כיצד תיראה ישראל שלאחר המלחמה? במובן מסוים אנו קצת דומים לאברהם אבינו שלא היה מי שינחיל לו את הדרך החדשה
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לב' כסליו תשפ"ד
א. בראשית כה' – ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. רבינו בחיי - עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם (משלי יז) ואימתי האבות תפארת לבנים, כשהבנים עושים מעשה אבותיהם.. אבל אם אין אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם אין הדבר להם לתפארת, כי אם לבושת וגם לחרפה וחסרון גדול, כענף המכחש את השורש.
ב. ב"ר צה' - ומהיכן למד אברהם את התורה, רבן שמעון אומר נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים והיו נובעות תורה. בראשית כד' - והנה רבקה יצאת.. וכדה על שכמה. תיקוני זוהר מו: - אל ישוב דך נכלם ד"ך איהו בכ"ד ספרים דאורייתא ושכינתא וכד"ה על שכמה. ישעיהו נד' - ושמתי כדכד שמשותיך. ב"ב עה. - א"ר שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא, גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון, יהודה וחזקיה בני רבי חייא, חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה, אמר להו הקב"ה: להוי כדין וכדין. שם משמואל ראה תרע' - הם מאבני חושן, שוהם משל יוסף וישפה משל בנימין. ובזוה"ק (ויצא קנג ע"ב) יוסף נקרא צדיק דלעילא, ובנימין צדיק דלתתא. ויש לפרש שיוסף.. משך את הקדושה מעילא לתתא.. ובבנימין מצינו שעבודתו היתה בתשוקה עצומה ממטה למעלה.. מיכאל הוא חסד ממעלה למטה, וגבריאל גבורה מלמטה למעלה. וע"ז אמר הקב"ה ליהוי כדין וכדין, דמחמת התשוקה של ישראל ממטה למעלה עי"ז באה אח"כ מלמעלה למטה.
ג. בראשית רבה עד' - א"ר יוחנן כתיב (קהלת י) לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו, לב חכם לימינו, זה יעקב.. ולב כסיל לשמאלו זה עשו. ברכות סא. – ת"ר שתי כליות יש בו באדם, אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה. ומסתברא דטובה לימינו ורעה לשמאלו דכתיב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו.
ד. שבת כא: - מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון. שם משמואל חיי שרה ר"ח כסליו תרע"ב - הנה לפי סדר לידת השבטים מתיחס חודש כסלו לגד, ולפי סדר הדגלים [שלפי קבלת האר"י ז"ל מתיחסים החדשים אל השבטים כפי סדר הדגלים] מתיחס לבנימין. והנה גד נתברך מיעקב אע"ה וממשה רבע"ה בגבורה ובניצוח האויבים.. ובנימין מתברך בענין בהמ"ק.. והנה בשניהם זכו ישראל בחודש כסלו בימי היונים.. ולפי קבלת האר"י ז"ל שאין חודש כסלו מתיחס אלא לבנימין, יש לומר דגם ניצוח האויבים בא מכח בנימין. והיינו דהנה ידוע שיוסף הוא צדיק דלעילא ובנימין הוא צדיק דלתתא.. וענין צדיק דלתתא הוא להלהיב לבן של ישראל לאביהן שבשמים.. וזה עצמו הוא שם החודש כסלו, והוא נגזר מלשון כסל כסלים, והכליות נקראות כסלים, ותשוקה באה מן הכליות.
ה. ויקרא ג' - והקריב מזבח השלמים אשה לה' את החלב המכסה את הקרב.. ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים... הטורים - לפי שבא לכפר על החטא שעשה מחמת רוב שומנו כדכתיב וישמן ישורון ויבעט. רש"ר הירש - מלשון רש"י (חולין צג ע"א) נראה.. כי המותניים מתחילים מיד למטה מן הצלעות הקטנות; ואילו הכסלים קרובים יותר לירכיים. שכבת השרירים של הכסלים נבדלת משריר המותניים ומונחת למטה ממנו.. כנגד זה ר' מנחם עזריה (שו"ת סי' קיג) מבאר, שמותניים הם "צדדי השדרה למטה מהצלעות" - וכסלים הם "הבשר החופים על המתניים". ולפי זה נראה, שאין להבדיל בין כסלים לבין שריר המותניים. דברים לג' - מחץ מתנים קמיו. רש"י - ראה שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם היונים והתפלל עליהם.
