תכונותיה של ארץ ישראל פירותיה מעיינותיה נופיה והאקלים שלה מסייעים להתגלות אור ד' ותורתו בתוכנו. צאו לטייל בארץ
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליז' אב תשע"ז
א. דברים יא' - כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא.. והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת.. ארץ אשר ד' אלוקיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה. והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום.. ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש..
ב. דברים ח' - כי ד' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת. ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלוקיך על הארץ הטבה אשר נתן לך. רבינו בחיי - ..הזכיר ששה פעמים "ארץ".. כנגד ששה אקלימין המתפשטין ממנה והשותים מתמציתה, ועל האקלים השביעי הזכיר "הארץ הטובה" בלשון ידיעה, וכן דרשו רז"ל: שבעה ארצות הן, והכונה להן שבעה אקלימין, שהעולם השפל נחלק בהן, ואקלים השביעי הזה שבחו דוד ע"ה ואמר: (תהלים מח') "יפה נוף משוש כל הארץ", כלומר אקלים יפה, כי פירוש "נוף" אקלים, מלשון הכתוב ביהושע בענין חלוק הארץ: (יהושע יז') "שלשת הנפת", ותרגם יונתן: תלתא פלכין. ומה שהוא בלשון הגרי אקלים הוא בלשון הקדש נוף, ובכל נוף ונוף יש בו שנוי אויר לפי מזגו ולפי קרבתו לשמש, ומי שנולד בנוף זה ויצא משם ונכנס בנוף אחר יחלה, אבל ירושלים נוף מזוג וטוב וכל הנכנס שם מן הנפת היה חזק ובריא ולא יחלה לעולם, ולכן נקרא "משוש כל הארץ".
ג. שיחות הרצי"ה שמות 129 – 'חיי נשמות אויר ארצך'. האויר הזה מבריא אותנו, גם מבחינה רוחנית ואפילו מבחינה גופנית, כמעשה רבי שמואל סלנט.. בצעירותו היה גר בליטא וחלה בשחפת, עד כדי כך שהרופאים כמעט התיאשו מהחלמתו.. ואמרו לו שיש מספר מקומות מיוחדים בעולם שהאקלים שלהם עוזר להתגבר על מחלת השחפת.. הוא נסע לירושלים והאריך שנים עד גיל תשעים ושלוש.. אבא ז"ל נפגש פעם עם איש מדע גדול.. שחקר ומצא שקיימות מחלות יהודיות מובהקות. הוא הסביר עובדה זו בכך שאנו איננו אירופאיים אלא אסיאתים..
ד. אלשיך - ובמה תדע שהיא הגבירה, הלא הוא, כי היא ארץ עינות ותהומות יוצאים כו'. והוא, כי דרך ארצות להיות ארץ שותה ממימי זולתם בנהרים יאורים ומבועי מימי מעיינות ההולכים מארץ אל חברתה ומהשנית יוצאים מבועים והולכים אל השלישית, אך ארץ ישראל לא כן היא, כי אם כל מימיה יוצאים מינה ובה ואינה שותה כלל מזולתה..
ה. סוכה ה: - דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני. - שיעורין דאורייתא נינהו. דכתיב ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש, ואמר רב חנין כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר. ותסברא, שיעורין מי כתיבי? אלא הלכתא נינהו, וקרא אסמכתא בעלמא הוא. רש"י - לשיעורין נאמר. הפסוק מדבר בשבחה של ארץ ישראל, שאפילו בדברי תורה צריכין לשער בפירותיה איסורין שבתורה.
ו. רבינו בחיי - ואפשר שיכלול עוד "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם" שלענין התורה והחכמה דבר הכתוב, שכן נמשלת ללחם, שנאמר: (משלי ט') "לכו לחמו בלחמי", ולפי שהתורה והחכמה אי אפשר לאדם להשיגם על השלמות אלא עם ההכנות הראויות הצריכות לו, ומלבד ההכנות יצטרך שיהיה אויר הארץ זך וטוב כי יועיל הרבה בלמוד.. מה שאין כן בחכמים שבחוצה לארץ שהם חסרי ההכנות והאויר הטוב והם בודאי אוכלי לחם העצבים..
ז. אורות ישראל ז' יג' - השקפת העולם המיוחדת לישראל היא שעושה את האומה לחטיבה אחת בעולם, והשקפה זו נעוצה היא בחידוש העולם ע"פ ההרצאה התורית, בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. השקפה מיוחדת זו גורמת היא את המצות המעשיות כולן ואת ההבדלה הלאומית המצוינת, ואת הזיקוק לארץ ישראל בתור ארץ מיוחדת לאומה, להרחיב בה את רוחה בלא מפריע, ובהקבלה של עזרה מכל התכונות המוטבעות באויר הארץ ואקלימה בכלל.
ח. קובץ א' תרפא'-תרפב' – כל מי שמרגיל את עצמו להסתכל בההארה האלוקית שיש בכל יצירה רוחנית, מוצא הוא את הענין הקדוש שמחיה את כל חכמה, והוא יכול לחבר חכמת העולם עם התורה, ולהכניס גם יפיפותו של יפת באהלי שם. ויפיפותו זו של יפת באמת, היא היופי של שם, הוד והדר שבבית אלוקינו. והתפארת זו מתן תורה. צריכים להסתכל בהכללים העליונים של השכל ושל ההרגש, אז מוצאים אותם מתאימים בטהרתם לאורה של הופעת התורה. הפרטים וההסתעפות הם כבר משתנים ע"פ האקלים, הגזע, ההיסתוריה, הדת, הפוליטיקה וכל יתר השינויים המקריים, מהם צריכים להזהר שלא להכניס חול בקודש.
ט. ישראל ותחיתו ז' - כשם שמכירים תנאים אקלימיים, מסוגלים לבעלי חיים ולצמחים שונים, ויותר מזה תנאים מובדלים לסוגים: הים והיבשה, העפיפה באויר וההליכה, ומי שמסוגל לאחד מהם אם יחליף את תפקידו במה שמוזר לו את נפשו הוא חובל ככה הם גם החילופים הרוחניים, מצד פנימיות ערכי החיים שלהם.
י. קובץ ב' קעז' - משיח יפרש תורת משה, בזה שיתגלה החיזיון בעולם איך יונקים כל העמים והמפלגות האנושיות את לשד חייהם הרוחניים מהמקור היסודי האחד, ומכל מקום יתאים התוכן לרוח כל אומה ואומה על פי תולדותיה, וכל עניניה המיוחדים, המזגיים והאקלימיים, וכל פרטי השינויים האיקונומיים והתכונות הנפשיות לכל שינוייהן..
יא. קובץ א' רפז' - שינוי האויר מקור לחום ומחום לקור ברוחניות, מזיק הוא לבריאות הנשמה, כמו שצינים פחים מזיקים לגוף, ושומר נפשו ירחק מדרך עקש זה. הנשמה הישראלית צריכה לחיות באויר רוחני ישראלי, והכרח הוא להשביעה תמיד מהטוב הגנוז באוצר החיים של ישראל, ואם תרעה בשדה אחר, תתחלש ותחלה, כי אם בהיות לה כל האמצעיים הדרושים לשמירה מכל מחלה המתרגשת מהשינויים של האקלימים הרוחניים.