מצות ביכורים קושרת את ראשית הפרי למחשבה העליונה שבראשית הבריאה אז מדוע מודגשת דוקא שימת הפירות בטנא
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליח' אלול תשע"ט
א. דברים כו' – והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלוקיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ד' אלוקיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ד' אלוקיך לשכן שמו שם. ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לד' אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ד' לאבתינו לתת לנו. ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ד' אלוקיך. ספרי דברים רח"צ - ושמת בטנא, מלמד שטעונים כלי. מלבי"ם - בטנא. מיותר. דודאי לא ישא בידו מאדמתו עד בהמ"ק, מזה אמרו בספרי מלמד שטעונין כלים, ע"ד שאמרו דמנחות טעונים כלים, שפירושו שאחר הקמיצה יניח בכלי שרת, וכן כאן שאפשר קודם שהקדישם לשם ביכורים היו מונחים בכלי, צריך לאחר שקרא שם, לתתם בכלי אחרת, כמ"ש ולקחת מראשית כל פרי האדמה ושמת בטנא. ואפשר משום דההבאה בעזרה אל הכהן יכול להביא בידו בלא כלי לזה כתיב ושמת בטנא בכדי שיכתוב אח"כ ולקח הכהן הטנא, ללמד שההבאה אל הכהן והנחה והתנופה יהיו בכלי, אבל לאו דוקא בטנא, דא"כ הל"ל ובטנא תשים.
ב. מהר"ל נצח ישראל ג' - אנחנו המאמינים בתורת משה, אנו אומרים כי הוא יתברך ברא הכל. והקושיא איך יבוא הרבוי מן האחד הפשוט, אנו אומרים כי מן השם יתברך אשר הוא אחד [נשפע ממנו דבר אחד], והוא ראשית הבריאה. ואחר כך הושפע עוד על הראשית.. והרי חלוף ורבוי הנמצאים הם מצד המקבל.. וכבר מבואר [במדרש] בפרשת בראשית (ב"ר א, ד) העולם ומלואו לא נבראו אלא בזכות התורה, שנאמר "בראשית ברא אלקים", ואין "ראשית" אלא תורה.. רבי ברכיה אמר בזכות משה נברא העולם.. ואין "ראשית" אלא משה.. רבי חייא בשם רבי מתנא אומר בזכות ג' דברים נברא העולם; בזכות ביכורים, בזכות מעשרות, ובזכות חלה.. וקאמר 'בזכות התורה'. כי התורה שהיא שכלית, היא במעלה קודם הכל, והיא נבראת קודם לכל.. ורבי ברכיה סבירא ליה כי משה הוא "ראשית", כי עיקר העולם הם ישראל, ומשה הוא עיקר ישראל.. מפני שאין התורה רק בשביל המקבל, ואם אין כאן מקבל אין כאן תורה.. ורבי חייא בשם רבי מתנא סבירא ליה כי בזכות ג' דברים נברא העולם.. שהם ביכורים, מעשרות, חלה.. ראשונה הם הפשוטים, אשר כל אחד ואחד עומד בפני עצמו. ואחר כך הנבראים אשר הם מצטרפים ביחד, ויש להם הקבוץ ביחד, אף שאין כאן עירוב ביחד. ואחר כך אותם אשר הם מתחברים לגמרי בהרכבה גמורה.
ג. דברים כח' ה' – ברוך טנאך ומשארתך. יונתן - בריך סלי ביכוריכון וחלת שירוי אצוותכון.
ד. מתוך התורה הגואלת, חנוכה - בחג החנוכה אומרים ומברכים הלל שלם, שהוא על נס של ארץ ישראל. בארצנו זאת, ארץ חיינו וקודשינו מופיעה שלימותו ואחדותו של ישראל, של 'מי כעמך ישראל גוי אחד- בארץ', 'ויברך (שלמה) את כל קהל ישראל' , וכל הקהל הוא 'מלבוא חמת עד נחל מצרים'. כתמימותה של התורה, שהיא משיבת נפש, כן תמימותה של הארץ, שתיהן יחד בתוקף מתנתן הא-לוהית חיינו ואורך ימינו, בכל מילואן פרטיהן ודקדוקיהן. בתגבורתנו המופלאה המתגלית בענינו של נס ימי החנוכה, הכולל כאחד את ברכת ה' בנצח ישראל ועוזו אשר במערכות המלחמות של 'מי כמוך בא-לים ה''.. באחדות הא-לוהית השלימה, של הטבע והנס כאחד, אשר על כך היתה מליצתו של מרן אבא זצ'ל: 'טב למיתב טן דו'- כי טן הוא ראשי התיבות של טבע-נס. קידושין מא. - דאמר ר"ל, טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו. רש"י - טן - גוף. דו – שנים.
