פרשת עקב – קשה עורף חלק ב'

דף מקורות - פרשת עקב – קשה עורף חלק ב'

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכד' מנחם אב תשע"ג
א) דברים ט' – לא בצדקתך.. אתה בא לרשת את ארצם, כי ברשעת הגוים האלה.. ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ד' לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב. וידעת.. כי עם קשה עורף אתה. זכור אל תשכח.. ממרים הייתם עם ד' מיום דעתי אתכם. ואתנפל לפני ד'.. זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב, אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו.. פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם, מבלי יכולת ד' להביאם אל הארץ.. והם עמך ונחלתך.. שמות לד' – ויאמר.. ילך נא ד' בקרבנו, כי עם קשה עורף הוא, וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו. אורות התשובה ה' ה' - העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת ולהתמך בה בחבלי החטאת שנעשו למנהג, בין במעשים, בין בדעות, היא מחלה הבאה מתוך שקוע בעבדות קשה..

ב) דברים יג' – בנים אתם לד' אלוקיכם.. כי עם קדוש אתה לד' אלוקיך, ובך בחר ד' להיות לו לעם סגולה, מכל העמים אשר על פני האדמה.

ג) דברים כא – כי ימצא חלל.. לא נודע מי הכהו.. והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן, אשר לא יעבד בו ולא יזרע, וערפו שם את העגלה בנחל.. וענו ואמרו, ידינו לא שפכו את הדם הזה, ועינינו לא ראו.. כפר לעמך ישראל.. ספורנו - וערפו. שהיא מיתה נעלמת מעיני הנהרג, מורה על.. שלא היה נודע לרוצח אצל ב"ד, שאם היה נודע.. היו מבערים אותו. רש"י – אמר הקב"ה, תבא עגלה בת שנתה שלא עשתה פירות, ותערף במקום שאינו עושה פירות, לכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פירות. סוטה מה: - ומקומה אסור מלזרוע ומלעבוד.

ד) שמות לג' – ויאמר הראני נא את כבודך.. ויאמר לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי.. וראית את אחורי.. ברכות ו – אמר ר' חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא, מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפלין.

חבש פאר עמ' סה' – והנה המוח מתחלק לפלגות: כוחות המזימה והשכל נתונים במוח שלפניו. אבל המוח שיורד באחוריו, הנצמד לחוט השדרה, הוא מקום הסדור הנותן סדר לפי השכל לפעולות הגוף, והוא יסדר פעמי הרגל לפי הנהגת השכל והזכרון, ויסדר התעוררות כלי הדבור, לפי הרצון הפנימי לבטא בהם. שם עב' – התורה כולה נערכת אצלנו כפי ערך שכל המשיג – כפי המקבל.. והאמת המופשטה שלא לפי ערך השגת השכל, אין זה בגדר השגה. ועל זה נאמר, 'כי לא יראני האדם וחי', וע"כ מכוונים בזה התפלין, למשול בהם דברי אלוקים חיים, שמצד עצמם אין להם יחש אל האדם, אבל מי מקשר את האדם שיפעלו עליו – הקשר של תפלין. שמות יג' – והגדת לבנך.. בעבור זה עשה ד' לי בצאתי ממצרים, והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך, למען תהיה תורת ד' בפיך..

ה) תולדות יעקב יוסף פקודי - זה היה סיבת גלות מצרים, שלא ידעו חסרונם, כמבואר בכתבי האר"י.. כי בגלות מצרים נסתלק הדעת.. לכך היו בגלות אצל פרעה בחינת העורף מקום השכחה, לכך אמר פרעה לא ידעתי את ה'.. עד שנתגלה בחי' משה בעולם שהוא בחי' הדעת, ואז וימת פרעה.. שנסתלק השכחה ובא בחינת הדעת בעולם, אז ידעו חסרונם.. ולכך מאחר שעיקר הגלות מצרים היה ע"י שנסתלק הדעת.. לכך נמשך מגלות הרוחני, גלות הגשמי. משא"כ כשידעו חסרונם ע"י בחינת הדעת, אז עשו תשובה.. ונתקרב קץ הגאולה.. מאור ושמש רמזי פסח - והנה איתא בכתבי האר"י ז"ל, שאחיזת פרעה היה במיצר הגרון, ופרעה אותיות הערף שהיה לו אחיזה בעורף.. ופרעה היתה מגמתו לעשוק הקול היוצא ממיצר הגרון לבוא לבחינת דיבור.. וזהו שאמרו בזוהר הקדוש, שבמצרים היה הדיבור בגלות.. ולזה נקרא פרעה אותיות פה רע.. וזהו שאמר משה, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, שהרי הגאולה העיקרית הוא להוציא הדיבור מהגלות..

ו) סידורו של שבת ח"ב ד' פ"ב - ע"י הקשר של תפילין שהוא למעלה מן העורף, נכנעי' ונשברין כל שרי הקליפות והחיצונים, היונקים מהעורף, ונקראים פרעה.

ז) שמות יג' - וכל פטר חמור תפדה בשה, ואם לא תפדה וערפתו.. רות א' – ותשק ערפה לחמותה, ורות דבקה בה. דברים לב' – יערוף כמטר לקחי.. חזקוני - דברים שאני אומר לכם, אינם דברים בטלים אלא כשם שהמטר יורד ואין הנאתו וטיבו נכרין ונראין, וסוף שמגדל פירות, אף כך לקחי ואמרתי. הושע י' - יערוף מזבחותם. רש"י – ישחית..

ח) ב"ר כח' – אדריאנוס.. שאל את רבי יהושע בן חנניא, א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא? א"ל מלוז של שדרה. ב"י ש' – לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת.. ובסדורים מפרש, אבר יש באדם ונסכוי שמו, ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי שבת. א"ר – במטה משה כתב לוז שמיה, וממנו נתהוה האדם בעצם הטיפה, וכאשר ימות האדם העצם זה אינו נימוח, ואפילו יכניסו באש אינו נשרף, וברחיים אינו נטחן..  וממנו יחיה האדם לעת התחייה.. שרשו ועיקרו מעצם השמים. ואינו נהנה וכו'. א"כ לא נהנה מעץ הדעת לכך אינו נפסד.

ט) משלי כו' – ככלב שב על קאו, כסיל שונה באולתו. ראית איש חכם בעיניו, תקוה לכסיל ממנו.

י) בראשית כח' – ויקרא את שם המקום ההוא בית א-ל, ואולם לוז שם העיר לראשונה. רבינו בחיי - ..והוא ירושלים.. לרמוז לנו בשם הזה, כי מזה התחיל העולם להשתכלל ולהתחדש, והנה הוא ראשית הבריאה והחדוש, וע"כ גלה לנו כי שם העיר לראשונה לוז, מלשון "לוז השדרה", שממנו עתיד להתנער ולהתחדש ולהברא לתחיית המתים, כי כשם שפלא החדוש הזה היה משם, כך פלא של תחיית המתים יתחיל משם..

יא) קובץ ב' שנח'-שנט' –כל התמכרות טבעית לאיזה אידיאל מרומם, הרי היא חזרה אל הילדות. יש כאן תפישת מושג מבלי הכרה, רק מפני דחיפה פנימית, הבאה ממקורות שאין יד האדם משיגה אותם בהכרה. והילדות הזאת צריכה שמירה מפני פגעים העלולים להזדווג לה. יב) ש"ר מב' - אמר ר' יצחק בר רדיפא בשם ר' אמי, אתה סבור שהוא לגנאי, ואינו אלא לשבחן, או יהודי או צלוב.