פרשת ניצבים – הגאולה האחרונה

דף מקורות - פרשת ניצבים – הגאולה האחרונה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכה' אלול תשע"ח
א.    דברים ל' – והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה.. ושבת עד ד' אלוקיך.. והביאך ד' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך. ומל ד' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ד'.. למען חייך.

ב.     יבמות פב: - דתניא בסדר עולם, אשר ירשו אבותיך וירשתה, ירושה ראשונה ושניה יש להן, ושלישית אין להן. רש"י - ..כלומר לא בעי למהדר ומירתא.. דלא בטלה קדושת הארץ בגלות טיטוס. רבינו בחיי - שלישית לא תהיה להם ירושת הארץ לבדה אלא כל העולם, וזהו שאמר והיטבך והרבך מאבותיך.. וזה דומה למה שדרשו.. (שהש"ר א, לז) מפני מה כל השירות כלן בלשון נקבה, ושיר של עתיד בלשון זכר, דכתיב "שירו לה' שיר חדש" (תהלים צו' א'), וכתיב "ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה" (ישעיה כו' א'), מה נקבה זו מתעברת ויולדת וחוזרת ומתעברת כך ישראל נגאלין וחוזרין וגולין, אבל לעתיד משיהיו נגאלין שוב אינן גולין.. ובמדרש תנחומא בסוף סדר שופטים (שופטים ט') "והשלישית יותר בה" (זכריה יג' ח'), שאינן מתישבין בארצם אלא בגאולה שלישית, גאולה ראשונה זו גאולת מצרים, גאולה שניה זו גאולת עזרא, השלישית אין לה הפסק.. ועוד באלה הדברים רבה "לתת להם ולזרעם אחריהם" (דברים א' ח'), לתת להם, אלו עולי מצרים, ולזרעם, אלו עולי בבל, אחריהם, לימות המשיח.

ג.     אלשיך - על כי עדיין אין התשובה בכל אחד מן הגליות רק מיראה ועל כן הוצרכו ללכת מדחי אל דחי. אלא שבסוף בגאולה האחרונה ומל ה' אלוקיך את לבבך כו' שתהיה מאהבה. ומה שלא עשה כן בפעמים הראשונים, הלא הוא למען חייך, והוא כי אז יעשה לפנים משורת הדין. והוא כענין מאמרם בר"ה.. בינונים רב חסד מטה כלפי חסד. ולמה נשתנו אז מעתה, כי בכל ראש השנה הבינוניים תלויים עד יוה"כ.. אך אז לא יאריך באשר הוא סוף הזמן וה' חפץ חייהם.. ועל דרך זמן זה יאמר פה כי הוא יתברך ימול את לבבם להכינם.. למען חייך כי בעת ההיא אין תלויה..

ד.     ראש השנה טז: - אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן, שלשה ספרים נפתחין בראש השנה.. בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים.. בית שמאי אומרים, שלש כתות הן ליום הדין.. רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם, שנאמר ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם (דניאל יב' ב'), בינוניים יורדין לגיהנם ומצפצפין ועולין, שנאמר והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו (זכריה יג' ט').. בית הלל אומרים, ורב חסד מטה כלפי חסד.

ה.    הושע ו' - לכו ונשובה אל ד' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו. יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו. ונדעה נרדפה לדעת את ד' כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ. רש"י - יחיינו מיומים. יחזקנו משתי פורענות שעברו עלינו משתי מקדשות שחרבו. ביום השלישי. בבנין בית השלישי יקימנו. מצודת דוד – כשחר.. כמו הבוקר כשרואה האדם תחלת אורו הוא בטוח שיצא השמש על הארץ ויראוה כן יהיה הרודף לדעת את ה' נכון ובטוח שימצאהו. דגל מחנה אפרים ויצא - על דרך דאיתא בתיקונים (תיקון כ"א נ"א.) וירא מלאך ה' אליו בלבת אש דנבואה, בזה היה פורקנא קדמאה, ופורקנא בתרייתא יהיה בלבת אש דאורייתא, ודא יהיה גאולה שלימה שאין אחריה גלות, וזהו שמרמז ויקץ יעקב משנתו כמו ממשנתו היינו שהגאולה האחרונה יהיה בלבת אש דאורייתא..

ו.      רבינו בחיי שמות טו' - ויהי לי לישועה, נקראת גאולת מצרים ישועה לפי שאחריה גלות, אבל גאולה העתידה שאין אחריה גלות נקראת ישועות, שנאמר (תהלים נג') "מי יתן מציון ישועות ישראל".. שם דברים א' - נתיחד הספר הזה שהוא "אלה הדברים" ולפי שאין עיקר ישובן של ישראל בא"י בשני המקדשים שעברו כי אם בגאולה אחרונה שאין אחריה גלות, לכך רצה לחתום בספר הזה שמדבר בסופו בגאולה אחרונה שהיא כענין חדוש העולם והוא תכלית בריאת העולם.. פסחים קיט: - דרש רב עוירא זימנין א"ל משמיה דרב וזימנין א"ל משמיה דרב (אשי) [אסי].. ויגדל הילד ויגמל עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק, לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך ואומר להן איני מברך שיצא ממני ישמעאל, אומר לו ליצחק טול וברך אומר להן איני מברך שיצא ממני עשו, אומר לו ליעקב טול וברך אומר להם איני מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן.. אומר לו למשה טול וברך אומר להם איני מברך שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל.. אומר לו ליהושע טול וברך אומר להן איני מברך שלא זכיתי לבן.. אומר לו לדוד טול וברך אומר להן אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. מהרש"א - לעיל מיניה כתיב.. כל תגמולוהי עלי ר"ל דבכל אחד מן הראשונים חסר בו מכל תגמוליו שהם ברית ותורה וארץ ומלכות בית דוד בב"י אבל עלי כל תגמוליו.. ישראל ותחיתו כג' - מתוך גודל הכללות הנדרש להיות בעקבתא דמשיחא, יש שמתבלבל העולם.. ועמים רבים מתבלבלים ואינם יודעים גם הם את מקום אחיזתם ומטרת כונניותם.. והיה ביום ההוא יפקד ד' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. הפקידה היא לא הכבדה וכליון כי אם חלוף מעמדים ותכונות, ומתוך עמק החשך יתעודד ישראל לאחוז באור תורתו בכל כלליותה..

ז.     אורות התחיה כו' - אחרי המגרעות הרבות, שאנו רואים בדרכי חיינו הכלליים בדורנו בכלל ובארץ ישראל בפרט, הננו מוכרחים להרגיש שאנו נולדים מחדש, מתחתית המדרגה הננו הולכים ונוצרים עוד הפעם כימים מקדם. כל הרכוש הרוחני של העבר הולך ונבלע לכאורה במקורו, ויוצא הוא בפנים חדשות, מקוטנות הרבה בכמותן, אבל רעננות מאד ועלולות לצמיחת גדולה, מלאה חיים עזיזים, באיכותן. הננו קרואים לעולם חדש מלא זוהר עליון, לתקופה חדשה שתעלה בחסנה על כל התקופות גדולות הערך שקדמו לה. מאמין הוא העם כולו, שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו, ואמונתו העמוקה הזאת היא בעצמה רז קיומו היא, סוד ד' נגלה במהלכו ההיסתורי, והמסורת העתיקה מעידה על אור נשמתו המכרת את עצמה ואת כל יחוסי מאורעותיה עד דור אחרון, דור צופה לישועה קרובה.