישראל. כן הוא לגבי "גדול הוא קדוש השם מחלול השם". הסברנו שבמצב מסובך בו מעורבים קידוש השם וחילול השם, קידוש השם הוא יותר מחילול השם, הוא המכריע ועל-פיו יש להתנהג. אבל יש גם מצבים בהם קידוש השם נמשך מתוך חילול השם. ו"מעז יצא מתוק". מתוך מאבקים, משברים ומחשכים, צריך לצאת על-פי הסדר הנפלא של ההנהגה הא-לוהית, קידוש השם. רבונו-של-עולם דואג לכך שאור יוצא מתוך החושך. גם בסדר הדורות הקודמים לנו, דורות הנפגשים איתנו, דורות שלנו ודורות ההמשך, יש מצב של פגישת קידוש השם בחילול השם, ומתוך-כך צריך להתגלות קידוש השם הגדול והנורא של ישראל ואורייתא. מתוך כל הסיבוכים האיומים אנו הולכים ונפגשים יותר ויותר בקידוש השם הגדול של גדלות ישראל בכל המובנים, בקודש ובחול, "ונשגב ד' לבדו ביום ההוא".