במעמד הקהל היו נקהלים כל עם ישראל גברים נשים וטף, לשמוע דוקא את המלך קורא בתורה, מדוע לא הכהן או ראש הסנהדרין?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא, אור לט' תשרי תשע"ו
א. דברים לא' - וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל. ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא.. ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ד' ואל כל זקני ישראל. ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות. בבוא כל ישראל לראות את פני ד' אלוקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ד' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת. ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ד' אלוקיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה. רש"י – מקץ שבע שנים. בשנה ראשונה של שמטה, בשמינית. ולמה קורא אותה שנת השמטה, שעדיין שביעית נוהגת בה, בקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית.
ב. החינוך תריב' - משרשי המצוה, לפי שכל עיקרן של עם ישראל היא התורה, ובה יפרדו מכל אומה ולשון להיות זוכין לחיי עד, תענוג נצחי שאין למעלה הימנו בנבראים, על כן בהיות כל עיקרן בה ראוי שיקהלו הכל יחד בזמן אחד מן הזמנים לשמוע דבריה ולהיות הקול יוצא בתוך כל העם אנשים ונשים וטף לאמר מה הקיבוץ הרב הזה שנתקבצנו יחד כולנו, ותהיה התשובה לשמוע דברי התורה שהיא כל עיקרנו והודנו ותפארתנו, ויבואו מתוך כך לספר בגודל שבחה והוד ערכה ויכניסו הכל בלבם חשקה, ועם החשק בה ילמדו לדעת את השם ויזכו לטובה וישמח ה' במעשיו..
ג. סוטה יג: - לא אוכל עוד לצאת ולבא. מאי לצאת ולבא? אילימא לצאת ולבא ממש והכתיב ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא נס ליחה, וכתיב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ותניא שתים עשרה מעלות היו שם ופסען משה בפסיעה אחת. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן לצאת ולבוא בדברי תורה מלמד שנסתתמו ממנו שערי חכמה. וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד תנא אותה שבת של דיו זוגי היתה ניטלה רשות מזה וניתנה לזה.
ד. רמב"ם ממרים א' א' - בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן.
ה. מורשה יט' – יש ביטוי ברמב"ם על חכמי המסורת: "הם עיקר תורה שבע"פ". מדובר על בני אדם, שיש להם גוף, שהם בשר ודם, אבל הרמב"ם מדגיש, הם הם תורה שבעל פה. הגוף הזה הוא תורה שבעל פה. יש חכמי המסורת חכמי התורה. בם בעצמם תורה שבעל פה. כאילו הגוף שלהם הוא התורה. חכמי התורה הם שורש של תורה. שורש התורה הוא מקום לקבל את התורה. גם מי שלא קיבל ישירות מפיהם. אור התורה של חכמי המסורת של גדולי הדור, מתפשט על כל הדור, גם למי שלא זכה לשמוע מהם.. הגמרא מספרת שכשחוני המעגל קם ולא ידעו ממנו, כשישבו בבית המדרש אף שלא הכירוהו בכל זאת הרגישו שהשמועות בהירות יותר באור כזה כמו האור שהיה אצל חוני המעגל. למרות שלא שמעו ממנו כלום.. אור תורה של חכמי הדור מתפשט – כל אחד לומד בבית המדרש שלו, בבית הכנסת שלו, ואורם של חכמי התורה מתפשט ומגיע לכולם. זה מאיר בכל מקום..
ו. רמב"ם חגיגה ג' - מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת.. אימתי היו קורין, במוצאי יום טוב הראשון של חג הסכות שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באזניהם, ובעזרת הנשים היו קורין.. כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה ושל עץ היתה ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים והמלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכל ישראל העולים לחג מתקבצין סביביו, וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן וסגן לכהן גדול וכהן גדול למלך כדי להדרו ברוב בני אדם, והמלך מקבלו כשהוא עומד ואם רצה ישב ופותח ורואה ומברך כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת, וקורא הפרשיות שאמרנו.. וגולל ומברך לאחריה כדרך שמברכין בבתי כנסיות ומוסיף שבע ברכות..
וגרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני, אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה, ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל.
ז. סוכה מז: - שמיני רגל בפני עצמו.. ברכה בפני עצמו. רש"י - ..ובתוספתא משמע שמברכין את המלך..
ח. היכל יצחק נח' - ער"ח תמוז, תש"ה.. עשיית זכר למצות הקהל בחג הסכות הבעל"ט (מוצאי שמיטה) עד בוא משיח צדקנו במהרה. רעיון זה לא דבר חדש הוא. כבר התחיל להעיר ולעורר בדבר זה הגאון הגדול ציס"ע ר' אליהו דוד תאומים זצוק"ל וחיבר בענין זה שתי חוברות.. שמעתי גם כן, שבחה"מ של מוצאי שביעית היו נוהגים לפנים לשלוח את התלמידים של הת"ת הגדול שבארץ ישראל, ת"ת עץ חיים, אל הכותל המערבי לקרוא על ידו הפרשיות שבמשנה תורה, שהיה המלך קורא בהקהל.. רעיון זה.. ממקור קדוש, ומתקדש גם ע"י קודמנו הגאון החסיד האמתי, מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל שסמך ידיו על אותו הרעיון הקדוש, אלא שלא יצא לפועל בימיו, מפני סבות מובנות.