מימד האדמה נדחק בתעמולה סהרורית שהטיפה לגלובליות מדומיינת אבל הקב"ה התחיל את היהדות כולה בהליכה לארץ ישראל
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לה' חשוון תשפ"ה
א. בראשית יב' – ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה.
ב. אורות א"י ג' - כל הנעשה מישראל בא"י מתבטלת הצורה הכללית שבו לגבי הצורה העצמית המיוחדה של ישראל, וזהו אושר גדול לישראל ולעולם.. ויצירת החיים המיוחדים בכל מאורם וחטיביותם המיוחדה, רוויה בטל העושר הכללי של האדם הגדול בענקים, ברכת אברהם, חוזרת היא דוקא ע"י שיבה זו להתגלות. "והיה ברכה בך חותמים".
ג. אלשיך ויקרא כה' - לך לך מארצך כו', לומר הליכה זו היא לך כלומר לעצמך כי שורשך בארץ ישראל, ובחוץ לארץ אתה רחוק משורשך. וזה יאמר פה כי תבאו אל הארץ, כי אתם כמתחברים אל שורשיכם.
ד. רמב"ן בראשית כו' - ויש לשאול, אם כן איך הקים יעקב מצבה ונשא שתי אחיות.. ועמרם נשא דודתו.. והאיך אפשר שיהיו נוהגים היתר בתורה במה שאסר אברהם אביהם על עצמו וקבע לו השם שכר על הדבר, והוא יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרכיו.. והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כלה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות, וכן עמרם, כי המצות משפט א-להי הארץ הן, אף על פי שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום.
ה. יבמות סג. - א"ר אלעזר: כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר: זכר ונקבה בראם... ויקרא את שמם אדם. ואמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם, שנא': השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם.
ו. הקדמה לעץ הדר – על פי דברי הרמב"ן.. שיסוד קיום כל המצוות כולן מצד ענינן הפנימי והתכליתי הוא רק בארץ. ולפי זה המצוות שאינן תלויות בארץ, הנוהגות גם כן בחו"ל, אינן מכוונות לתכליתן בחו"ל, כי אם מפני שהם מביאים את ישראל לשוב לארץ, והם משמרים את קדושתם, שבשובם לארץ לא יהיו צריכים להתחיל את סדרי החיים מחדש כעם צעיר אשר זה מקרוב בא על במת החיים.. וכלשון הספרי שהוא מקור הדעה הנשגבה והכוללת הזאת.. היחש הגדול של כל המצוות כולם אל ארץ ישראל, מביא אותנו אל הדעה האמיתית, שהנשמה הפנימית של כל המצות כולן אפילו של אותן שאינן תלויות בארץ היא תלויה גם היא באמת בארץ, ומאוירה המחיה נשמות הנה יונקות מרחוק כפי היכולת לצורך העמדת חיותם גם בחו"ל.. כמו שבמעמד החומרי הארץ היא הרכוש היסודי המעמיד את האדם ואת הגוי על רגליו, והיא המביאה אותו לכלל מעמד ביתר קניניו, אשר על כן 'כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם'.. על כן מתייחסת היא הקרקע לשארי האומניות בדמות יחש השורש אל הענפים של האילן, שהשורש הוא מקור החיים, ומ"מ מתי פעולתו יוצאת לאור? כשהוא מתפאר בענפיו הטובים והמסתעפים.. וכמו כן במעמד הרוחני, המצוות התלויות בארץ הנה הנן הרכוש הרוחני היסודי של האומה בכללה ושל קדושת יחידיה, כמדרגת הקרקע, העושה את האדם ראוי להיות אדם, והמצוות שאין תלוית בארץ הנה המטלטלין, שהם נקנים אגב קרקע, ומה מכוון הוא רמז קנין אגב דמטלטלין אגב קרקע בענינא דקרא של הזכרת אומץ הקביעות של ארץ ישראל, מ'ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצודות ביהודה' [ד"ה כא]..
ז. שמות כה' - ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. רש"י – ועשו לשמי בית קדושה.
ח. שיחות הרצי"ה שמות 269 – השראת השכינה בנשמת ישראל, בנפשם וברוחם, מתגלית באחיזה בממשיות גשמית: "ועשו לי מקדש". "מקדש – בית קדושה". מן הקדושה השמימית נמשכת קדושה בתוך מציאות האנשים, בנשמותיהם, בנפשותיהם ובמעשיהם. "קדושים תהיו כי קדוש אני ד' אלוקיכם".. קדושה זו של ושכנתי בתוכם, גם נאחזת אחיזה חומרית בבית ארצי, בבית קדושה.. ומתוך כך נמשך שפע אור וחיים לכל העולם.
ט. ריה"ל כוזרי ב' יד' – בארץ ההיא היו בלא ספק, המקומות שנמצאו ראויים להיקרא שערי השמים. הלא תראה, כי יעקב לא ייחס את המראות אשר ראה, לא לזוך נפשו, ולא לאמונתו החזקה וליראת אלוקים אשר בליבו, כי למקום בו נראו, כמו שאמר הכתוב, וירא ויאמר מה נורא המקום הזה. ועל המקום הזה נאמר עוד לפני כן, ויפגע במקום, זאת אומרת במקום המיוחד. וכן אתה רואה כי בחיר אנשי הסגולה אברהם, אחרי עלותו במעלות שלמות והעשותו ראוי להידבק בענין האלוקי, הועבר מארצו אל המקום ההוא, אשר בו לבד יגיע לתכלית השלמות. הלא כה יעשה עובד האדמה, במוצאו בתוך אדמה צחיחה שורש של אילן שפריו טוב, מעבירו הוא אל אדמה נעבדת שלפי טבעה עתיד זה להצליח בה, ושם יגדלהו.. לאילן מצמיח אילנות רבים למינהו, תחת אשר עד הנה צמח רק במקרה ובמקום מקרי.
י. אגרות הראי"ה א' לט' - ועל גדולי הצדיקים אין להקשות כלל מאי טעמא בחרו בשארי ערי הקודש, אפילו אם היו יכולים לשבת בירושלם, שבודאי כל עיר ומקום שבאה"ק יש לו שורש ובחי' בקדושה בפני' עצמה, כמו שהאריך בזה ב"חסד לאברהם" בחלק עין הארץ נהר י"ג.. כל אחד שהשיג ע"פ פרטיות שורש נשמתו, שהוא שייך לקדושה המיוחדת הפרטית השייכת לאותה העיר, הי' קובע בה דירתו.
יא. להלכות ציבור יא' - לא תגורו!!! א. "ועל זה (עיכוב תקומת קודש נחלת ד' לעם ד') עתידין לתת את הדין כל גדולי ישראל ומהם יבקש ד' עלבון הבית העלוב" (אור החיים ויקרא כה כה). ב. חטא ופשע מסירת קרקעותינו לידי גויים אינו אלא חולשה של חסרון דעת אמונה ולא יותר – וזה לא לטובתם של ישראל אלא לרעתם ולכשלונם חלילה, כמו לרדיפתם ולסכנתם, ד' ישמרנו, ולחרפתם ולדראונם. ג. אין שום צד היתר, לאיסור תורה זה של מסירת קרקעותינו לגויים, ח"ו, לצמיתות ובהחלט, ולפיכך החיוב על כל אדם מישראל ועל כל גדול תורה בישראל, על כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז, ומן השמים יסייעונו.