ה. אורות ישראל ותחיתו יב' - לא עשתה הנבואה שום נס כי אם כשקשרתו לאיזו טבעת טבעית, אפילו קלושה וקטנה. חשבו בזה חושבים סימבולנים מחשבות, שכצללים נהלכו, והאמת המסרתית תביע אמריה בכל הוד גבורתה: רכוס מהודק דרוש תמיד להיות מעולם העליון, מהופעת השליטה הנשמתית, אל העולם התחתיתי המוגבל ומצומצם בטבעיותו, גם שם גם פה המהלכים קבועים ומסודרים, בחכמה, בחפש, במלא קדש, והכל הולך הלוך ואור.. השם המשולב של הויה ואדנות מאיר ומופיע ביקר תפארתו בכל אורותיו, מקורותיו, מבועיו ומעיניו, בכל צירופיו ולבושיו, בכל טעמיו ונקודותיו, תגיו ואותיותיו.. הכל לפי רוב המעשה ולפי הרחבת ההקשבה, לפי הגדלת התורה ולפי הפצת המעינות אשר לתהומות הרוחניות, לפי השלטת הגאון של חכמת ישראל המנוחלת הדוברת רק אמת בשם ד'..
ו. קובץ א' תשכו' - להרבות כלים צריכים אל האור הפנימי. כלים של מעשים, של רעיונות, של ציורים פנימיים וחיצוניים. הכלים היותר רחבים, הם מה שנוצרים ע"י התורה בכל ערכיה. אמנם תוספות הכח הגשמי והרוחני של ישראל, כח הבריאות והגבורה הגופנית, כח העושר ורוחב הדעת, הגאון הכללי במעלותיה המיוחדות של האומה בסקירה פנימית וחדה, ביחוד נשמתה המובדלה מן העמים כולם, כל אלה הנם מכשירים מכינים כלים הגונים לאור עליון, המביא חיים וברכה לעולם.
ז. אוה"ק ג' מוסר הקודש קיא' - ..אותו המושג, שאנו קוראים מחשבה, איננו כולל עדיין את כל מניות החיים לכל עמקם. אותה המחשבה היסודית, שהיא באמת ראשית הכל, היא מחשבת החיים בעצמה, המחשבה שהיא יסוד החיים וכל המפעל, וכל המגמה והנטיה של החיים, המחשבה העליונה והמקורית שבנשמה, שממנה החיים נשאבים, ושעל פיה החיים מסתגננים. זאת המחשבה לבירורה לשמירתה ונקיונה צריכה היא לכל אותן העצות העליונות, שכל התורה כולה עסוקה בהן.. לפי אותה המדה של טהרתה ונקיונה של זאת המחשבה היסודית, גבורת החיים מתגלה, סוד אריכות החיים בה הוא גנוז.. כפי רוב הטוהר של נקודת שוהם זאת, של אור אש שמים זאת, טהרת החיים ועז החיים מתרומם.. היא אינה צריכה סיוע ואימוץ מהערות והתעוררות, ממפעלים ותנועות, כדי לאמץ את כחה, כי מקור גבורה היא. אמנם המפעלים כולם, לפי רוב דרגותיהם.. הכל הוא להכין המון רב של כלים לשטף מי שפעתה. מעינה של גבורת נשמה זו לעולם מפכה הוא, מים חיים ונוזלים מן לבנון. ולפי רוב הכלים המוגשים יש אשר תשטוף ברכה בתוספת מרובה, תלך למרחקים, תרד במורד, נטישותיה שלחו עברו ים.