פרשת האזינו – אני אני הוא

דף מקורות - פרשת האזינו – אני אני הוא

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, ערב ראש השנה תשע"ה
א.    דברים לב' לט' – ראו עתה כי אני אני הוא, ואין אלוקים עמדי, אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל.

ב.     שם ו' – הלד' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם.. רש"י – ולא חכם. להבין את הנולדות שיש בידו להיטיב ולהרע.

ג.     שם כט' – לו חכמו ישכילו זאת.. איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה, אם לא כי צורם מכרם..

ד.     רש"י שם – ראו עתה. הבינו מן הפורענות שהבאתי עליכם ואין לכם מושיע, ומן התשועה שאושיעכם ואין מוחה בידי.

ה.    מכילתא דר' ישמעאל בשלח ד' - ה' איש מלחמה למה נאמר? לפי שנגלה על הים כגבור עושה מלחמה שנאמר ה' איש מלחמה, נגלה בסיני כזקן מלא רחמים שנ' ויראו את אלוקי ישראל (שמות כד י) וכשנגאלו מה הוא אומר וכעצם השמים לטוהר, ואומר חזה הוית עד די כרסוון, ואומר נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי וגו' (דניאל ז ט - י), שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר שתי רשויות הן, אלא ה' איש מלחמה ה' שמו, הוא במצרים, הוא על הים, הוא לשעבר, הוא לעתיד לבוא, הוא בעולם הזה הוא לעולם הבא, שנ' ראו עתה כי אני אני הוא וגו'.. 

ו.      ילקו"ש האזינו תתקמו' - ראו עתה כי אני אני הוא, מה ראה לומר אני שני פעמים? אלא אני הוא בעולם הזה ואני הוא לעולם הבא, אני הוא שגאלתי את ישראל ממצרים, ואני הוא שעתיד לגאול אותם בסוף מלכות רביעית.

ז.     ישעיהו מו' ד' – ועד זקנה אני הוא, ועד שיבה אני אסבול, אני עשיתי ואני אשא, ואני אסבול ואמלט. רש"י - ועד זקנה - אשר זקנתם וכלה כוחכם, שאין לכם זכות, אני הוא ברחמי ובמידת טובי להושיעכם ולעמוס ולשאת למלט.

ח.    ישעיהו מד' ו' – כה אמר ד' מלך ישראל וגואלו ד' צב-אות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוקים. מלב"ים - מדבר תחלה נגד הכת שנתנו דופי באלוקות, והוא שאמרו שאינו קדמון ושאינו אחד.. ועז"א נגד האומרים שאינו קדמון אני ראשון ואני אחרון, ונגד האומרים שאינו אחד אומר ומבלעדי אין אלוקים.

ט.    ישעיהו מא' ד' – מי פעל ועשה קורא הדורות מראש, אני ד' ראשון, ואת אחרונים אני הוא.

י.      הגדה של פסח – ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה – אני ולא מלאך, והכיתי כל בכור בארץ מצרים – אני ולא שרף, ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים – אני ולא שליח, אני ד' – אני הוא ולא אחר.

יא.   ישראל ותחיתו כה' – יזוקק העולם ויואר, יתעלה ויונהר, יתודע ויתגלה, אחרי הסרת סיגיו וצירוף בדיליו, שכל מה שהוא שואף ושוקק אליו, כל מה שהוא מתגבר ומתאמץ להגיע לו, בכל הצדדים ובכל הדרכים, הכל דבר ד' הוא, הכל מנהרי נחלי עדני קודש העליון יוצא. יוחל הדבר בכנסת ישראל.. ויורחב הדבר ויבורר על כל העולם.. שכל מה ששאפו ושואפים אליו, הכל עם א-ל פועלים, הכל פונה למגמה הרוממה הרצויה האידיאלית.. הכל משכלל את העצה העמוקה אשר שועשעה על כפים מראש מקדם.. לא העולם אל יוצרו ישוב במחשבה כי רוחק ממנו, העולם כולו ימלא כבוד, והכבוד יהיה מחוטב וגלוי.. תקום סוכת דוד הנופלת, אך באמת לא תקום, רק יראה לעין כל, שמעולם לא נפלה, אור אמת זה כי יתגלה, כבר יהיה ערובה בטוחה על עמדתה לנצח נצחים, "אוהל בל יצען, בל יסע יתדותיו לנצח וגם חבליו בל ינתקו, כי שם אדיר לנו ד' אדוננו, מקום יאורים פלגים רחבי ידים, בל תלך בו אני שיט וצי בל יעברנהו, כי ד' שופטנו ד' מחוקקנו ד' מלכנו הוא יושיענו". זאת הקימה הצפויה לכנסת ישראל, שהעולם ומלואו עסוק בהכנתה, "מידי אביר יעקב, משם רועה אבן ישראל".

יב.   ברכות ד: - אמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי? - מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, דכתיב: (עמוס ה') נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל. במערבא מתרצי לה הכי: נפלה ולא תוסיף לנפול עוד, קום בתולת ישראל.

יג.    ראש השנה י: - ..בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין..

יד.   ראש השנה טז. - ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה - בשופר.

טו.   מועדי ראי"ה 64 – במשך שנים היה הרב נוהג לתקוע בעצמו בשופר.. את הפסוק 'מן המיצר' היה קורא בהתרגשות של שברון לב, ואילו את הפסוק 'שש אנוכי על אמרתך', היה קורא בשמחה רבה, והיה זה מופלא לראות כיצד הפנים הרציניות שחרדת הדין נסוכה עליהם,  מתחילות פתאום לנהור בעליצות והעינים מאירות בנהירו עילאה.

         הערה 3 שם- רבינו [הגר"א ז"ל] היה שמח מאד בעת תקיעת שופר, וכן אמר שצריך להיות ברוב שמחה וחדווה, כדוגמת המדינה ביום שממליכים מלך ומעטרים אותו, כן אנחנו בתקיעת שופר ממליכים להקב"ה בכל העולמות שאנחנו עמו (הר"א כהן ז"ל בשם רבו הגר"ח מולוז'ין ז"ל ברכת ראש סי' קד).