ו. משלי א' - כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם. מלבי"ם - הפתאים אין יודעים חקי החכמה כלל.. והכסילים הם יודעים חקי החכמה.. רק סרים מדרכי החכמה בעבור תאותם. תהלים מט' –נמשל כבהמות נדמו.. זה דרכם כסל למו. שבת לא: - דאמר רבה מאי דכתיב.. כסל למו, יודעין רשעים שדרכם למיתה, ויש להם חלב על כסלם. רש"י - וחז"ל פירשו.. חלב יש להם על כסליהם ומכסות את כליותיהם ואינן יועצות אותם לשוב מרעתם. תהלים צב' - איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. מלבי"ם - הכסיל יהיה לפעמים בעל דעה גדול רק שאינו הולך בחוקי החכמה מפני תאותו ורשעו. ישעיהו יג' - כי כוכבי השמים וכסיליהם.. רש"י – מזלותיהם.
ז. נחמיה א' - דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש [כתיב: כסלו] כסליו. זכריה ז' - בארבעה לחדש התשעי בכסלו.
ח. תהלים עח' וישימו בא-להים כסלם. רש"י – תוחלתם. אבן עזרא – מבטחם. מלבי"ם - הבטחון שישמרם מכל רע. משלי ג' - כי ד' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד. מלבי"ם - גדר הכסל הוא הבטחון מן הרע שאינו עושה שום מעשה להנצל מן הרע כי סמוך לבו לא יירא, והגם שבעת צרה מי שי"ל כסל ואינו חושב להנצל, בקל ילכד בפח, אבל אתה! ה' יהיה בכסלך שכסלך ותקותך יהיה בהשגחת ה', והוא ישמור רגלך מלכד בפח. בכסלך. ההבדל בין כסל לתקוה, המקוה מקוה אל טוב, והכסל הוא בטחון מן הרע.
ט. תהלים לח' - כי כסלי מלאו נקלה. רש"י - במחשבתי אני קל בעיני עצמי.
י. אורות התחיה ז' - ממעמקי הגניזה של הנשמה נקח את האור אשר יחיה את העם כולו, להעמידו על רגליו. כח החיים הולך הוא ומתגבר, הוא פורץ לו את נתיבותיו, אבל אנו צריכים לחקר את תכנית רוחו. השאיפה לרוח הקודש עליון, רוח הקודש המתדמה לרוח גבורים אזורי כח א-להים שהיה לנו בימים מקדם, בעת אשר הכירה האומה את עצמה בגלוי, היא מתגברת והולכת.. האידיאלים שבמקור ישראל הולכים ומתגלים.. והם דורשים את תפקידם לכונן עבורם כלים, כלים רבים, נשמות בריאות של דור רענן, יושב על אדמתו ואזור בגבורת ישע ימינו.. הננו נקראים להכון לקראת האור הגדול הזה, לדעת מה אנו ומה תפקידנו, מה נשמתנו בכל איתנותה דורשת מאתנו. הרוח הגדול והנעלה, השואף לגדולי גדולות, הוא רק הוא מחזיק את החיים ואת האנושיות בהודה וגבורתה.. באין מטרה לגבורת החיים תלך הלך ונמוג, חילה ימעט והיא תתנון.. וגבורת החיים העליונה המעוטרת בכלל, בקהל עם, היא מופעת במטרתה הנכונה לפניה בחיינו אנו, בחיים התוכיים שלנו, שבשביל כך אנו חיים וקימים, נלחמים ומנצחים.