הישרות היא הטבעיות האלוקית שבאדם הנוהג ביושר בתוך כל סיבוכי העולם, החינוך לישרות אפשרי רק על ידי לימוד תורה
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכז' מנחם אב תשע"ב
א) דברים יב' כח' – שמור ושמעת את כל הדברים האלה, אשר אנוכי מצוך, למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם, כי תעשה הטוב והישר בעיני ד' אלוקיך. ספרי עט': הטוב - בעיני שמים, והישר - בעיני אדם, דברי רבי עקיבה, וכן הוא אומר, ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם. רבי ישמעאל אומר הישר בעיני שמים.
ב) דברים ו' יח' – ועשית הישר והטוב בעיני ד', למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטובה.. רמב"ן - גם באשר לא צוך תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר. וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה.. חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין.. ואפילו מה שאמרו (יומא פו א) פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות, עד שיקרא בכל ענין תם וישר.
ג) העמק דבר פתיחה לספר בראשית –..ספר בראשית, נקרא בפי הנביאים ספר הישר.. ומפרש ר' יוחנן (ע"ז כה.) זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, שנאמר 'תמות נפשי מות ישרים'. ויש להבין הטעם למה קרא בלעם את אבותינו בשם 'ישרים' ביחוד, ולא צדיקים או חסידים וכדו'.. והענין דנתבאר בשירת האזינו על הפסוק, 'הצור תמים פעלו, צדיק וישר הוא', דשבח 'ישר' הוא נאמר להצדיק את דין הקב"ה בחורבן בית שני, שהיה דור עקש ופתלתול, ופירשנו שהיו צדיקים חסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמם. על כן מפני שנאת חינם שבליבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ד', שהוא צדוקי ואפיקורס. ובא על ידי זה לידי שפיכות דמים.. ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית. ועל זה היה צידוק הדין שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר, גם בהליכות עולם, ולא בעקמימות, אע"ג שהוא לשם שמים, דזה גורם חורבן הבריאה והריסת ישוב הארץ. וזה היה שבח האבות, שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ד' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים.. כמו שאנו רואים כמה השתטח אברהם אבינו להתפלל על סדום, אע"ג שהיה שונא אותם ואת מלכם תכלית שנאה עבור רשעתם, כמבואר במאמרו למלך סדום, מכל מקום חפץ בקיומם. ד) תהלים צז' – אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה. ה) קהלת ז' – אשר עשה האלוקים את האדם ישר, והמה בקשו חשבונות רבים.
ו) שיחות הרצי"ה בראשית 248 – באופן כללי כל האדם כולו מלא סיבוכים, וכל העולם כולו מלא סיבוכים. אין לשכוח זאת ולהשתמט. יש מאמר חז"ל על הפסוק: 'כי יתן בכוס עינו, יתהלך במישרים' (משלי כג' לא'): שיכור – 'כל העולם כולו דומה עליו כמישור' (יומא עה:). מי שנמצא במצב של שכרות, של טשטוש ובלבול, מתעלם מהסיבוכים שממלאים את העולם, שוכח שהעולם נמצא במצב של מלחמה. כמו שמוזכר בפרקים הראשונים של מסילת ישרים, וכן בספר מוסר קדמון של אחד הראשונים, ספר בחינות עולם, המתחיל במילים 'העולם ים זועף', העולם מערכת מלחמה עם גלים ומשברים מכל צד. יש לדעת ולהכיר זאת. אבל יש גם לדעת שרבונו של עולם יוצר האדם, אינו עוזב את האדם והעולם, והוא 'הבדילנו מן התועים', ודבר ד' מחנך אותנו ומדריך אותנו ומפיץ אור גם בכל מהלכי הסיבוכים. אין להתעלם מן הסיבוכים, ואין להתייאש מהם. יש המוני סיבוכים ובתוכם מופיע אור התורה ואור הנבואה.
ז) מלכים א' ט' – ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב וביושר.. והקימותי את כסא ממלכתך על ישראל לעולם.. שם טו'- ויעש אסא הישר בעיני ד' כדוד אביו. שם כב' – ויהושפט בן אסא.. וילך בכל דרך אסא אביו.. לעשות הישר בעיני ד'. מלכים ב' יב' – ויעש יהואש הישר בעיני ד'.. שם טו' – ..מלך עזריה בן אמציה.. ויעש הישר בעיני ד'.. שם טו' – מלך יותם בן עוזיהו.. ויעש הישר בעיני ד'.. שם יח' – מלך חזקיהו.. ויעש הישר בעיני ד' ככל אשר עשה דוד אביו.. שם כב' – ..יאשיהו במלכו.. ויעש הישר בעיני ד' ככל אשר עשה דוד אביו.
ח) שיחות הרצי"ה שם – העולם אינו כמישור, אבל התורה היא 'ספר הישר' (יהושע י'), המיישר את כל הסיבוכים, ואז 'והיה העקוב למישור' (ישעיהו מ'). האדם מלא סיבוכים. 'יצר לב האדם רע מנעוריו'. ועם זה האלוקים 'עשה את האדם ישר'. קודם צאתו לאויר העולם, ברחם אמו – נר דלוק לו על ראשו, נשמתו מאירה בקרבו, 'נר ד' נשמת אדם'. הסיבוכים מתחילים מנעריו, 'משננער ממעי אימו' (ירושלמי ברכות, ג' ה'), מפגישתו עם העולם. פגישת הרוחני והחומרי היא מלאה סיבוכים. 'אשרי איש שלא ישכחך'. 'אשרי האיש אשר.. בתורת ד' חפצו'. התורה היא המדריכה בתוך כל הסיבוכים.
ט) זוהר ח' שה"ש סו' ט"ג- ..מישרים:.. מנצפ"ך, דלית בכל אתוון דאקרון מישרים בר אלין, ואינון דאתכפלו מישרים אילין באלין, מ' בם', נ' בן', צ' בץ', פ' בף', כ' בך'..
י) אורות הקודש ג' ראש דבר יא' – אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא, כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם, הולך ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדה.
יא) עולת ראיה ב' יז' - מי שטיהר את לבבו ועשה רצונו כרצונו של הקב"ה, הרי הוא דבק ממש בהשם יתברך, בחיים האמתיים, בלא שום אמצעי כלל, אבל הכובש את יצרו הרי רצונו נפרד הוא מצד עצמו, אלא שהתורה שאינה עדיין עצמית בו, מאירה את חשכו ומנחה אותו ללכת באורח ישר, ועל ידי זה הוא משיג שמחת עולם בעת הגמול.. אבל לישרי לב, שישרו רצונם כרצונו של השם יתברך.., הם משיגים בנפשם עצם השמחה, ולא רק באמצעות האור, והם רואים עולמם בחייהם.
יב) אגרות הראי"ה א' קע' – מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת, שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר. מאז אשר החל אברהם אבינו לקרוא בשם ד', היתה לנו לנחלה, כי כל מה שתהיה מושרשת בליבו של אדם יותר הקריאה בשם ד', - כן יגדל טובו וישרו, ויהיה יותר מאושר לעצמו ולחברה כולה.