פרשת כי תצא – גג העולם

דף מקורות - פרשת כי תצא – גג העולם

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליא' אלול תשע"ח
א.    דברים כב' - כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו. רש"י - ואונקלוס תרגם תיקא כעין תיק שמשמר מה שבתוכו. חולין קלו. – גגך.. למעוטי בתי כנסיות ובתי מדרשות. ספרי רכט'- גג פרט לכבש..

ב.     יהושע ב' ו' - והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג. רות רבה ב' - ששרתה עליה רוח הקדש, עד שלא נכנסו ישראל לארץ, וכי מהיכן היתה יודעת שחוזרין לשלשת ימים.. עשרה כהנים נביאים עמדו מרחב הזונה, ירמיה, חלקיה, שריה, מחסיה, חנמאל, שלום, ברוך, נריה, יחזקאל, בוזי, ויש אומרים אף חולדה הנביאה..

ג.     שמואל א' ט' - ..וידבר עם שאול על הגג. וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגגה לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל החוצה.. המה יורדים בקצה העיר.. ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך ד' על נחלתו לנגיד. מלבי"ם - וידבר עם שאול. גלה לו סתרי תורה וענינים אלוקיים. ברכות נז. - העולה לגג בחלום - עולה לגדולה.. שמואל א' טו' - ויתפש את אגג מלך עמלק חי.. במדבר כד' - ..וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו. יונתן - קמאה דימלוך עליהון יגיח קרבא בדבית עמלק ויתרומם על אגג מלכיהון ובגין דייחוס עלוי יתנטיל מניה מלכותיה. שמואל א' טו' - ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל. רש"י - ורבותינו אמרו על עסקי נחל רב ודן את עצמו ומה בשביל נפש אחת אמרה תורה ערוף עגלה בנחל בשביל כל הנפשות האלו לא כ"ש אם אדם חטא בהמה מה חטאה. תיקוני זוהר תקונא סט' קח: - מסטרא דתרין דרועין.. מתמן אגג..

ד.     אוה"ק א' חכמת הקודש צט' - כל מחשבה רזית צריכה המון מחשבות גלויות, להגלימה, ולהיות לה למגן ולמעקה, שלא יפלו אורותיה, לתהום הדמיון, השקר וההירוס. וכל מחשבה גלויה צריכה ניצוץ רזי, לעדנה, לשמרה מקלקול ומהתהפכות לסם מות, תחת תכונתה המקורית להיות לסם חיים. ישראל ותחיתו ב' - בשלשלת הסבתית מונחה איזו העקה כללית, איזו מניעה, המעצרת את החקים ותכנם שלא ילכו בדרכים אחרים.. מידות הראי"ה אהבה ו' - מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם.. ואפילו עמלק אינו נמחה כי אם מתחת השמים, אבל ע"י הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב.. מעל לשמים.. אלא שצריך כח גדול וטהרה עצומה ליחוד נשגב זה. 

ה.    שמואל ב' יא' - ויהי לעת הערב ויקם דוד.. ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה.. סנהדרין קז. - אמר רב יהודה אמר רב, לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. אמר לפניו, רבונו של עולם מפני מה אומרים אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ואין אומרים אלוקי דוד? אמר אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי, אמר לפניו רבונו של עולם, בחנני ונסני. שנאמר בחנני ה' ונסני וגו'. אמר, מינסנא לך ועבידנא מילתא בהדך דלדידהו לא הודעתינהו ואילו אנא קא מודענא לך, דמנסינא לך בדבר ערוה.

ו.      פרדס רימונים לרמ"ק שער כג' – גג החופה נקרא כתר עליון.. מפני שהוא גבוה על כל האצילות כגג והוא החופף עליו..

ז.     עולת ראי"ה א' תלז' - מוריד שאול, שאול, ואסתר מדבית שאול קא אתיא, אך את דמכם לנפשותיכם אדרש, למעט כשאול שחמל על אגג, משום שהציץ בו שורש הניצוץ המוסתר הרבה, שהסתכל ממקום גבוה למקום נמוך עליו, וירום מאגג מלכו, שקיבל מלכותו על הגג, שדיבר עמו שמואל שם, ועשית מעקה לגגך, חסר כ"ה, דברכת ישראל כ"ה תברכו, ומעקה עם כ"ה עמלק, שמתברר לקדושה ע"י המחיה, ובכה תוכל להיות נפילה, וההבטחה היא בנבואת משה, שנתנבא ג"כ בזה הדבר, פה עמוד עמדי, ולא נופל כבלעם, מקור הקללה, שצ"ח קללות מיעטו את הק' של עמלק ממנו, והעמידוהו על ב', ונתבלע לגמרי במי"ם, דהיינו מיא דבליעי, וישראל עושה מעמלק מעקה לכ"ה..

ח.    קובץ א' תמד' - שאול היה יותר גדול מדוד, ולכן בעצם נשמתו האירה מדת הרחמים גם על עמלק. אבל זו היא מדה שהיא רק מכשרת מלוכה, מאירתה לתקופה ואינה יכולה להמשיכה, מפני חשכת העולם, ומתוך כך אינה יכולה להעלות את העולם. אבל חסידי עולם צריכים להיות בכל דור אוחזים במדותיו של אברהם, ברעיון שחסדם מתפשט על הכל, ומוצאים הם את הטוב בכל מקום, ותורת חסד על לשונם. ישעיהו כב' א' - משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות. אורות התשובה יב' י' - ..השיקוע בתוך התנחומין עד כדי רישול של הסדרת ערכי חיים מקודשים.. זאת היא דרך המות של עבודה זרה הותרנית, האומרת: "הביאו לבקר זבחיכם, לשלושת ימים מעשרותיכם. וקטר מחמץ תודה". המתודה, העוזבת את האמת והמשפט, והולכת אחרי לבבה, זו מינות, הגוררת אחריה כל רצח וכל זימה, למרות שהיא תמיד פושטת טלפיה ואומרת: ראו שאני טהורה, והיא מלאה תנחומין של הבל.. הפירות של הדעות והמידות של העמים המתחנכים בתרבותה, הם מעידין על עצמיות פנימיותה, ואין כל כוחה כי אם בניצוצי הקדושה הגנובים שלה מתוך אוצר ישראל החי, שהיא פולטתם קמעה קמעה, עד אשר תער נפשה לגמרי, "חיל בלע ויקיאנו, מבטנו יורישנו א-ל". ואז ישמש הניצוץ הקדוש, שנבלע כל כך בגוים ככלי אין חפץ, להתעורר להעיר לב עמים רבים, להפוך להם שפה ברורה לקרוא בשם ד' אלוקי ישראל, ברוח ד', רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ד', לא רוח זר, רוח טפשות וחולשה, רוח סכלות והפקרות מוסרית, התומך אשיותיו השקריות על  יסוד הויתור, שהוא בוז וקלסה לכל מנהיג ושופט צדק, שרק "חסד לאומים" כזה הוא מקור נפתח לכל אכזריות ונבלה, "יבוא אלוקינו ואל יחרש, אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד.. "כי אלוקי משפט ד', אשרי כל חוכי לו", "ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים..

ט.    ילקו"ש ישעיהו תצט' - שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר, ענוים הגיע זמן גאולתכם. ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם. ישעיהו ט'- לםרבה למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת ד' צ-באות תעשה זאת. יחזקאל לט' - ..וקברו שם את גוג ואת כל המונו וקראו גיא המון גוג.