פרשת כי תבוא – לב לדעת

דף מקורות - פרשת כי תבוא – לב לדעת

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לטו' אלול תשע"ד
א.    דברים כו' – והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלוקיך נותן לך נחלה, וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה.. ושמת בטנא, והלכת אל המקום אשר יבחר ד' אלוקיך.. ובאת אל הכהן.. ואמרת.. באתי אל הארץ..

ב.     דברים כט' - ..אתם ראיתם את כל אשר עשה ד' לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו.. ולא נתן ד' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה. רש"י - ולא נתן ה' לכם לב לדעת, שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה, ולפיכך לא הקפיד עליכם המקום עד היום הזה, אבל מכאן ואילך יקפיד..

ג.     עבודה זרה ה: - אמר רבה, שמע מינה: לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין.

ד.     מורה נבוכים א' לט' - לב שם משתתף, הוא שם האבר אשר בו התחלת החי.. וכאשר היה זה האבר באמצע הגוף, הושאל לאמצע כל דבר.. והוא שם המחשבה גם כן, לא לבי הולך, רוצה לומר הייתי נמצא במחשבתי כשאירע כך וכך.. והוא שם העצה, כל שארית ישראל לב אחד להמליך את דוד.. והוא שם הרצון, ונתתי לכם רועים כלבי, היש את לבבך ישר כאשר עם לבבי, כלומר רצונך ביושר כרצוני.. והוא שם השכל.. כמו שאמר ולא נתן ה' לכם לב לדעת..

ה.    נדרים לב: - ואמר רמי בר אבא: כתיב אברם וכתיב אברהם! בתחלה המליכו הקדוש ברוך הוא על מאתים וארבעים ושלשה אברים, ולבסוף המליכו על מאתים וארבעים ושמונה אברים, אלו הן: שתי עינים, ושתי אזנים, וראש הגוייה. פרי צדיק לך לך - תנחומא (ג') ואעשך. אין כתיב ואשימך אלא ואעשך אמר לו אותך אני בורא בריה חדשה.. ולבסוף המליכו על רמ"ח.. שלא ישמע ולא יראה כי אם דבר מצוה (וכמו שכתב הר"ן).. ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע.. היינו שכיון שנתן להם לב לדעת אז זכו להיות להם עינים לראות והיינו שיראו רק את ה' יתברך..

ו.      שפת אמת כי תבוא תרל"ד - וקשה כי דור המדבר הוא דור דיעה שעמדו על הר סיני. אך לא כתיב לא נתן לכם דעת.. רק הכלים לב ועינים ואזנים. כי.. כשעמדו על הר סיני היו כמו בלי גוף כמ"ש נפשי יצאה בדברו והם ממש דור דיעה בלי גוף, ותיקון הגוף ניתן לבנ"י כשנכנסו לא"י. והכלל שהקב"ה נתן לבנ"י ב' אלו הדברים תורה הקדושה שמלמדת לאדם דעת איך לצאת מחומר הגוף והגשמיות. וא"י ובהמ"ק היא לקרב הגשמיות וחומר הגוף ג"כ אל הקדושה להיות חיבור הנשמה והגוף ביחד. כמ"ש כי תבאו ונטעתם כו' וזה תיקון הגוף הי' חסר להם קודם ביאת הארץ. שם תרנא' - לב לדעת עינים ואזנים כו' היינו שנתהפך כל גופם תורה.

ז.     שם י' ו' - העבירות והמדות הבלתי מזוקקות הן מטמטמות את הלב, וכל זמן שהנפש חשוכה על ידן, אי אפשר כלל להסתכלות העצמית הבהירה שתתרחב ותתפשט יפה. המעין, החפץ להתעלות למרומי ההשכלה העליונה, ירגיש את זה מנפשו, והכרח גמור ירגיש בעצמו לשוב בתשובה שלמה, לצורך ההשכלה העליונה בעצמה שלא תהיה לקויה. 

ח.    אורות התשובה ה' ב' - נגד כל חלק של כעור שמסתלק מנשמת האדם על ידי הסכמתו הפנימית של אור התשובה, מתגלים עולמות מלאים בבהירותם העליונה בקרב נשמתו. כל העברת חטא דומה להסרת דבר החוצץ מעל העין הרואה, ואופק ראיה שלם מתגלה, אור מרחבי שמים וארץ וכל אשר בהם. 

ט.    שם ז' ג' - על ידי הרהורי תשובה שומע האדם קול ד' הקורא אליו מתוך התורה ומתוך כל רגשי הלב, מתוך העולם ומלואו וכל אשר בם, וחשק הטוב הולך ומתגבר בקרבו, והבשר בעצמו, הגורם את החטא, הולך ומתעדן, עד שאור התשובה חודר בו. 

י.      שם ח' טז' - כשעולה על לבו של אדם לשוב בתשובה שלמה, ולתקן את כל מעשיו ורגשותיו, אפילו במחשבה לבד, לא יפול לבו בקרבו ממה שהוא נחרד מפני רוב העוונות, שנעשו אצלו יותר מורגשים. כי כך הוא טבע הדבר, שכל זמן שהאדם הוא נרדף מפני זעף הטבע הגס וחשכת המדות הרעות הסובבות אותו, איננו מרגיש כל כך בחטאיו, ולפעמים שאינו מרגישם כלום, והרי הוא צדיק בעיניו. אבל כיון שכחו המוסרי מתעורר, מיד נגלה אור הנשמה, ועל ידי האור נבדקת היא נפשו כולה אצלו, ורואה הוא את כל כתמיה, ולבו דואג בקרבו בחרדה גדולה על מעוט שלמותו ועומק נפילתו. אבל, דוקא אז, ישים אל לבו, שראיה זו והדאגה הבאה עמה הנה הן הסימנים היותר טובים המבשרים לו ישועת עולמים בתקון הנפש, ויתחזק מאד בזה בד' אלוקיו.

יא.   שם י' ג' - כל חטא הוא מונע את ישוב הדעת הנדרש להארת רזי עולם. התשובה היא פותחת פתחי בינה, כשם שהיא באה על ידי הבינה. 

יב.   שם י' ח' - זהו דבר פשוט, שאי אפשר להצליח בסתרי תורה בלא תשובה. כי בענינים הגדולים ההם - הרצון והדעת הם בחיבור אחד.. כשהעוונות מבדילין - נפגם הרצון, וכיון שאין האדם מתעלה לרצון עליון בפנימיותו, ואין חשיבות עמוקה בלבבו לחפץ הטוב הכללי והפרטי, מאחר שהוא מוטבע בעול וזוהמת החטא, אי אפשר שתזרח בו הדעת, ומסתתמים הצנורות של השגת סתרי תורה. על כן צריך להתגבר מאד בתשובה ולברר את הרצון כדי לזכות לדעת עליון צלולה ובהירה בדברים העליונים.